ההכרה ברצח העם הארמני: "יש גבול כמה טורקיה יכולה לאיים על גרמניה"
ד"ר נמרוד גורן מהאוניברסיטה העברית מעריך שהמשבר בין טורקיה לגרמניה בעקבות ההחלטה להכיר ברצח העם הארמני, יישאר בתחום המדיני. "לאף אחד מהצדדים אין אינטרס לקחת את זה רחוק מדי, טורקיה נמצאת כעת במצב בינלאומי קצת קשה"
"ברמה הפרקטית מדובר בפרלמנט שמביע הצהרה ומקבל החלטה. אין פה, עד כמה שאני יודע, מהלך חקיקתי שאמור להטיל עונשים או לתבוע דרישות", מסביר ד"ר גורן. "בעיני טורקיה מדובר במהלך מאוד שלילי כי היא נאבקת כל השנים בכך שמדינות בעולם לא יכירו בטבח הארמנים כרצח עם. גרמניה היא לא המדינה הראשונה שמכירה בכך, ובדרך כלל כשזה קורה, בייחוד על ידי מדינות מרכזיות בעולם, טורקיה מגיבה בחריפות, נשמעות הצהרות קשות מאוד של נשיא המדינה. כמו שראינו קראו לשגריר להתייעצויות ואולי יקפיאו אפיקים של שיתופי פעולה בין המדינות ויאיימו בכל מיני סנקציות. זה קרה בעבר עם צרפת למשל, וכעת עם גרמניה".
ההחלטה הגרמנית עברה בפרלמנט עם תמיכה מצד כל המפלגות הפוליטיות, והיא הועלתה במקור על ידי הגוש השמרני של הקנצלרית אנגלה מרקל, שותפיהם בממשלה, הסוציאל-דמוקרטים, והירוקים באופוזיציה. רק מחוקק אחד נמנע בהצבעה ומחוקק אחד התנגד. התגובה הטורקית לא איחרה לבוא. דובר "מפלגת הצדק והפיתוח" (AKP) השלטת בטורקיה, יאסין אקטאי, מסר שההכרה הגרמנית בג'נוסייד הארמני הזיקה קשות ליחסים בין המדינות. סגן ראש ממשלת טורקיה, נומאן קורטולמוס, אמר שהצעד הגרמני הוא "טעות היסטורית" ושאינו תקף ומחייב בשום אופן. הטורקים לא הסתפקו בגינויים בלבד והחזירו את השגריר שלהם מברלין לצורך התייעצות. ואם בזה לא די, גורם במשרד החוץ הטורקי מסר שארצו זימנה את השגריר הגרמני לשיחה בעקבות החלטת הפרלמנט בברלין.
ד"ר גורן מציין כי בגרמניה יש אוכלוסייה טורקית גדולה מאוד שמונה כשלושה מיליון איש. "ההכרה הזו מגיעה בתקופה של משבר שגם כך קיים בין שתי המדינות", הוא אומר. "המשבר הזה די חדש. בטורקיה התחלף ראש הממשלה אחמט דבוטאולו לא מזמן, אחרי שארדואן גרם לו לעזוב את תפקידו. כראש ממשלה הוא היה שחקן מאוד חיובי בעיניי הגרמנים. אנגלה מרקל הובילה מולו את המשא ומתן על הסכם הפליטים וגם ביקרה בטורקיה. ברגע שדבוטאולו יצא וארדואן לקח את קדמת הבמה גם בנושא הזה, הוא התחיל להשתמש ברטוריקה מאוד קשה נגד הגרמנים והמתח בהקשר הזה עלה מאוד. גם כעת אנחנו כבר שומעים הצהרות מצד ארדואן על כמה הגרמנים טעו ועל כך שהם יישאו בתוצאות של המהלך הזה".
לדבריו, לא נראה ששתי המדינות מעוניינות להעצים את המשבר. "אני חושב שבסופו של דבר לאף אחד מהצדדים
אין אינטרס לקחת את זה רחוק מדי. לגרמניה מאוד חשוב ההסכם של הפליטים והיא לא רוצה לראות אותו קורס. טורקיה מרוויחה מההסכם הזה המון מבחינה כלכלית. אני חושב שהטורקים ינסו להפריד בין המתיחות עם גרמניה בגלל הנושא הספציפי של ההכרה, לבין היחסים עם האיחוד האירופי והסכם הפליטים".
ד"ר גורן הוסיף: "התסריט הקיצוני הוא עימות דיפלומטי-מדיני, שתי המדינות לא ייצאו למאבקים צבאיים. יש פה רטוריקה מדינית מאוד נוקשה שהטורקים יעצימו אותה קצת. הם ינסו להפעיל לחץ, לגרום לגרמניה לסייג, למתן, שזה לא יהיה מעבר להחלטה שהתקבלה. גרמניה היא מדינה חזקה ומשמעותית ויש גבול כמה טורקיה יכולה לאיים עליה. מנגד, טורקיה נמצאת במצב של מתיחות עם מדינות חזקות סביבה כמו רוסיה, מצרים, ובכלל מצבה הבינלאומי קצת קשה".
לדבריו, עצם העובדה שהטורקים קראו לשגריר להתייעצות ולא החזירו אותו, מעידה על כך שהם רוצים להתנהל בהדרגה. "הם רוצים לראות מהי התגובה הגרמנית, לאיזה מקום התגובות הולכות, כרגע יש מגמת הסלמה, "אני מאמין שנראה בימים הקרובים הפגנות בטורקיה, עצרות מחאה וכו'. האם זה יילך מעבר לכך? לא בטוח עד כמה".
לפנייה לכתב/ת 
