"הצמיחה בפועל אפסית, האבטלה תזנק"
נתוני הצמיחה הנמוכים של הרבעון הראשון מעלים חששות כבדים מכניסת המשק למיתון, אולם לטענת פרופסור עומר מואב מהמרכז הבינתחומי, "בממשלה יש חוסר מעש בתחום הכלכלי - ניתן היה לעשות הרבה יותר כדי לעודד את הצמיחה, הממשלה עסוקה בספינים ולא פועלת לעידוד הצמיחה". ד"ר יעקב שיינין: "יש צמיחה של אפס אחוז לנפש, אני מצפה לנתוני אבטלה הרבה יותר גבוהים ב-2016-2017"
"הממשלה עסוקה בספינים, במהלכים פופוליסטיים ולא עושה שום דבר רציני לעידוד הצמיחה הכלכלית, לטיפול בבעיות הפריון", כך אמר היום פרופסור עומר מואב מהמרכז הבינתחומי, אשר כיהן בעבר כיועצו הכלכלי של שר האוצר לשעבר יובל שטייניץ. מואב הוסיף: "בממשלה יש איזה חוסר מעש בתחום הכלכלי. ניתן היה לעשות הרבה יותר כדי לעודד את הצמיחה ולהקטין את העוני. ניתן היה לפעול, ולצערי הממשלה ושר האוצר רק עושים כל מיני דברים קוסמטיים, פופוליסטיים ולא באמת עובדים בצורה אפקטיבית לעידוד הצמיחה הכלכלית".
נתוני הצמיחה שהתפרסמו בשבועות האחרונים מעוררים דאגה רבה בקרב הכלכלנים. מאומדנים ראשונים של הלמ"ס עולה כי התוצר ברבעון הראשון של השנה עלה ב-0.8% בלבד, לעומת תחזיות מוקדמות שעמדו על 2.6%. בנוסף, יצוא ההיי-טק והתרופות התרסק בשלושת החודשים האחרונים ב־32% במונחים שנתיים, ואם לא דיי בכך בנק הפועלים הוריד את תחזית הצמיחה שלו למשק לשנת 2016, מ-2.8% ל-2.2% בלבד. שוחחנו באולפן ynet על הסיכונים העומדים בפני המשק עם ד"ר יעקב שיינין מנכ"ל מודלים כלכליים ופרופסור עומר מואב.
- ד"ר יעקב שיינין, תחזית הצמיחה אמורה להטריד מאוד את הישראלי הממוצע?
שיינין: "אני חושב שכן כי זו תופעה של כבר 3-4 שנים של האטה מאוד גדולה בצמיחה שידענו שאנחנו הולכים לזה. זה היה ברור שהמשק צועד לקראת האטה מאוד חמורה ואני חושב שהבעיה תהיה אחרי זה לתקן את זה".
- אתה משתמש במילה מיתון?
שיינין: "במונחים לנפש זה מיתון. בדרך כלל מדברים על מיתון שזה צמיחה אפס, אבל אתה מוכרח לשקלל את זה עם הגידול באוכלוסיה. אצלנו האוכלוסיה גדלה בשני אחוז בשנה, באירופה האוכלוסיה לא גדלה, זאת אומרת שאצלנו 2% צמיחה זה אפס צמיחה לנפש. באירופה 1.8% צמיחה או 1.7% זה 1.7% לנפש".
- מה הממשלה יכולה לעשות?
מואב: "יש הרבה דברים, למעשה זה צירוף מקרים מעניין שב-20 ביוני יש לנו כנס שנתי במכון אהרון, שבדיוק עוסק בשאלת המדיניות לעידוד הצמיחה וצמצום עוני. ישתתפו בכנס גם כמה שרים ובעיקר אנשים מהמגזר העסקי.
"למשל אחד הדברים שמאוד מעיקים על הצמיחה הכלכלית במשק הישראלי ועל התחרותיות זה הקושי האדמיניסטרטיבי, הביורוקרטי, בהשוואה למדינות העולם. הקושי של 'דואינג ביזנס' הוא מאוד גדול בישראל, זה משהו שחייבים לטפל בו כדי לשפר את היכולת של עסקים קטנים להתפתח ולהגדיל את היבוא המתחרה לישראל, ויותר יבוא המשמעות תהיה גם יותר יצוא. זו דרך אחת להתמודד עם הדברים".
- ד"ר שיינין, האם באמת ענפי היי-טק והתרופות אשמים בירידה בייצוא?
שיינין: "האשמה נמצאת בכל הייצוא הישראלי, התחומים האלה הם הבולטים ביותר. הרווחיות של הייצוא ירדה מאוד בגלל השקל החזק, ובגלל שלא נתנו תמריצים או פעילות אחרת לעודד ייצוא.
"בשנים האחרונות לא בנו אף מפעל חוץ מאינטל ששידרגה את המפעל שלה, כי היא קיבלה מיליארד שקל ממדינת ישראל. אף אחד לא בנה, כלומר אתה רואה שאנחנו לא משקיעים במשק הישראלי, וזה דבר שהיה צריך להדליק את כל הנורות האדומות בממשלה כבר לפני שנתיים ושלוש. הדבר הגרוע הוא שאפילו אם ימצאו את הפתרון מחר בבוקר, זה יכול לקחת שנתיים-שלוש עד שההשקעות האלה תתבצענה".
- מהן ההשלכות על העובד הישראלי, פרופ' מואב, האם נתחיל להרגיש את זה בכיס?
מואב: "אני רוצה להתייחס להערה של שיינין בנושא הצורך של מדינת ישראל להתערב במדיניות הייצוא. המדינה לא צריכה לעשות את זה, השקל החזק הוא תוצאה, הוא לא גורם. הבעיה בישראל היא שאין מספיק חופש לפעול, יש חסמים ואת החסמים האלו מדינת ישראל צריכה לשחרר, בעיקר בתחום הייבוא. הייצוא והייבוא זזים ביחד, ולמעשה במקום לחשוב על איך מתערבים להחליש את השקל או לסבסד את הייצוא, צריך לפשט את מערכת המס ולהוריד את מיסי החברות. לגבי הכיס, כמובן שאם אין צמיחה כלכלית כולנו נסבול מזה, אין שאלה בכלל".
- אנחנו נמצאים בתקופה של אבטלה מאוד נמוכה, נראה קפיצה במספרים האלה?
מואב: "אני לא יכול לנבא דבר כזה, תלוי מה יקרה בעולם ומה תעשה הממשלה שלנו. אני לא נביא".
- ותוך כמה זמן לפי ההערכה נגיע למיתון?
שיינין: "אני לא מעריך שנגיע למיתון, אני לא עוסק בנבואות".
ומה אתה צופה בנושא האבטלה?
שיינין: "היום המספרים הם די מעוותים: אפילו אם אתה עובד שעה ביום אתה לא מובטל. דבר שני, הפריון אצלנו מאוד נמוך, יש פער של 30% בין פריון העבודה בישראל ובין הפריון במדינות ה-OECD. זאת אומרת, שאצלנו יכול להיות שאנשים הולכים לעבודה ועובדים, אבל התפוקה שלהם מאוד נמוכה וזה בגלל שיש מחסור בהשקעות".
- המיתון ישפיע על המשק, עבודה, שכר?
שיינין: "אני חושב שזה צריך להשפיע גם על השכר וזה גם יגדיל את שיעור האבטלה. אני לא יודע איך מודדים את זה, יש תעלומה מאוד גדולה עם שיעור האבטלה שירד ל-4.9%. אני חושב שהנתונים צריכים להיות הרבה יותר גבוהים, ואני מצפה לנתוני אבטלה הרבה יותר גבוהים ב-2016-17.
"כבר היום בבנק לאומי מדברים על פיטורי עובדים, ובאינטל פיטרו 12% מהעובדים, זה גם בארץ וגם בעולם, יש לנו גידול באוכלוסיה ואתה רואה בעצם שמפטרים אנשים".
- פרופ' מואב, סיכום שלך לשנה הזו, עד כמה אתה פסימי?
"אני לא מאוד אופטימי, בגלל שאני חושב שמצד אחד ניתן לעשות הרבה כדי באמת לעזור לצמיחה הכלכלית, לרווחה ולצמצום העוני, אבל לצערי אני רואה ממשלה שעסוקה בספינים, במהלכים פופוליסטיים ולא עושה שום דבר רציני לעידוד הצמיחה הכלכלית, לטיפול בבעיות הפריון. אנחנו לא רואים את ראש הממשלה או את שר האוצר מוכנים להתעמת עם גופים אינטרסנטיים חזקים, וללכת נגד הקו הפופוליסטי, ולכן אני לא מאוד אופטימי".
לפנייה לכתב/ת 
