ארכיאולוגיה 2.0 - הדור הבא של המחקר
איך יודעים על בצורת שהייתה 1250 שנה לפני הספירה, כיצד בודקים את רמת האורינות בשנת 600 לפני הספירה וכיצד ממפים את אוכלוסיית העבר. פרופ' ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת תל אביב על שיטות המחקר של הארכיאולוגיה במאה ה-21
בשיתוף אוניברסיטת תל אביב
המחקר הארכיאולוגי, שלא אחת נתפש כתחום מבוצר וייחודי, עובר מהפכה של ממש בשנים האחרונות. לצד שילוב של כלים טכנולוגיים ומודרניים, הוא פורש זרועות וחובר לתחומים משיקים במטרה לייצר תמונת מצב שלמה יותר.
"הרקורד הארכיאולוגי מתחלק לשניים", מסביר פרופסור ישראל פינקלשטיין, מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב, "מה שרואים בעין הרגילה, כלומר חרסים, עצמות בעלי חיים וחפצים אחרים שמתגלים בחפירות, ומה שאפשר לראות רק תחת מיקרוסקופ, שהיה חסר בעבר. אנחנו עוברים מהפכה בכיוון הזה, ואוניברסיטת תל אביב מובילה בתחום גם בזירה המקומית וגם בזו הבינלאומית".
לכתבות נוספות בנושא
תושבי מערת קסם אכלו צבים לפני 400 אלף שנה
"לא צריך לתת לכל החולים את אותה תרופה"
מספר פרויקטים בניצוחו של פרופ' פינקלשטיין עוררו סקרנות מיוחדת בזכות הגילויים שהולידו, אבל גם הודות לשימוש בשיטות מחקר מתקדמות, באופן שמביא לידי ביטוי את השינויים שעוברת הארכיאולוגיה. "בזכות מחקר שערכנו בכינרת שנועד לברר עניינים של אקלים קדום", מסביר פינקלשטיין, "הצלחנו לגלות למשל פרק זמן די דרמטי של יובש, כלומר בצורת, בין השנים 1,250-1,100 לפני הספירה, והיובש הזה היה ככל הנראה גורם משמעותי בימים של קריסת התרבויות הגדולה בסוף תקופת הברונזה באגן הים התיכון".
איך נעשה המחקר?
"הוא נעשה בשיתוף החוקרת ד"ר דפנה לנגוט. ומה שעשינו זה להוציא גלעין של סדימנטים (משקעים מוצקים - ה.ב.) בקידוח בקרקעית הכנרת, ספרנו גרגרי פולן, מה שמאפשר לזהות את סוג הצמחים שהיו בסביבת האגם. ככה אפשר לראות שני דברים: צמחיה שיותר אופיינית לאקלים רטוב, או לאקלים יבש, וצמחיה שמאפיינת פעילות אדם, כמו למשל מטעים של זיתים. שתי האבחנות האלה מובילות לאמירה לגבי הסביבה והאקלים".
לדבריו, לאחר מכן, היה צריך לתארך את הגלעין בשיטת פחמן 14 על ידי הוצאת חומרים אורגנים מתוך הסדימנטים. "דברים אלה נעשו בעבר, אלא שהם נעשו ברזולוציית דגימה של פעם במאתיים שנה. אנחנו שואלים שאלות שהתשובה עליהן דורשת רזולוציה יותר גבוהה, ולכן עשינו מאמץ לעבוד רק על פרק זמן מצומצם. לגבי תקופת הברונזה והברזל שמעניינת אותנו, עבדנו ברזולוציה של בין 25 ל-40 שנה, וראינו דברים שלא ראינו לפני כן. זו דוגמה לתוצאה אליה ניתן להגיע בזכות השילוב בין הארכיאולוגיה המסורתית לבין שיטות מתקדמות שמשלבות את המדעים המדוייקים".
תוצאות מחקר נוסף בהובלתו של פינקלשטיין שפכו אור חדש על ויכוח באשר לשאלת מידת האוריינות בישראל ויהודה, בחקר ההיסטוריה המקראית. הדיון עוסק בעיקרו בשאלה האם ידיעת קרוא וכתוב הייתה מוגבלת לקבוצות מצומצמות של סופרים, או התפשטה גם אל מחוזות הביורוקרטיה.
משלבים בין ארכיאולוגיה ומתמטיקה - לחקר אוריינות
"עניין האוריינות חשוב ויש עליו דיון ער כי הוא מוביל לשאלות שקשורות בכתיבת טקסטים מקראיים. הקמנו קבוצה אינטרדיסציפלינרית שבה יש ריכוז של חוקרים מתחומים שונים - ארכיאולוגיה, מתמטיקה ועוד. היא מנוהלת בשיתוף עם פרופסור אליעזר פיסצקי מבית הספר לפיסיקה. ישבנו וחשבנו איך לתקוף את הנושא הזה, והחלטנו לגשת לאוסטרקונים, שהם שברי חרס שעליהם נכתב בדיו", אומר פינקלשטיין. "יש בערך 100 כאלה כתובות שנמצאו במצודת ערד, משנת 600 לפני הספירה בערך".
פרופ' פינקלשטיין מציין כי ערד היא אתר מעניין לבחון בו את נושא האוריינות, משום שמדובר במקום נידח, שלהגיע אליו מירושלים בתקופה ההיא לקח ארבעה-חמישה ימים. "זו גם מצודה קטנה בה התגוררו לפי הערכות כ-30-40 חיילים. והמקום היה קשור לביורוקרטיה הצבאית. מקריאת הכתובות אנחנו יודעים לומר שהן עוסקות בעיקר בתיעוד של העברת מוצרי מזון ליחידות הצבאיות שנעו בשטח, ממש כמו שעושים היום. הדבר הראשון שעשינו, זה לפתח שיטה של תצלום מולטיספקטרלית, שמאפשרת לקבל תמונה שרואים בה יותר מאשר באמצעות עין רגילה או מצלמה סטנדרטית. חשוב לעשות זאת משום שמדובר בכתובות שהיו באדמה במשך 2,500 שנה. כך הצלחנו לחשוף עד שורות שלמות שלא נראו בעבר".
איך מסיקים מפה על אוריינות?
"הדבר השני שעשינו הוא שהמתמטיקאים שבינינו פיתחו אלגוריתם שמשווה בין האותיות בתחום זה של כתיבה בדיו על חרס. אחרי שעשינו בדיקה של האלגוריתם על כתבי יד מודרניים של הסטודנטים שלנו, חקרנו 16 מתוך 100 הכתובות, אלה שיש בהן מספיק אותיות, הסתבר לנו שיש שישה כותבים שונים".
לדבריו, אחד הפרטים המעניינים יותר, שמתוכן התעודות רואים איך הכתיבה יורדת בשרשרת הפיקוד של יהודה: "יש שם אחד שהוא מפקד אזורי, אחר שהוא מפקד המצודה, מפקד מצודה סמוכה, המחסנאי של ערד ואפילו סגן המחסנאי – וכולם מתקשרים באמצעות כתיבה. זה דבר מפתיע ביותר, שפותח את הזירה לשאלות רבות אחרות. מכאן אפשר לעבור לכתובות הנוספות בערד, ומשם למצודות אחרות, למרכזים האדמיניסטרטיביים של יהודה ועד לירושלים ולחוגי הכהונה. ניתן לשער כי ביהודה היה מספר לא מבוטל של יודעי קרוא וכתוב. זה נותן תשתית מעניינת להבנה של כתיבת טקסטים, גם יותר מורכבים מאשר 'שלח שמן' ו'שלח לחם'. כלומר, ניתן להציג שאלות, בדבר כתיבה של טקסטים מקראיים".
מיפוי אוכלוסיות העבר
גם בתחום הצעיר יחסית של ניתוח דגימות DNA עתיקות, כבר יש גילויים שמאירים על אורחות החיים לפני 3,000 שנה. פינקלשטיין מסביר כי DNA עתיק הוא בעל פוטנציאל משמעותי במיפוי אוכלוסיות העבר, וכי מדובר באחד התחומים המבטיחים. "את הדגימות מוציאים מעצמות של בני אדם או של בעלי חיים", אומר פינקלשטיין. המחקר נעשה בשיתוף עם ד"ר מירב מאירי, חוקרת דנ"א קדום. "והאמת היא, שיש כאן קושי גדול, כי האזור שלנו בעייתי מבחינת שימור של DNA, בעיקר בגלל החום והלחות".
מה החלטתם לבדוק?
"כבר די הרבה שנים אנחנו רואים שבמרכזים הפלישתים במישור החוף הדרומי, אשקלון, גת ועקרון למשל, יש בדפוסי האכילה של אנשים דגש על חזירים. כדאי לזכור שהארץ הזו לא נוחה לגידול חזירים ובכל זאת רואים פה צריכה מוגברת. ככל הנראה הגיעו לכן מתיישבים מהעולם האגאי, והביאו איתם מנהגי מזון שבהם החזיר היה מרכיב מרכזי. אז האם הם הגיעו עם חזירים על האוניות? האם הם הגבירו את גידול החזירים כאן? ומתי כל זה קרה? החלטנו לבדוק את זה באמצעות דגימות DNA עתיק מעצמות חזירים".
את המחקר, הקדימה בדיקה ניסיונית שמטרתה לבחון את אוכלוסיית החזירים הארץ-ישראלית היום. "ראשית דגמנו 25 חזירי בר שניצודו בארץ בעת החדשה. לתדהמתנו גילינו שכל החזירים האלה נושאים חתימה גנטית של חזירים אירופאים. זה אומר שבאיזשהו שלב נכנסו הנה חזירים אירופאים, השתלטו על האוכלוסייה המקומית והעלימו את החזירים הארץ-ישראלים. עכשיו החלטנו לשאול מתי זה קרה. גילינו שהחזירים האירופאים מופיעים בערך בשנת 1,000 לפני הספירה. זה אכן תואם את הגירתם של גויי-ים אל חופי ארץ-ישראל וסביבתה".
פינקלשטיין מדגיש שהמחקר הארכיאולוגי צועד לכיוון רב-תחומי מובהק, ואומר כי שילוב של תחומי מחקר מאפשר להשיב על שאלות מסדר חדש. "דוגמאות אלה מבטאות את החשיבות של מחקר רב-תחומי. ספירת גרגרי פולן, מחקר דנ"א או פיתוח אלגוריתם להשוואת כתבי יד נעשים על ידי חוקרים מומחים. אלה דברים אותם אני לא יודע לעשות. אני יודע לשאול את השאלות, להסתכל על הממצאים ולהציע פרשנות היסטורית".
לפנייה לכתב/ת 
