שלושה דורות בדירה אחת
רינת שמואלי החליטה לחזור לגור עם משפחתה אצל ההורים כדי לחסוך כסף ודניאל חן חזרה לחדר ילדותה כי הייתה צריכה עזרה עם הילדה בזמן שהיא עובדת ולומדת. האם מדובר בסיר לחץ או דווקא בפתרון נוח לתקופה מסוימת? ומה צריך לעשות לפני שמחליטים על הצעד המאתגר? יצאנו לבדוק
"סמוך לתאריך הלידה שלי היה אמור להיגמר לנו חוזה הדירה. בעל הדירה לא רצה לחדש כי הוא רצה לגור שם בעצמו ובאותו זמן החלטנו בדיוק לקנות בית ורצינו לחסוך כסף. זה מה שעמד מאחורי הרעיון לעבור לגור אצל ההורים", מספרת רינת שמואלי (בת 31), נשואה ואמא לבת 5 חודשים.
על פניו נשמע כמו החלטה הגיונית מבחינה כלכלית אך יש שיקולים מעבר לחשבון הבנק כשמחליטים על צעד כזה. ניסינו להבין עד כמה הם משמעותיים ומשפיעים על היחסים במשפחה.
"לא הייתה שום התלבטות אם לעבור או לא", אומרת שמואלי. "ידענו מראש שהולכים לגור אצל ההורים שלי. כבר מבית חולים עברתי אליהם, במשך החודש הראשון אחרי הלידה עוד התרוצצנו בין הדירה הישנה לבית של ההורים שלי, כדי לסדר ולארגן את הכול ואחרי חודש עברנו סופית".
- יש מקום לכולם בבית ההורים?
"בבית גרים גם שני אחים שלי (בן 20 ובן 26), הם צעירים ממני, ההורים שלי וגם בעלי, אני והתינוקת".
- כלומר חזרת לחדר נעורייך?
"לא בדיוק, חדר נעורי הפך למחסן לכל הדברים שלנו ואותנו מיקמו ביחידת האורחים, עם שירותים ומקלחת נפרדים".
- איך אתם מסתדרים?
"זה לא קל. כמה שמנסים לתת לנו פרטיות, זה לא מתאפשר תמיד. החדר שלנו נמצא בקומה עם הסלון והמטבח, ושאר החדרים למעלה. כל פעם באים אנשים או שמבשלים במטבח, אף פעם אין שקט של ממש ולא תמיד עוזר לסגור את הדלת, אבל כולם מאד מנסים".
- מה אתם עושים כדי לשמור על הזוגיות?
"לפחות פעם בשבוע בעלי ואני יוצאים לבד, ואז אפשר להשאיר את התינוקת עם ההורים. יתרה מזאת, בלילות שאנחנו יוצאים, אמא שלי לוקחת אותה אליה וכך מתאפשר לנו לישון עד מאוחר בבוקר שלמחרת ולא לקום אליה בלילה. אגב, זה היתרון המטורף מבחינתנו כי אמא תמיד שם, גם אם רוצים לצאת לקנות אוכל, ללכת לחדר כושר או לקפוץ לאיזה מקום. למשל, בסוף השבוע האחרון היינו באילת והילדה נשארה עם ההורים".
- מי עוד שומר על התינוקת?
"בעיקר אמא שלי, היא הנכדה הראשונה שלה. בנוסף גם האחיות של בעלי עוזרות, אבל אמא לרוב. בלילות, כמובן, אני קמה אליה כל הזמן, אבל לפעמים במהלך היום, אם אני מרגישה סחוטה מעייפות, אין בעיה שאשאיר אותה לאמא ואלך לנוח קצת".
- מתי אתם מתכוונים לעזוב את הבית?
"קנינו דירה שמתפנה באוקטובר, אבל צריך לעשות בה שיפוץ אז אני מניחה שנישאר כאן לפחות עד דצמבר. הדירה נמצאת במרחק של כעשר דקות נסיעה מההורים שלי וגם מחמותי. לקחנו את זה בחשבון כשחיפשנו, כי ידעתי שכשאחזור לעבודה אזדקק לכל עזרה אפשרית מההורים".
אולי יעניין אותך גם:
- "הבת שלי לא צריכה להירגע עם תוספים טבעיים"
תקופה מבלבלת לכולם
דניאל חן, (בת 31) חזרה להורים אחרי שגילתה בגיל 22 שהיא בהריון. "שירתתי בקבע וחזרתי לשלוש שנים, ובבית גרה באותר תקופה גם אחותי שהייתה אז בת 14", היא מספרת.
- איך הסתדרתם?
"בהתחלה חזרתי לגור בחדר שלי, שעזבתי לפני כמה שנים. אבל הפעם גרתי שם עם התינוקת. פתאום החדר היה צריך להכיל גם שידה ומיטה ועוד מלא מלא דברים של תינוקות. זה היה כבר שלב שגרתי כמה שנים מחוץ לבית, הייתי קצינה, גרתי בחיפה לבד, ניהלתי משק בית ופתאום זה להפסיק להיות עצמאית ואחראית ולחזור להיות ילדה שהייתה פעם. הרי תמיד כשחוזרים לבית של אבא ואמא, חוזרים להיות קצת ילדים.
"לאמא שלי היה מאוד קשה לקבל שאני כבר אדם מבוגר. כשעזבתי את הבית הייתי בת 19 וכשחזרתי הייתי בת 22, בעלת תפקיד חשוב בצבא, רגילה לעשות הכול לבד ולהתנהל באופן עצמאי. מצד אחד זה נורא נחמד, כי מישהו אחר מבשל לך ועושה לך כביסה, אבל מצד שני, אתה מאבד את העצמאות שלך. אחרי חופשת לידה חזרתי לצבא, שירתתי עוד שנה וחצי, השתחררתי והתחלתי ללמוד. גם בתקופת הלימודים גרתי בבית, כי לא יכולתי להרשות לעצמי גם ללמוד וגם לעבוד כדי לממן שכר דירה".
- הבת שלך הייתה בבית עם ההורים כשהיית בצבא או בלימודים?
"לא, שני ההורים שלי עובדים משרה מלאה, אז הבת שלי הייתה בפעוטון. אבל ההורים שלי עזרו מאוד, בלעדיהם לא הייתי מצליחה להתמודד עם זה".
- מה היה הקושי העיקרי?
"זו הייתה תקופה מבלבלת מאוד עבור כולנו. למשל, אמא שלי ידעה להיות אמא, אבל לא ידעה להיות סבתא. כי כשסבתא גרה איתך באותו בית, היא בעצם הופכת לאמא נוספת עבורך. אמא שלי עזרה לי המון, אבל יותר בתור אמא ופחות בתור סבתא.
"המשכנו לגור כולנו יחד ובאיזשהו שלב כבר נהיה קצת צפוף, כשהבת שלי התחילה ללכת ולרוץ. אמא שלי החליטה שאנחנו צריכים לחפש דירה גדולה יותר כדי לעבור לשם יחד. מסתבר שזה לא משהו כל כך טריוויאלי, למצוא דירה בגודל כזה.
"ידעתי שיש לפניי עוד שלוש שנים של לימודים ולכן הסכמתי באופן עקרוני. בסופו של דבר לא הצלחנו למצוא דירה ואז אמא החליטה לעשות שיפוץ. לתקופת השיפוץ יצאנו מחוץ לבית ובמהלך השיפוץ הוחלט לסגור מרפסת ולהפוך אותה לחצי חדר, ששימש אחר כך חדר לבתי".
- מתי החלטת שהגיע הזמן לעזוב?
"בשנה ג' בלימודים הכרתי את בן זוגי והתחלנו לדבר על מגורים משותפים. מאוד חששתי ודאגתי איך אעבור את תקופת ההתמחות, אבל בסופו של דבר ההחלטה התקבלה ועזבתי את בית ההורים".
- היית חוזרת היום לגור עם ההורים?
"לא. אני יודעת שאמא שלי תקבל אותי בכל מקרה, אבל אני פשוט לא הייתי חוזרת".
צריך לתאם ציפיות
"בדרך כלל שהחזרה לבית ההורים מתרחשת אחרי שהיו חיים עצמאיים לזוג או למשפחה (אם יש להם ילדים)", אומרת ד"ר סוזי קגן מטפלת זוגית ומשפחתית בכירה, בעלת מרכז לטיפול רגשי בילדים ומבוגרים. "מאחר והם פיתחו יחסים עצמאיים, הם פיתחו גם התנהגויות מסוימות. ברגע המעבר נוצרת תרכובת חדשה, אשר בעקבות חוסר תיאום ציפיות, יכולה לגרום לכעסים ומצוקות.
"קחו למשל ארוחת שבת משותפת. בדרך כלל הילדים באים לאכול אצל ההורים ובסיום הארוחה הולכים הביתה. כאשר כולם גרים יחד, זה לא קורה ואף אחד לא הולך לשום מקום. גם לזה צריך להתרגל. אין כבר מקום לקחת אוויר, להתאפס, להירגע ולהישאר לבד.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
"הדבר הנוסף הוא שהרבה פעמים יש תכונות של החתן או הכלה שמאוד יכעיסו את ההורים המבוגרים, אבל בגלל המרחב המשותף הם יצטרכו להבליג עליהם. לדוגמה, אם ניקח כלה מבולגנת ואמא של הבעל מסודרת ומקפידה על הניקיון. במקרה והם גרים בנפרד, ההורים מגיעים, החמות יכולה להעיר משהו או לשמור את ההערה לעצמה ואז כשתחזור הביתה, יוקל לה. במקרה של המגורים המשותפים, על החמות ללמוד לסתדר עם הבלאגן של הכלה ועל הכלה ללמוד לחיות בבית שהוא נקי כמו מוזיאון של חמותה. כמובן שזה יוביל למתחים נוספים.
"בנוסף, במגורים משותפים, משתנה תפקידם המסורתי של סבא וסבתא. הם הופכים לעוד זוג הורים עבור הנכדים שלהם ובסופו של דבר נוצר המצב כאשר על ילד אחד יש ארבעה מבוגרים, כל אחד עם מערכת חוקים וכללים משלו".
מה עושים כדי לעבור את התקופה בהצלחה?
"חשוב לנסות להגדיר מול אדם אחר, קרוב משפחה שסומכים עליו או איש טיפול, את החובות ואת הזכויות של כל אחד מבני המשפחה, כולל הנכדים. אני, למשל, כן הייתי מצפה בתור סבתא, שנכדי בן ה-14 יוריד את הזבל. אבל אם אמא שלו תגיד למשל, שגם בבית הוא לא מוריד, כאן בדיוק המקום לשיח הזה.
חשוב לנהל גם מערך כלכלי נכון. לא ייתכן שכל הנטל הכלכלי ייפול על ההורים. יש הנחה ש"טוב, המקרר כבר מלא", אבל הוא מלא כי מישהו ממלא אותו. יש חשמל בבית כי מישהו משלם את החשבון, וכד'.
"במקרים רבים ההורים יגידו לילדים שהם לא מוכנים לקחת מהם כסף בכלל, אבל אני מכירה מקרים בהם ההורים קרסו כלכלית אחרי כמה חודשים של מגורים משותפים כאלה על חשבונם. ברור שזוג צעיר חייב לחסוך כסף, אבל אפשר להגיע להבנות מסוימות כדי שהילדים לא יהפכו לנטל.
"דבר נוסף שחשוב לתכנן אותו מראש זה קביעת יעד ליציאה. יכול להיות כשתגיעו ליעד זה ייפתח שוב לשיח, אז צריך להחליט - "בעוד שישה חודשים עוזבים לדירה שכורה", ולקראת התאריך לבחון את ההחלטה מחדש. זה מסייע לאנשים להרגיש שמספיק לקחת אוויר והתקופה הלא קלה הזאת תיגמר".
ויש גם יתרונות בסבא וסבתא זמינים באותו בית, למשל כשרוצים לטוס לחו"ל בלי התינוק. צפו בבייבי טוק :
לפנייה לכתב/ת 
