מקול ישראל עד ראשות בית הדין. דרכה של השופטת שתחת מתקפה
דיתה פרוז'ינין, שפסק הדין שלה על המתרחש במעון ראש הממשלה מסעיר את המדינה, עבדה שנים במחלקת קריינות ובחינוך. רק בגיל 40 החלה ללמוד משפטים ומאז התקדמה לנשיאות בית הדין האזורי לעבודה. על רקע ההתקפה של פרקליטה של נתניהו עליה, עורכי דין אחרים מעידים: "היא שקולה והוגנת"
פסק הדין שחייב את המדינה לפצות ב-120 אלף שקל את גיא אליהו, עובד לשעבר במעון ראש הממשלה, ניתן באופן פורמלי לאחר שנשיאת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, דיתה פרוז'ינין, פרשה מכס השיפוט. השופטת החלה את דרכה כמורה, ורק בסביבות שנות ה-40 לחייה סיימה את לימודי המשפטים, ופרשה לגמלאות לפני שבועיים. את פסק הדין שמסעיר את המדינה כבר יומיים היא נתנה בתקופת הביניים שמאפשרת לשופטים "לנקות שולחן" מתיקים שלהם שטרם הסתיימו.
בקרב משפטנים, פרוז'ינין ידועה בגישה הממלכתית שלה, ולכן גם הם הרימו גבה למשמע ההתקפה עליה מצד עורך דינה של שרה נתניהו, עו"ד יוסי כהן, שביקר אותה אישית על הקביעה שלפיה במעון ראש הממשלה היו תנאי העסקה פוגעניים. "היחס הפוגעני האמיתי הוא של השופטת פרוז'ינין, שכצפוי התעלמה שוב באופן בוטה ומוטה מעדותה של הגברת נתניהו", אמר, והספיק להתנצל מאז בעקבות ביקורת ציבורית קשה.
עורכי דין שהופיעו בפניה מציירים כאמור תמונה אחרת. עו"ד אסף פינק, העוסק בתביעות ייצוגיות וניהל בפני הנשיאה פרוז'ינין תובענה ייצוגית בשם עמותת "ידיד" נגד 20 חברות סיעוד, סיפר: "הופעתי בפני הנשיאה במשך כ-15 דיונים, שעשרה מהם היו דיוני הוכחות ארוכים. היא שופטת ואדם בעל מזג נעים וקשוב. גם כשהרגשתי שדעתי איננה מתקבלת, בית הדין היה מוכן לשקול את הראיות והטענות ולעתים גם לשנות את דעתו תוך כדי ההליך. לדעתי מדובר בשופטת שקולה והוגנת אשר עושה מלאכתה נאמנה".
פרוז'ינין גדלה בתל אביב ולמדה בבית ספר אליאנס. היא שירתה בבית הספר לפיקוד בצה"ל ולמדה תואר ראשון בלשון עברית וצרפתית באוניברסיטה העברית בירושלים. היא עבדה בקול ישראל במחלקת קריינים בתפקידי עריכה ועסקה בחינוך. בהמשך היא השלימה תואר שני בתחום באוניברסיטת קלארק שמסצ'וסטס, ארצות הברית.
רק מאוחר יותר היא החליטה לשנות כיוון בחייה. בעקבות הרצאה של עורכת דין על זכויות ילדים היא החליטה ללמוד משפטים, וסיימה את התואר באוניברסיטה העברית ב-1987. בעקבות משיכתה לנושאים חברתיים היא בחרה להתמקד בדיני עבודה.
את התמחותה עשתה אצל הנשיא הראשון של בית הדין הארצי, השופט המנוח צבי בר-ניב. במשך כמה שנים עבדה פרוז'ינין כעורכת דין שכירה וכעורכת פסקי הדין של בית הדין הארצי לעבודה, עד שב-1995 מונתה לכהונת רשמת של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים. במשך השנים היא התקדמה במסלול השיפוט עד שב-2008 מונתה לנשיאת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים.
ערן גולן, לשעבר יו"ר פורום דיני עבודה בלשכת עורכי הדין, סיפר עליה: "היא מגיעה מוכנה לתיקים והיא מאוד גמישה מבחינת סדרי הדין. באופן רחב יותר משופטים אחרים בבית הדין לעבודה, היא תאפשר להביא עוד ראיות ועוד עדויות אם אתה מצליח לשכנע אותה שיש בזה כדי לתרום לבירור האמת. היא פתוחה ולא נוטה מראש, לא לטובת הנתבעים ולא לטובת התובעים. היא מאוד סבלנית כלפי פשרות ונותנת לצדדים הרבה הזדמנויות כדי להגיע לפשרה. גם היחס שלה לנציגי הציבור היושבים בהרכבים הוא מכבד, והיא לא מתייחסת אליהם כמי שיחתמו באופן אוטומטי על פסק הדין".
לאחר המתקפה של עו"ד כהן התקשרה אל פרוז'ינין נשיאת העליון מרים נאור וחיזקה את ידיה. דבריו הבוטים של עו"ד כהן ודאי לא נעמו לאוזניה של פרוז'ינין, אך כמי שלמעשה פרשה מהמערכת, ואינה תלויה באף גורם לקידום כלשהו, היא יכלה לכתוב את פסק הדין נגד נתניהו באופן עצמאי לחלוטין.
עו"ד גולן מחדד: "הרבה פעמים רואים בפסקי דין של שופטים שפורשים שהם נוטים להיות יותר אמיצים, אבל גם בפסק הדין הזה לא היה משהו יוצא דופן, חוץ מזהות המתדיינים. עובדה שבפסק הדין של מני נפתלי לא הייתה לכך השפעה על התוצאה".