למרות מותה של מירקין: הוועד האולימפי יקיים טקס
לוחמת הטאקוונדו שהלכה במפתיע לעולמה טרם הובאה למנוחות. הוועד האולימפי החליט בכל זאת לקיים טקס לכבוד המדליסטים שזכו באליפות אירופה, ממנו ייעדר רון אטיאס. המנכ"ל גילי לוסטיג הגיב: "אין לאירוע אופי חגיגי"
חוסר רגישות מצד חברי הוועד האולימפי. למרות שלוחמת הטאקוונדו אניה מירקין טרם הובאה למנוחות, החליט הוועד בכל זאת לקיים כמתוכנן את טקס האירוח החגיגי למדליסטים האחרונים מאליפות אירופה. בטקס אמורים היו להיות נוכחים חברה של מירקין לנבחרת הטאקוונדו, רון אטיאס, אשר זכה במדליית כסף באליפות אירופה האחרונה ומאמן נבחרת ישראל יחיעם שרעבי.
בעקבות התערבות איגוד הטאקוונדו הוחלט ששניהם לא יופיעו בסופו של דבר בטקס, אך נכון לעכשיו הארוע בהשתתפות אלכס שטילוב ויעקב טומרקין יתקיים כמתוכנן. בהודעה שפירסם הוועד האולימפי בבוקר הוזמנה התקשורת לקבלת הפנים החגיגית. מנכ"ל הוועד האולימפי, גילי לוסטיג, הגיב: "שוחחתי עם יו"ר איגוד הטאקוונדו מישל מדר והוחלט שרון אטיאס ויחיעם שרעבי לא יגיעו לטקס היום. נדאג להכין להם טקס בנפרד. לגבי הטקס היום, נדע לכבד את זכרה של מירקין. לטקס אין שום אופי חגיגי, מדובר בישיבת הנהלה במהלכה מחלקים מענקים לספורטאים".
חבריה של מירקין אבלים: "איך נקטפת"
בספורט האולימפי הישראלי מתקשים לעכל את הבשורה המרה על פטירתה של אניה מירקין, שהלכה לעולמה בגיל 29. מירקין, שזכתה במדליית ארד באליפות אירופה ב-2008, נמצאה בביתה ללא רוח חיים. היא חזרה מעבודתה בפאב ולאחר שהוריה ניסו ליצור איתה קשר ללא הצלחה הם פרצו את הדלת ואנשי מד"א נאלצו לקבוע את מותה.
נכון לעכשיו עדיין לא ידוע מתי תתקיים ההלוויה, מאחר שלמרות האבחנה הראשונית כי מדובר בדום לב, סיבת המוות טרם נקבעה סופית. משום כך תתבצע בדיקת נסיבות המוות ובהמשך יתכן שתבוצע גם נתיחת גופה.
כמעט בכל ההספדים למירקין מזכירים לא רק את עברה הספורטיבי המפואר, אלא גם האישיות המיוחדת בה ניחנה. המיוחדות שבה, החיוך הכובש, הצחוק המתגלגל ובעיקר יופייה המרשים. המספידים הירבו לציין כיצד הייתה מצליחה כמו זיקית להשתנות בכל פעם מחדש, עם הבגדים הייחודיים, השיער והאיפור השונים.
חברים קרובים, ספורטאים בעבר ובהווה שהכירו אישית אותה, סיפרו כמה אהבה מירקין ליהנות מהחיים עד יומה האחרון. ביום שישי בילתה במצעד הגאווה בתל אביב, ואף הונצחה בעדשת צלמי הסוכנויות – כנראה בתמונה האחרונה בחייה.
חברתה של מירקין לנבחרת הטאקוונדו ואלופת אירופה ב-2010, בת אל גטרר, שמירקין היתה יריבת האימונים שלה במשחקים האולימפיים בבייג'ינג, התקשתה לקבל את הבשורה ואמרה ל-ynet ספורט: "אי אפשר לכתוב כמה מילים על אניה. כדי להכיר את אניה צריך לשהות לצידה ומספיקה שניה אחת איתה אפשר לכתוב אנציקלופדיה. אני זכיתי ל-15 שנים.
מאמן הנבחרת לשעבר, עדי דוידוב, שליווה את מירקין לאורך תקופה ארוכה, אמר: "אין מילים לתאר את האובדן. מירקין היתה ספורטאית גדולה וילדה עם לב זהב. כואב הלב".
הסייפת אביטל מרניוק שהכירה את מירקין סיפרה: "אני בטוחה שהיו בנות שהכירו אותה הרבה יותר, אבל אני הייתי עושה איתה טיפולים במכון וינגייט ויצא לנו להיפגש גם במקומות אחרים. לקחתי איתה חלק בפרויקט הצילומים של יום האישה בידיעות אחרונות.
"ליום של הצילומים היא הגיעה עם תלתלים מהממים וישר כולם הסתכלו עליה. הייתה כובשת, מעניינת, חייכנית. תמיד צחקה ונהנתה מהרגע. גם בפיזיותראפיה שהיינו עושות ביחד היא הייתה כל כך חרוצה ואופטימית ונהנתה גם כשהיה לה קשה. משתתפת בצער המשפחה והחברים הקרובים. היא היתה מיוחדת, כובשת ותמיד ידעה לחייך, ממש אובדן גדול ולא נתפס".
מאמן הטאקוונדו רון גרשנוק אמר: "זו טרגדיה נוראית, אובדן גדול לכולם, אניה יהי זכרך ברוך, תנחומים למשפחה - פשוט לא יאמן איך נקטפת לנו הרבה הרבה הרבה בטרם עת. היא תהיה חסרה לכולם".
מירקין עלתה לישראל מאוקראינה בגיל 14, התחרתה בקטגוריית משקל עד 49 ק"ג, תחת הדרכתו של מאמן הנבחרת יחיעם שרעבי. לשיאה הגיעה בשנת 2008, אז זכתה במדליית הארד באליפות אירופה שנערכה באיטליה. עד יומה האחרון המשיכה להתאמן ולאמן את הדור הצעיר. היא ניסתה להגיע פעמיים למשחקים האולימפיים, אך לא הצליחה להגשים את החלום.
לפנייה לכתב/ת 
