היום מצעד הגאווה: איימי תגיע לראשונה כנערה
איימי אורבך, טרנסג'נדרית בת 17, תצעד לראשונה בזהותה החדשה: "בשנה שעברה עמדתי מהצד ושאלתי מתי יגיע תורי להיות מי שאני. סיימתי לחיות בשקר". איילת שתצעד עם בנה סהר: "כאימא, מן הראוי שאתן דוגמה אישית". כל הפרטים על מצעד הגאווה בתל אביב
תל אביב מצפה לרבבות צועדים במצעד הגאווה היום (ו') שיעמוד השנה בסימן נשים בקהילה. אחת מהן היא איימי אורבך, טרנסג'נדרית בת 17, שתצעד לראשונה בזהותה החדשה. "אני מגיעה למצעד הגאווה במראה החדש שלי כאישה ואחרי שקניתי שמלה במחלקת נשים. אני מרגישה בטוחה, חזקה וגאה בעצמי", סיפרה ל-ynet.
במצעד, שיתחיל בשעה 10:00 ויועבר בשידור חי ב-ynet, צפויים להשתתף גם תיירים רבים. אירועי המצעד ייצאו לדרך בהפנינג בהנחייתה של תום יער בגן מאיר שבו ינאמו פוליטיקאים, יופיעו זמרים כמו קורין אלאל ודודו אהרון, ויוענק אות יקירת הקהילה ליעל דיין ולאילנה שירזי. המצעד יוזנק ב-12:00, יעבור ברחובות מרכזיים (המפורטים במפה) ויגיע עד לבמה המרכזית בכן צ'ארלס קלור שבו תיערך מסיבה המונית. משאיות עם מיטב הדי.ג'ייז ילוו את הצועדים.
"לפני כשנה, כשצעדתי במצעד הגאווה, הסתכלתי על המשאית שעלייה רקדו טרנסג'נדריות ואמרתי לעצמי 'מתי יגיע תורי להיות מי שאני, אם בכלל'", סיפרה איימי בשיחה עם ynet. "והנה, שנה לאחר מכן זו אני, עם שמלת חוף, והאמת שזה מפחיד אותי כי אני לא יודעת איך זה יתקבל, למרות שמדובר במצעד הגאווה".
עוד על מצעד הגאווה:
לפני כשנה יצאה איימי מהארון בפני הוריה וחבריה לשכבה בתיכון עירוני א' שבמודיעין. "בשנייה שהבנתי שיש חלוקה מגדרית של בנים ובנות, הבנתי שאני לא בצד של הבנים. בכל פורים אהבתי להתחפש לנשים והרגשתי בתוך זה הכי נוח שרק אפשר", היא אומרת. "אחרי שהגעתי לאיג"י (ארגון הנוער הגאה) ידעתי לתת שם למה שאני. הצלחתי להודות בכך שאני לא גבר, שאני אישה".
איימי מספרת כי אביה תמך בה בצורה מלאה מתחילת הדרך "למרות שהיה לו מאוד קשה". גם בבית הספר קיבלו את הצעד שעשתה די בהבנה: "צוות המורים הגיב מדהים ואיפשר לי ללכת לשירותי המורים כשירותים ללא מגדר. בנוסף, פטרו אותי משיעורי ספורט. חלק מהחברים לשכבה הרימו גבה, אבל פשוט הייתי פתוחה לשאלות וחלק מהחששות שלהם התפוגגו. לפעמים מצחקקים, אבל למדתי להתמודד עם זה".
איך התחושה לצעוד לראשונה כמי שאת באמת?
"סיימתי לחיות בשקר ואני סוף כל סוף הולכת כאישה למצעד, ואני מבינה איזה דבר גדול זה. החלטתי לא להיות חלק מהסטטיסטיקה של 41 האחוזים שמחליטות לנסות להתאבד, ולבחור בחיים. אסור לנו להתבייש או לחסוך מעצמנו את הזהות שלנו כי זה עוצר ומדכא. תהיו תמיד מי שאתן".
.jpg "\"המצעד בא להראות את מי שאנחנו ואת החלומות שלנו\". רותי ליטווין (צילום: יהודית סיאנו)")
רותי ליטווין בת ה-70 מחיפה היא ותיקת מצעדים. היא השתתפה במצעד הראשון בתל אביב והיום תצעד בראש קבוצת 200 נשים לסביות, חברות קהילת "בשלה" לנשים בוגרות של האגודה למען הלהט"ב. "אי אפשר בכלל להשוות את המצעד הראשון שבו הייתי למה שהוא נהיה", היא טוענת. "המצעד מבחינתי מגולל היסטוריה של דיכוי איום ונורא ובא להראות את כולנו, את מי שאנחנו ואת החלומות שלנו".
רותי נולדה בפולין לזוג הורים ניצולי שואה ועלתה לישראל בילדותה. לאחר נישואיה ואחרי שהביאה לעולם את שלוש בנותיה, היא למדה לדוקטורט בארצות הברית ושם התאהבה לראשונה באישה. בין לבין הצטרפה לתנועה הרדיקלית האמריקנית של שנות ה-70, ומאז שחזרה לישראל הפכה פעילה בקהילה הנשית הפמיניסטית.
"מזקנה בלה ל-זקנה שבא לה"
"תמיד הקהילה שלנו הייתה מאוד אייג'יסטית", היא אומרת ממרום גילה. "פחדו מאנשים מבוגרים, אבל היום אנחנו הופכות את המושג זקנה בלה ל-זקנה שבא לה. אנחנו חיות את החיים, מתאהבות ומאושרות, ואנחנו מגיעות למצעד אחרי שראינו מה קרה בשנה שעברה עם הרצח של שירה בנקי. צריך לשנות את תפישת העולם כך שתהיה ללא שיפוטיות ושנאה".
עבור כמה מבני משפחות הלהט"בים, יהיה זה המצעד הראשון. ביניהם איילה כהן שתצעד לראשונה עם בנה סהר. "אני חושבת שמן הראוי לתת דוגמה אישית ולהגיע למצעד בתור אימא שחושבת שהבן שלה שמשרת בצבא ועושה את כל החובות שלו - מגיע לו שיהיה לו את כל הזכויות כמו כל אזרח במדינה", היא אומרת.
"אני חושבת שצריך להראות נוכחות מוגברת של הורים. אלו הילדים שלנו, ואנחנו צריכים לקבל אותם ללא תנאי. כמו שאני נלחמת על שאר הילדים שלי, אלחם גם על הזכויות שלו. אני אוהבת אותו ולא מוותרת עליו בעד שום הון שבעולם. אנחנו חייבים לקבל את הילדים שלנו כמו שהם, נקודה. אין להם הורים אחרים".
צביקה (54) וכפיר (44) יעשו את הדרך מחיפה לתל אביב. "הכרנו לפני 15 שנה כשהדרכתי קבוצת גברים", מספר כפיר. "צביקה היה עמוק בארון והתחלנו לצאת יחד. היום הזוגיות שלנו היא הכי פומבית בעולם כי אנחנו רוצים להראות לחברה הכללית שמגניב להיות משפחה חדשה, שזה לא מפחיד ולא בודד ולא כל מה שאומרים על הומואים בגילנו". צביקה, אזרח עובד צה"ל, יצא מהארון בפני חבריו בבסיס: "אני לא מעביר ביקורת, אני מבין את הצורך לחיות בתוך ארון, אבל אני לא מכיר מישהו שעשה את הצעד הזה והתחרט. האבן פשוט נופלת מהלב".
על פי נתוני חברת Vigo המנתחת שיח ברשתות החברתיות, ביממה האחרונה פורסמו 14 אלף פוסטים סביב מצעד הגאווה - פי 1.5 מאשר בשנה שעברה. 65 אחוז מתוכם היו חיוביים ו-35 אחוז גינו את האירוע.
לפנייה לכתב/ת 
