"מחיר למשתכן - כמו זרם קר למים רותחים"
בכנס נדל"ן באילת אמר שר הבינוי, יואב גלנט, כי לתוכנית הדיור המוזל של הממשלה תהיה השפעה מרסנת על שוק הדיור, אם כי הודה שאין ביכולתו להעריך עד כמה היא תשפיע. "לא ייתכן ש-10 רוכלים בשוק ימכרו עגבניה ב-10 שקלים ואחד יתחיל למכור ב-3 שקלים, וזה לא ישפיע. בסוף זה ישפיע, לא בטוח שכולם ימכרו ב-3 שקלים אבל חלק ימכרו ב-4.5 שקלים"
"לתוכנית מחיר למשתכן תהיה השפעה מרסנת על שוק הדיור - כמו זרם מים קרים לתוך אמבטיה לוהטת. אבל כמה התוכנית תשפיע - אכן קשה לי לומר". כך אמר היום (ה') שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, בכנס השנתי של התאחדות בוני הארץ (הקבלנים) שנערך באילת. "לא ייתכן ש-10 רוכלים בשוק ימכרו עגבניה ב-10 שקלים ואחד יתחיל למכור ב-3 שקלים, וזה לא ישפיע. בסוף זה ישפיע, לא בטוח שכולם ימכרו ב-3 שקלים אבל חלק ימכרו ב-4.5 שקלים", סיפק אנלוגיה למחירי הדירות המאמירים בישראל.
"מכרזי מחיר למשתכן ייפתחו למשפרי דיור"
הקבלנים: "אנחנו לא מחפשים אקזיט מהיר"
הדירות יתייקרו, ההיצע יגדל - אבל מי יבנה?
גלנט ציין כי קיימים 3 אילוצים שמייצרים את צוואר הבקבוק שלמחסור הבנייה - קרקע, תכנון וכסף. "מטה הדיור ומשרד הבינוי והשיכון מצליחים בסך הכל להתגבר על מכשולים. אנחנו מתכננים יותר, משווקים יותר, עורכים יותר הגרלות. ב-2017 עשרות אלפים יזכו בדירות, גם אם בנייתן רק החלה או עומדת להתחיל. עשרות אלפי משפחות ידעו שהן פתרו לעצמן את בעיית הדיור - גם אם הוא ייקח שנה-שנתיים", אמר.
שר השיכון סיפר על תחילת דרכו בתפקיד, כאשר הגיע לביקור בשכונה החדשה שנבנית בראש העין. מדובר בשכונת פסגות אפק, שצפויה לכלול כ-8,000 יחידות דיור. "השיטה היא שמחלקים את העבודה - הקבלנים בונים את הבניינים, משרד התחבורה את התשתיות, משרד החינוך את בתי הספר ומשרד הכלכלה את הגנים", אמר. "חלק מהבתים אפילו נבנו בלי מים כי תאגיד המים התנגד. בין הבניינים לגני הילדים היו אלפי טונות של עפר שלא פונו. בסופו של דבר מדובר בתהליך של 8 שנים לפחות".
"מעולם לא יצאתי למבצע צבאי שהוא רב יחידתי וזרועי ואין לו מפקד אחד", הבהיר גלנט, "גם אם יוצאים לים, ליבשה ולאוויר יש גנרל אחד. שאלתי מי מנהל - אף אחד לא הרים את היד. ככה אי אפשר להתקדם. לכן יצאתי עם הרפורמה תכנן ובנה. כך, למשל, אותן 8,000 יחידות דיור היו יכולות להיות מחולקות ל-8 רבעים - אבל מי שבונה בכל רובע מתחייב לבנות הכל בלו"ז קצוב. אם צריך 1,000 פועלי בנייה מחברה זרה - זה מה שייעשה. לא ימשיכו יותר למשוך פועלים מפרויקט אחד לאחר ולעכב את הלו"ז".
גלנט התייחס לסוגיית עובדי הבניין הפלסטינים. "אני חושב שכלכלה פלסטינית חזקה זה אינטרס ביטחוני ישראלי. ככל שיהיה יותר טוב בצד הפלסטיני, ככל שהאדם יוכל להביא הביתה אוכל ולדאוג לחינוך ילדיו, כך המצב הביטחוני שלנו ישתפר והאינטרסים שלו ליצור בעיה יהיו קטנים. זה שהפלסטינים יחיו איתנו זו עובדה. אפשר להכניס עובדים פלסטינים לישראל בצורה מכובדת לא רק במעבר אחד - קודם כל לרווחת המשפחות ושנית כדי להצמיח את ענף הבנייה".
עוד דיבר גלנט על הקשר בין ביטחון לאומי וכלכלה. "ישראל וטורקיה קרובות להסכם והוא מהותי לישראל מבחינת הביטחון הלאומי, אבל יש לו משמעות כלכליות שחלקן יכולות להגיע לענף הבנייה. יש לנו הרבה אויבים ואנחנו לא צריכים נוספים, וטורקיה היא אחת מ-4 המדינות המוסלמיות המרכזיות באזור", אמר. לדבריו, "מדובר בכלכלה מאוד חזקה עם כוח אדם איכותי. יש לנו ניסיון טוב עם חברות בנייה טורקיות. בקול הקורא שהוצאנו ל-6 חברות בינלאומיות יש גם חברות טורקיות שמתעניינות, נוסף על החברה שכבר נמצאת בישראל".
צפו: לא כולם מרוצים מתוכנית מחיר למשתכן
לאחר מכן נערך ראיון "אחד על אחד" של מנכ"ל התאחדות בוני הארץ, עו"ד אליאב בן שמעון, עם ראש מטה הדיור במשרד האוצר, אביגדור יצחקי. השניים דיברו, בין השאר, על סוגיית ההתחדשות העירונית. "בפרויקטים של פינוי-בינוי יש פוטנציאל של 800 אלף דירות", אמר יצחקי, "ככל הנראה המדינה תספק מענק לעירייה שישמש אותה ליצירת תשתיות ראויות לפרויקטים אלה". הסיבה לכך, הסביר יצחקי, נעוצה בעובדה שפרויקט של פינוי-בינוי מצריך הריסה ובנייה מחדש לעתים של שכונות שלמות.
יצחקי התייחס לשכונות ישנות בערי הפריפריה שבהן הכדאיות הכלכלית ליזמים נמוכה עבור פרויקטים של התחדשות עירונית. אחת הדרכים שבוחנת המדינה, לדבריו, היא העברת זכויות בנייה מקרקעות שיש להן שווי כלכלי בערים במרכז הארץ, ולהעבירן לערי הפריפריה. "מדובר בנושא חברתי. זו עבודה קשה וסיזיפית מול ראשי הרשויות המקומיות". הוא התיייחס גם לקיפאון המתמשך בתמ"א 38 בשנה האחרונה ואמר כי "אני מעריך שביולי תתקבל ההחלטה הסופית של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, ומיד לאחר מכן נאשר זאת בממשלה. אנחנו צריכים לגמור את חקירת ההתנגדויות השונות".
