שתף קטע נבחר

 

כלכלני האוצר: החיסכון של משקי הבית במגמת עליה

סקירה של הכלכלן הראשי במשרד האוצר מעלה כי שיעור החיסכון של משקי הבית בישראל נחשב גבוה יחסית לעולם והוא עומד על כ-19% מההכנסה הכספית. בין הסיבות לגידול בחיסכון: הגידול בהפרשות לפנסיה והגידול באי השיוויון בהכנסות

בשנים האחרונות שיעור החיסכון במשק מצוי במגמת עלייה, כאשר בשנת 2015 עלה שיעור החיסכון הנקי מההכנסה הנקייה הפנויה ל- 12.1 אחוז, שיעור שיא ב- 20 השנים האחרונות, כך עולה מסקירה של הכלכלן הראשי במשרד האוצר שפורסמה היום (א).

 

גם ברמת משק הבית - חלה עלייה עקבית בחיסכון הפרטי, אם כי בשנים האחרונות מגמה זו נבלמה ושיעור החיסכון הפרטי שומר על יציבות, כאשר בשנת 2014 הוא עמד על 19% מההכנסה הכספית נטו (בממוצע). ייתכן והשינוי נובע כתוצאה מהריבית הנמוכה השוררת במשק, אשר מהווה תמריץ לגידול בצריכה הפרטית ולהקטנת החיסכון.

 

החיסכון ברמת משק הבית מחושב כהכנסה הכספית פחות ההוצאה הכספית לתצרוכת של משק בית. נתונים אלו אינם כוללים את הפרשות המעסיק לפנסיה, פיצויים וקרן השתלמות (אך כן כוללים את הפרשות העובד).

 

 (מקור: סקר ההוצאות של הלמ"ס) (מקור: סקר ההוצאות של הלמ
(מקור: סקר ההוצאות של הלמ"ס)

מהנתונים עולה כי מגמת העלייה בשיעור החיסכון נרשמה בכל רמות ההכנסה. בסקירה מעריכים הכלכלנים כי ייתכן שהעלייה הכללית ברמת ההכנסה, אשר נבעה, בין היתר, מהעלייה בהשתתפות בכוח העבודה, העלתה את רמת החיסכון, זאת כיוון שבאופן כללי הנטייה השולית לחסוך עולה עם ההכנסה.

 

לדברי הכלכלן הראשי במשרד האוצר קיימות מספר סיבות נוספות לשינוי. העלייה ביחס בין מספר השנים בגמלאות למספר שנות העבודה - ככל ששנות העבודה מתמעטות ביחס לשנים הצפויות לעובד בגמלאות, סביר שחלק גדול יותר מההכנסה השוטפת ישמש לחיסכון לקראת הפרישה.

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)
 

כך גם ההתקרבות לפרישה של דור ה"בייבי-בום" - דור הנולדים בין 1946 ל- 1964 שמשקלו באוכלוסייה גבוה יחסית וכיום רובו מתקרב לפרישה (גילאי 70-52). "בהינתן ששיעור החיסכון בגילאי 50 ועד הפרישה לגמלאות גבוהים יחסית אזי התקרבות דור הבייבי-בום לפרישה מעלה את שיעור החיסכון הכולל במשק", נכתב בסקירה.

 

יש לציין כי הנטייה לחסוך עולה עם העלייה בהכנסה. כלומר, משקי בית עשירים יותר נוטים לחסוך יותר, ולהיפך. לדברי הכלכלנים, בעשורים האחרונים גדל אי השוויון בהכנסות בישראל, דבר שהתבטא, בין היתר, בגידול ביחס שבין ההכנסות של המשתייכים לעשירון העליון להכנסות של המשתייכים לעשירון התחתון. כתוצאה מכך, עלתה ככל הנראה הנטייה השולית לחסוך במשק.

 

חיסכון יתר עלול להזיק למשק הבית

גם החלת הסדר פנסיה חובה במשק (מאז 2008) במסגרתו מחויבים כל השכירים במשק להפריש לחיסכון פנסיוני, כשבנוסף נראה כי בשנים האחרונות עולה המודעות לחיסכון הפנסיוני – הביאו לגידול בשיעור ההפקדות לחיסכון ארוך טווח ובמיוחד החיסכון המופנה לקרנות הפנסיה החדשות וביטוחי חיים.

 

בסקירה מציינים עם זאת כי חובת חיסכון עשויה להוביל גם לחיסכון יתר של משקי הבית, כשלכך עשויות להיות גם השפעות שליליות, כגון: משאבים שמופנים לחסכון לפרישה יכולים לבוא על חשבון השקעות בחינוך הילדים או שהחיסכון ימומן באמצעות נטילת הלוואות כאשר הריבית שתשולם עבור ההלוואות (ריבית על משיכת יתר בחשבון העו"ש, למשל) תהייה גבוהה מהתשואה נטו על החיסכון הפנסיוני.

 

בסקירה מציינים עוד הכלכלנים כי למדיניות המס השפעה על החיסכון, זאת כאשר חלק מהמדיניות הנוכחית נקבעה בעבר הרחוק, אז החיסכון הלאומי לא היה גבוה כמו היום. "במציאות הנוכחית, בה החיסכון גבוה, כדאי לשקול מחדש את כדאיות הפטורים ממס המעודדים חיסכון וצבירת עודפים בחשבון השוטף, על חשבון צריכה ויבוא. כך למשל הפטור על חיסכון בקרנות ההשתלמות".

 

צילום: ניצן דרור

צילום: ניצן דרור

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים