היכונו לקו הסגול מתל אביב ליהוד: 18 ק"מ, 44 תחנות ו-8.5 מיליארד שקל
בעוד כשלוש שנים אמורות להתחיל העבודות על קו הרכבת הקלה שיחבר את תל אביב, גבעתיים, רמת גן, בר אילן, תל השומר ובקעת אונו. הוא צפוי לשרת 60 מיליון נוסעים בשנה, אבל גם לגבות מחיר חברתי וסביבתי: פקקים, הפקעת שטחים ואפילו פינוי תושבים. קווים לדמותו של הקו הסגול
הנה שוב באה הרכבת: על פי התכנון, בעוד כשלוש שנים יחלו בגוש דן העבודות על "הקו הסגול" של הרכבת הקלה, מתל אביב לרמת גן, אוניברסיטת בר אילן, בית החולים שיבא בתל השומר ועד ליישובי בקעת אונו. מה עלות הפרויקט? כמה זמן ייקח לסיימו? איך זה ישפיע על מפת הפקקים? ואיפה יעברו התחנות?
הוועדה הארצית לתכנון ולבניה של תשתיות לאומיות (ות"ל) אישרה בשבוע שעבר את המקטע, שיהיה כולו מעל לפני הקרקע, ויכלול 44 תחנות - מהן אושרו 29 לאורך 18 קילומטרים. העבודות צפויות להימשך כשש שנים, רובן במקביל לעבודות על הקו האדום, שאמורות להסתיים ב-2021. עלות הפרויקט מוערכת בכ-8.5 מיליארד שקל והרכבת צפויה להסיע כ-60 מיליון איש בשנה.
העבודות ברחובות מרכזיים בתל אביב צפויות להחריף את עומסי התנועה שקיימים כבר כיום בעקבות העבודות על התוואי האדום. הפקקים צפויים להתרחב בשל העבודות על דרך אלוף שדה, שמהווה עורק תחבורה מרכזי לתל אביב וממנה. בחברת נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים), האחראית על הפרויקט, מסבירים שברוב הרחובות שבהם יעבור הקו הסגול מתוכננת הפחתה במספר הכולל של נתיבי התנועה - גם במשך העבודות וגם עם תחילת הפעלתה של הרכבת.
עם זאת מדגישים שם כי לכל תקופת העבודות תתאפשר זרימת תנועה תקינה לכלי רכב פרטיים ולתחבורה ציבורית.
התנגדויות, פינויים וקשיים
הדרך לאישור הקו הסגול לא הייתה קלה ועוד צפויות בעיות קשות בהמשך. לטובת התוואי יופקעו שטחים פרטיים, ובדרום תל אביב הוא אפילו יחייב פינוי של תושבים ברחוב ההגנה ובכפר שלם - תושבים שמעמדם בשטח המגורים שנוי במחלוקת מבחינת העירייה. כמו כן ינגוס התוואי במדרכות וחצרות של בנייני מגורים ברחוב ארלוזרוב בעיר.
סגנית ראש העיר, מיטל להבי: "הרכבת עתידה לעבור גם ברחוב ההגנה ובכפר שלם. המסלול הוא על תוואי של דרך מאושרת (שבה יש אישור לבנות כביש). אלא שעל התוואי מתגוררים היום תושבים שמחזיקים בשטח עשרות שנים. בבוא העת תצטרך נת"ע לפנות ולפצות אותם בצורה הוגנת מבלי לגרור אותם כיחידים לבתי משפט. תמיד יהיו כאלה שיתעוררו רק כאשר תוקם גדר בתחום העבודות והטרקטור יתחיל לעבוד, ולכן יש להיות מודעים ולנצל את הזכות להגיש התנגדויות".
במקביל, נת"ע עמדה מול התנגדויות של העיריות השונות שבהן עובר הקו ושל התושבים המתגוררים בערים. כך למשל, בעקבות המלצות האדריכל פרופ' דמיטרי מזו, שמונה לשמש חוקר לשמיעת הערות הוועדות המחוזיות והשגות הציבור, הוחלט על צמצום גבול התוכנית ברחוב ארלוזורוב בתל אביב, כך שהיקף ההפקעות מכוחה יקטן, ועקב כך תמוזער גם כמות הפגיעה בעצים לאורך הרחוב.
חלק בלתי נפרד מהפרויקט הם שטחי התארגנות זמניים: מתחמים המופקעים לטובת כלים כבדים, ציוד, אתרי עבודה וכדומה, שלעיתים גורמים נזק ומטרד לסביבה. מתחמים כאלה יוקמו בין היתר בחניון ליד גן הכובשים בתל אביב, בגינת התקווה, בגינת לוינסקי, בשולי דרך דרך אלוף שדה ובשטחים פתוחים בבר אילן. עם זאת, הוועדה אימצה את המלצת החוקר לבטל שני שטחים שיועדו כמתחמי התארגנות זמניים (שטח אחר הצמוד לגן הכובשים בתל אביב ובסמוך לבית החולים תל השומר).
עו"ד אביבית מאור נמרודי, סגנית ראש העיר רמת גן טוענת שהעירייה לא מתנגדת עקרונית לרכבת קלה, אך התוואי המוצע כפי שאושר אינו מקובל עליהם: "אנחנו רוצים את הרכבת כמה שיותר קלה. לא מוכנים לרכבת עילית באזור אלוף שדה. מדובר באזור שמהווה מעבר לכל גוש דן והוא פקוק ממילא".
לדברי נמרודי, בשעות השיא צריכה הרכבת לעבור כל שלוש דקות (דקה וחצי לכל כיוון), ולפיכך יהיה עליה לחסום שתי כניסות מרכזיות לרמת גן - הפניות לרחובות הירדן וליצחק רבין (ומשם לרחוב הרא"ה). "חוסמים את הכניסה לעיר למשך כל היום ולמעשה חוצים אותה לשניים, כי כמעט לא יהיה כמעט מעבר על תוואי המסילה לצד של רמת חן ורמת השקמה. חוץ מזה יש פגיעה בתושבים שגרים סמוך לכביש, שהרכבת עוברת מטרים בודדים מהבית שלהם, למשל ברחוב הבילויים".
רקפת שפר, תושבת הרחוב: "חדר השינה שלי גובל כיום בתחנת דלק פז, והתברר לנו ממש במקרה שתחנת הדלק תיהרס ושהרכבת תעבור צמוד לבתים שלנו. מדובר במרחק של בין 6-3 מטרים בלבד מהחלונות שלנו. אלוף שדה הוא רחוב מאוד רחב עם הרבה נתיבים, והצענו להם לשים את הרכבת באמצע הכביש כך לא תפריע לבתי המגורים. התשובה שלהם הייתה שהם שמים את הרכבת קרוב למקום שבו יש יותר אנשים שמשתמשים בה. הם כאילו התחשבו בנו אבל בעצם לא. אני המומה ובפאניקה".
בנת"ע מאשרים שהתוואי עובר מצפון לכביש, אך טוענים שמדובר בכ-20-15 מטרים מהבתים, ושטענות התושבים נדחו על ידי האדריכל החוקר.
התנגדות נוספות של העירייה נוגעת לחוות שנאים של הרכבת הקלה, שחרף החשש מקרינה - אין בשלב זה התייחסות לדרישה להטמין אותה באדמה. בנת"ע מתעקשים שהקו יעמוד בכל התקנים המחמירים והמחייבים על פי הנחיות המשרד להגנת הסביבה: "חשוב להדגיש, שבדומה לכל עיר בעולם, בכל מקום שבו נוסעת רכבת קלה המונעת בחשמל, זיהום האוויר לאורך התוואי הופחת משמעותית, ולכן בעשור האחרון ישנה עדיפות להוסיף למערכות הסעה המונית קיימות קווי רכבת קלה המשלבות נסיעה עילית ותת קרקעית".
מנת"ע נמסר בתגובה: "במקביל לבניית הקו האדום של הרכבת הקלה, משרד התחבורה ונת"ע מקדמים את תכנון הקו הסגול והקו הירוק, לשירותם של מיליוני תושבים ובהם אלפי סטודנטים הלומדים באוניברסיטאות בר אילן ותל אביב. קווים אלו יפחיתו במידה משמעותית את זיהום האוויר והרעש וישפרו את איכות החיים. אנו מודעים לחשש ולחוסר הוודאות של חלק מהתושבים ונפעל ככל שניתן על מנת להפיג אותם. אך בד בבד נהיה נחושים להביא לעידן תחבורתי חדש באמצעות הקמת מערכת הסעת המונים המשלבת רכבות קלות בנסיעה בתת-הקרקע ובמפלס הקרקע, בדומה לערים מפותחות בעולם".
לפנייה לכתב/ת 
