אחרי 48 שנה: תיעוד בצבע של הצוללת דקר
סרטון נדיר אותר לאחרונה ע"י נכדה של אלמנת אחד מ-69 חללי הדקר. בסרטון נראית הצוללת, לראשונה בצבע, שבועות ספורים לפני יציאתה הטרגית ארצה כשהיא מקבלת את דגל ישראל ויוצאת לאימון מול סקוטלנד. כרמל אברהם, אחד מחמשת הלוחמים שניצלו: "הרגשתי כמרחף, עולם שלם נעלם לי"
48 שנים אחרי - צוללת הדקר נחשפת בצבע. כמעט יובל שלם חלף מאז טבעה צוללת דקר באזור כרתים, ותיעוד מיוחד ונדיר של הצוללת, בצבע, התגלה לאחרונה לבוגריה, שציינו לאחרונה את האזכרה השנתית ל-69 חבריהם חללי הצוללת.
הסרטון שכב במשך עשרות שנים בבית משפחת טל, וצולם ע"י בת שבע טל, אלמנתו של חלל הדקר רס"ר צבי טל ז"ל. הנכד, יניב רוזן, מצא את הסרטון שצולם במצלמת 8 מ"מ ישנה, ומסר אותו לחבריו של סבו מעמותת בוגרי הצוללות "דולפין". הסרטון המשפחתי תיעד את טקס המעבר של הצוללת מדגל בריטי לדגל ישראלי ונערך בנמל פורטסמות', מספר שבועות לפני השיוט הטראגי לישראל. לאחר אותו הטקס יצאה הדקר לאימונים מול חופי סקוטלנד.
"התרגשתי מאוד לראות את הסרטון עם חבריי, ואפילו זיהיתי את עצמי בו", אמר ל-ynet לוחם הדקר, כרמל אברהם, שהיה אחד מחמשת הלוחמים שברגע האחרון בוטלה הצטרפותם לשייט עם הדקר לחיפה, בשל החלטה, שהתבררה בהמשך כגורלית, להעביר צוות קטן מהדקר לטובת צוללת דולפין נוספת שאותה רכשה ישראל מהבריטים באופן חשאי, ימים בודדים לפני יציאת הדקר לישראל.
"התחלנו אז לעשות תרגילים יבשים ואז יצאנו לאימוני היבנות לסקוטלנד במסגרת הצי הבריטי כדי להכריז על הצוללת והצוות כמבצעיים. היו איתנו בתרגיל המסכם אדמירלים מהצי הבריטי והצוללת קיבלה ציון גבוה כמבצעית לכל דבר ועניין. חזרנו חזרה לנמל לתיקונים והצטיידות לטובת החזרה לארץ. אחרי הרכש המהיר והחשאי של הדולפין, הכוונה הייתה להקים צוות אד הוק שיביא את הדולפין, כאשר הדקר הייתה צריכה להיכנס לטקס עם הנשיא וראש הממשלה, והדולפין למספנות ישראל כדי להפוך אותה למבצעית".
"כל היחידה, החברים, החוויות - פתאום נעלם לך עולם שלם"
את מדינת ישראל אפף אבל וחשש כבד לגורלם של הלוחמים באותם ימים, ואז הגיע אחד הרגעים הדרמטיים והכואבים במבצע החיפושים. "אף אחד לא ידע על הדולפין, וכשסיימנו את חלקנו בחיפושים הגענו כאמור באופן חשאי לנמל חיפה", משחזר אברהם. "מישהו ראה את אותנו נכנסים למעגן הצוללות הישן בחיפה, והתחילה להתפזר שמועה בארץ ש'הנה, מצאו את הדקר ולוחמיה יוצאים בנמל חיפה'. הגיעו מהר משפחות חללי הדקר, שהיו בטוחות שזו הצוללת של יקיריהם. הם גם זיהו אותנו הרי ברציפים כלוחמי הדקר. הם היו משוכנעים שהתעלומה נפתרה".
אלא שתוך דקות בכי השמחה התחלף בבכי של עצב ואכזבה, כאשר הבינו קרובי חללי הדקר שלא מדובר בצוללת האבודה. "השאלות של המשפחות היו שאלות מאוד נוקבות", אומר כרמל, "אני זוכר שגם ראיתי את אמא שלי שהגיעה. אני כמעט לא הכרתי אותה. היינו כמעט שנתיים באירופה".
מה עבר לך בראש כשהבנת שהשינוי במשימתך הציל את החיים שלך?
"זה הרגע שהמפקד הודיע שאבד הקשר עם הדקר, ואתה מבין שכנראה קרה משהו גרוע. אני זוכר שהרגשתי שאני מרחף. הבנתי שכל היחידה, צוות של 70 איש, שהצוללת היא מקום המגורים שלך, חברים שלך, כל החוויות שלך - פתאום נעלם לך עולם שלם. זה כאילו אתה מאבד את האחיזה כי אתה אומר כולם פרט לחמישה, כולם נעלמו וכנראה שלא נראה אותם יותר.
אני זוכר את 24 השעות הראשונות אחרי, כשנשארתי במשמרת בדולפין כי הייתי צריך להיות בתפקיד, וזה היה קשה מאוד. לא חשבתי ש"לי היה מזל". סירבתי שיקראו לי ניצול, כי הרגשתי מוזר ביותר".
אברהם מעיד שמעולם לא שוחח בעניין עם הדר קמחי, הקצין שבחר בו למשימה החלופית ערב ההפלגה. בחלוף השנים התחתן כרמל ונולדו לו שלושה בנים, כולם הפכו ללוחמים בחיל הים. הבן הצעיר, סגן ח', משרת כיום כקצין מודיעין בצוללות. "הייתי יותר חי"רניק באופי שלי, הייתי מיועד לפלס"ר גולני אבל יצא שהתגלגלתי לחיל הים", הוא מספר. על רקע המזל הגדול שהוביל בסופו של דבר להולדתו, אמר ח': "במקום להיות בגן אני הייתי עם אבא בצוללת הצהובה באילת. הוא היה הקפטן הראשון שלה, אז אף פעם לא היה לי פחד או חשש. אנשים ששומעים מהצד את הסיפור של הדקר ורואים שאני בצוללת, שואלים אותי אם זה מסוכן. אתה כבר לא מרגיש את זה".
לרגל ציון 17 שנים לגילוי הצוללת דקר במצולות, יצא הבוקר (ו') לדרך משט זיכרון מיוחד ע"י עמותת "דולפין", המלווה את בוגרי שייטת הצוללות ואת המשפחות השכולות. המשט יצא מהמרינה בהרצליה ללב ים, יחד עם ספינות חיל הים וכלי שייטת אזרחיים, וכלל טקס ימי בנקודת מפגש עם צוללת דולפין והנחת זרים בים לזכר חללי הדקר. במשט השתתפו בני משפחות החללים, והוא הובל ע"י קציני חיל הים.
מפקד שייטת הצוללות, אל"מ ד', אמר ל-ynet: "הייתה זו שנה גדושה באירועים שעוסקים בזיכרון אח"י דקר. החלטנו לציין את זיכרון הדקר הרבה שנים קדימה על-ידי קריאת הצוללת ה-6 שנבנית בגרמניה על שמה של הדקר. אנו רוצים להקים דור צוללנים שהמורשת הזו תוכל להיות גם פרטית שלהם. הגיע הזמן שאח"י דקר תגיע לנמל הבית ואנו נראה בכך סגירת מעגל".
לפנייה לכתב/ת 
