אחת ולתמיד: האם הקפיטליזם הוגן?
השיטה הקפיטליסטית היא הדרך להשיג צדק חברתי, או שמא היא דווקא עוול גדול? והאם בכלל צריך לחשוב עליה במונחים האלו? ד"ר אושי שהם קראוס מסביר את הדרך לבחון את האידיאולוגיה שמובילה את חיינו בעת הזאת
הנה ויכוח שאנחנו נתקלים בו בלי סוף: האם השיטה הקפיטליסטית טובה או רעה? במסגרת הוויכוח נוכל למצוא אנשי שמאל נלהבים מול אנשי ימין כלכלי, משוכנעים לא פחות, מתוכחים ולעיתים בכעס ובתסכול אחד כלפי השני. אבל האם אפשר להכריע בכלל בשאלה כזאת? בסדרת הטורים האלה ננסה לענות על השאלה. לא נכריע בסוגיה עצמה, אבל נציג כלי חשיבה להתמודדות איתה.
טורים נוספים של ד"ר אושי שהם קראוס :
כנראה שתמיד תפסידו בוויכוח על הקפיטליזם
שיטת ענבל אור: הגרסה המקראית
מידה נגד מידה: השיטה שתמקסם לכם רווחים
מה זה צדק? ומה זה "צודק"? כששואלים אם הקפיטליזם צודק, כדאי להבין בעצם מה שואלים. השאלה "מה זה צדק" היא שאלה פילוסופית, והיא לקוחה מתחום הפילוסופיה של המוסר. וכמו כל שאלה פילוסופית יש לה לה לא מעט תשובות שהתגבשו במהלך אלפי השנים של חשיבה אנושית.
אז מה זה צדק?
בפילוסופיית המוסר יש שני סוגי תשובות עיקריות לשאלה כזו. תשובה אחת תהיה תשובה בסגנון טלאולוגי ותשובה שניה תהיה בסגנון דאונטולוגי. המושג "טלאולוגיה" בא מהמילה היוונית (העתיקה) טלוס שפירושה תכלית או מטרה. ותשובה ברוח טלאולוגית לשאלה כמו "מה צודק?" תגיד כזה דבר: צודק הוא דבר שמקדם מטרה טובה וצודקת.
כשפילוסוף טלאולוג ירצה לענות על השאלה על צדקתו של הקפיטליזם הוא יגיד לנו לחשוב בשני שלבים. השלב הראשון יהיה לחשוב על משהו שבעינינו יש לו ערך והוא משמעותי. למשל, אנחנו יכולים להגיד שבעינינו יש ערך מהותי ל"הארכת החיים והעלאת הרמה שלהם". פילוסוף טלאולוג יגיד לנו, כדי לדעת אם הקפיטליזם צודק, אנחנו פשוט צריכים לבחון עד כמה הוא משרת את התכלית הטובה והצודקת שהגדרנו. אם, לאחר מחשבה, נגיע למסקנה שהקפיטליזם מעלה את אורך החיים של האנושות ומעלה את רמת החיים שלנו, נסיק שהוא צודק.
תשובה בסגנון כזה שייכת לאסכולה פילוסופית שנקראת בשם "תועלתנות". פיתחו אותה ג'רמי בנתאם וג'ון סטיוארט מיל במאה ה-19, והעקרון הבסיסי שלה יגיד שמוסרי הוא דבר שיביא מקסימום תועלת למקסימום אנשים. ולכן, צריך לנסות למדוד כמה תועלת הביא הקפיטליזם לכמה בני אדם, ובהתאם לכך להחליט.
אבל לא כל אדם יסכים עם התפיסה הטלאולוגית? יש אנשים שסוג החשיבה הזה נראה להם לא מוסרי. או לפחות כזה שמתעלם משאלות של מוסר. האם צודק שיש אנשים מעטים שמחזיקים ברוב העושר של האנושות, בעוד מליונים אחרים לא מצליחים לאכול מספיק? אנשים רבים יגידו שמערכת כלכלית קפיטליסטית שגורמת לדבר כזה היא לא הוגנת ולא מוסרית בהגדרה ולא משנה כמה היא מועילה לרוב האנשים. הם יגידו שמערכת שמאפשרת עוני מחפיר לא צודקת בהגדרה, וזהו בדיוק סגנון התשובה הדאונטולוגית. במוסר יש דברים שראוי לעשות ויש דברים שלא ראוי לעשות, והשאלה הזאת לא קשורה לתועלות עתידיות או לשאלות של רוב האנשים מול מיעוטם. סגנון תשובה כזה מאפיין את הפילוסוף עמנואל קאנט.
אבל אולי הקפיטליזם לא שייך לתחום המוסר?
סוג אחר של חשיבה אפשר ללמוד מהפילוסוף הפוליטי ג'ון רולס, אשר מבחין בין כמה סוגים של צדק - שאינם בהכרח בתחום ה"צודק" וה"לא צודק". להמחשה, נחשוב על הגרלת הלוטו. כולנו קנינו כרטיס ומישהו מסויים זכה. הוא זכה בצדק? לא ברור בדיוק. יכול להיות שהוא עצמו מליונר והוא לא צריך את הכסף. אז מה? זה לא צודק? לא בדיוק, יגיד לנו רולס.
מדובר במערכת מוכרת עם חוקים מוגדרים. כל מי שנכנס אליה מכיר את הכללים ואם הוא משחק משחק הוגן וזוכה, הוא זכה בצדק. המיליונר שלנו קנה כרטיס. הוא לא זייף אותו ולא השפיע לרעה על ההגרלה, ולכן הוא זכה בצדק. לצדק כזה רולס קורא בשם "צדק נהלי טהור" ובטור הבא נראה מה אפשר ללמוד ממנו על צדקתו של הקפיטליזם.
מה חשבו פילוסופים על סקס ותשוקה?
לכבוד חודש יוני, פרק חדש בפודקסט החינמי שלי "קטע פילוסופי" (מבית קטעים בהסטוריה), והפעם: אפלטון ושופנהאואר על סקס ותשוקה מינית.
ד"ר אושי שהם קראוס , מומחה לפילוסופיה של הכלכלה. מעביר הרצאות וסדנאות לקהל פרטי ולחברות. מוזמנים ולהאזין לתכנית הרדיו שלי "בעקבות הזהב" המשודרת בימי רביעי ב-12:05, ברשת א' של קול ישראל, ולהציץ בספר המבוא לפילוסופיה שלי "החור שבבייגל - מבוא ידידותי לפילוסופיה"
לפנייה לכתב/ת 
