ועדת השרים אישרה את חוק שכירות הוגנת
אחרי שהגיעו להבנות ובתום עיכוב של כשנתיים לפחות, ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת חוק שכירות הוגנת שהגישה שרת המשפטים, איילת שקד, יחד עם חברי הכנסת רועי פולקמן וסתיו שפיר. מה היא כוללת?
אחרי כמה שנים של עיכובים ובעקבות עבודה משותפת: ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (א') את הצעת החוק לשכירות הוגנת. מדובר בהצעת חוק ממשלתית של שרת המשפטים, איילת שקד, הממזגת לתוכה שתי הצעות חוק פרטיות של ח"כ רועי פולקמן, יו"ר סיעת כולנו, וח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני). הצעת החוק אושרה בהמשך להבנות בין השלושה.
חוק שכירות הוגנת: פיקוח על שכ"ד יבוטל
לאחר שנתיים: אושר חוק השכירות ההוגנת
שרת המשפטים: פיקוח שכ"ד לא יוריד מחירים
הצעת חוק שכירות הוגנת מבקשת, בין היתר, להסדיר את יחסי השוכר והמשכיר ולקבוע מהי דירה ראויה להשכרה למגורים. ביום ד' הקרוב תעלה להצבעה ההצעה המשותפת בקריאה טרומית, ובשבוע הבא תדון הוועדה בהצעת מחליטים שגובשה על ידי ח"כ פולקמן בשיתוף עם משרדי האוצר והמשפטים בנושא תמרוץ משכירים שיבטיחו יציבות בשכר הדירה.
על פי ההצעה שאושרה היום, המשכיר יהיה רשאי לגבות ערובה מראש, עד שליש מדמי השכירות עבור שליש מהתקופה, ולא יותר מפי 6 מדמי השכירות לחודש, ואם הערובה כרוכה בהוצאה כספית של השוכר, היא תוגבל בעד פי 3 מדמי השכירות לחודש. עוד נקבע כי על המשכיר חלה החובה למסור את המושכר בהתאמה מלאה למה שהוסכם עם השוכר. המשכיר לא יוכל להוסיף בחוזה תניה הפוטרת אותו מאחריות לאי התאמה או לפגם שיתגלה בנכס.
החוק מגדיר גם מהי דירה שאינה מתאימה למגורים, אותה אסור להשכיר: דירה שיש בה גורם סיכון בלתי סביר לבטיחות או לבריאות השוכר, דירה שאין בה מערכת חשמל, תאורה וביוב תקינים, ודירה שאין בה פתחי אוורור. נוסף על כך, משכיר לא יהיה רשאי לדרוש מהשוכר לשלם עבור ביטוח דירה המשולם על הנכס. עוד קובעת ההצעה כי המשכיר רשאי יהיה להודיע על סיום החוזה 90 יום לפני תום החוזה, ואילו לגבי השוכר ההוראה מקלה יותר והוא יהיה רשאי להודיע על כך למשכיר 60 יום לפני תום החוזה. הוראה זו לא תינתן לתניה, אלא לטובת השוכר.
מה חושבים סטודנטים על מחירי השכירות? מוזמנים לצפות בכתבה
600 אלף משקי בית חיים בשכירות
שוק השכירות בישראל מונה כ-600 אלף משקי בית החיים בשכירות, והיקפו הכספי נאמד בכ-20 מיליארד שקל בשנה. שיעור המתגוררים בשכירות עלה בשני העשורים האחרונים, כאשר ב-1995 עמד על כ-16.5% ונכון ל-2013 עמד על כ-28%. זאת גם ביחס למספר הדירות שנכנסו לשוק זה. עלייה זו נובעת בעיקר מעלייה בשיעור השוכרים בגילאים הצעירים (20-39). על פי הנתונים שריכזו מנסחי הצעת החוק, שוק השכירות מתרכז בערים הגדולות, כאשר 4 הערים המטרופוליניות הגדולות נמצאות במקומות הראשונים בטבלת שיעורי השוכרים.
לפני כשנה כבר עבר נוסח אחד של הצעת החוק שקידמה שפיר, אליה אצטרף פולקמן. החוק המקורי התייחס לפיקוח על משכירי הדירות אולם שרת המשפטים התנגדה להצעה לפקח על משכירי הדירות ואמרה כי "פיקוח על שכר דירה לא יוביל לירידת מחירים". במקום סעיף הפיקוח החל להתגבש מתווה ובו הרצון לתמרץ משכירים לטובת חתימה על הסכמי שכירות ארוכי טווח ולגרום ליציבות בשוק השכירות בישראל בשיתוף אגף שוק ההון במשרד האוצר.
ההצעה שתידון בשבוע הבא מקדמת תמריץ ביטוח אשר יציע פוליסת ביטוח מסובסדת לבעלי דירה שיציעו חוזה שכירות לתקופה שלא תפחת מ-5 שנים. במהלך תקופה זו לא יעלה מחיר השכירות מעבר לעליית מדד המחירים לצרכן, ותיבדק אפשרות להכללה של ביטוח נזקים בסיסי לדירה וכן הגנה על המשכיר במקרה שבו שוכר עוזב בטרם סיום החוזה מבלי לעמוד בתשלומים המוטלים עליו.
עוד מקדמת ההצעה הקמת צוות בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אשר יבחן המלצות לדרכי ייעול ושיפור, בירור סכסוכים בין משכירים ושוכרים המתנהלים בערכאות משפטיות; ובין היתר תיבחן האפשרות להקמת ערכאה שיפוטית ייעודית לדיון וסכסוכים הנובעים מחוזה שכירות למגורים (הקמת בין דין לשכירות) בנושא בתים משותפים, רישום זכויות ועוד.
בנוסף, מוצע לבחון הטבת תמרוץ נוספת למשכירים ולשוכרים שיבחרו במסלול של שכירות הוגנת, באמצעות סבסוד של גוף שיספק שירותי ניהול חוזה מול הדיירים. פולקמן מציין כי בשל הסבסוד, הדבר לא ישפיע על המחיר, וגם את שירותי הניהול המדינה תממן.
"מעולם לא הייתה חקיקה לגבי שוק השכירות"
לדברי שרת המשפטים, איילת שקד, "אני מודה לוועדת השרים על אישורה את הצעת החוק. ההצעה מאזנת בין הצורך להגן על השוכרים מול המשכירים, ועם זאת אין פגיעה בשוק השכירות החופשי. אני בטוחה שההסכמה אליה הגעתי עם חברי הכנסת רועי פולקמן וסתיו שפיר, תוביל לשוק שכירות סביר יותר והוגן יותר".
ח"כ פולקמן ציין כי "היום פרצנו דרך בעולם השכירות בישראל. זהו החוק הראשון בנושא שיהווה פתח משמעותי להגברת הוודאות בשוק השכירות, כחלק בלתי נפרד מפתרון בעיית הדיור ובמקביל למאמצי סיעת כולנו להפחתת מחירי הדיור וקידום חקיקה נוספת לעידוד הקמה של פרויקטים לשכירות מוסדית ארוכת טווח".
לדבריו, "שוק השכירות בישראל מתאפיין בכך שהרוב המוחלט של הנכסים המושכרים הם בידי משקיעים פרטיים, זאת להבדיל מחלק ניכר ממדינות ה-OECD אשר בהן, לצד השוק הפרטי, מתקיים שוק שכירות מוסדית מפותח. חשוב לזכור שמעולם נושא השכירות לא טופל בחקיקה, ועד היום אין חוק אחד המטפל בנושא השכירות. החוק והמתווה שיעבור פורץ דרך להסדרת הנושא בישראל".
ח"כ שפיר הוסיפה היום כי "לראשונה זה עשרות שנים מתחילים לעשות סדר בג'ונגל של שוק השכירות. היום אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה את חוק השכירות ההוגנת שהגשתי לפני שנה עם ח"כ רועי פולקמן, ובכנסת הקודמת יחד עם ח"כ אורלי לוי וחיליק בר. זוהי בשורה גדולה לשני מיליון שוכרי הדירות בישראל שחיים כבר שנים בשוק פרוע, ללא שום כללים בסיסיים, וללא ודאות.
לדבריה, "בשנתיים שחלפו מאז הגשת החוק נאבקנו על כל סעיף וסעיף מול כוחות חזקים בתוך ומחוץ לממשלה, שמתנגדים בתוקף להסדרה בשוק השכירות. הודות ללחץ הציבורי ולמאות שעות של עבודה מאחורי הקלעים, הצלחנו לעגן בחוק הגנה על שוכרי דירות בישראל. הצעת החוק המקורית שהגשתי הייתה מקיפה יותר, וכללה גם את המרכיב המשמעותי של פיקוח על העלאת דמי השכירות, כנהוג ברוב מדינות אירופה".
היא הוסיפה כי "אמשיך להיאבק על הרחבת המודלים לשכירות הוגנת אך אני שמחה מאוד שהצעד הראשון כבר נעשה - יצירה של חוזה בסיסי שיאזן את הכוח של השוכר, של תנאים להשכרת דירה, והובלה של תרבות שכירות אחראית. החוק הזה הוא רק צעד ראשון בדרך לתיקון מקיף בהרבה. כעת משקיים חוק להגנה עלינו, שוכרי הדירות, יהיה פשוט בהרבה בעתיד להרחיב ולשכלל אותו כדי להגדיל את היצע הדירות להשכרה לטווח ארוך ואת התמריצים למשכירים לשכירות הוגנת".
בתוך כך, גם ח"כ תמר זנדברג (מרצ) הניחה היום על שולחן הכנסת הצעת חוק לשכירות הוגנת, זאת לאחר שלטענתה הצעת החוק שאושרה "אינה כוללת את הסעיף החשוב ביותר והוא הגבלת העלאת שכר הדירה לשוכרים קיימים". לדבריה, הצעת החוק החדשה תגביל את העלאת שכר הדירה בהארכת חוזה קיים להעלאה שנתית בגובה 2% בנוסף להצמדה למדד. כל העלאה מעבר לסכום זה תצטרך להיות בהתאם לכללים שייקבעו על ידי השר הממונה (למשל שיפוץ משמעותי של הדירה שיצדיק העלאת מחיר). כמו כן, לא ניתן יהיה לעדכן את גובה השכירות בטרם תעבור שנה מתחילתה, או לפנות את השוכר בגין סירובו לספוג העלאה שהיא מעבר לזו המותרת בחוק.
