מהפכה בטיפול בהטרדות המיניות בשירות המדינה

מהפכה בתחום הטיפול בהטרדות מיניות נגד עובדים בשירות המדינה, בהליכים משמעתיים. נציבות שירות המדינה גיבשה נוהל חדש שמחייב לעדכן את נפגעי הטרדות מיניות במהלך החקירה נגד החשוד בעבירה של הטרדה מינית בהליך משמעתי, אשר מתנהל בבתי דין של שירות המדינה, וכן לאפשר לנפגעת ההטרדה להגיש ערר אם יוחלט לסגור את התיק. במסגרת הנוהל, תורשה נפגעת הטרדה מינית לעיין בתיק החקירה לפני שתחליט אם להגיש ערר.

כתבות נוספות בערוץ הקריירה

ככלל, נפגעי עבירה אינם צד פורמאלי בהליך הפלילי והמשמעתי. יחד עם זאת, הכרה במעמד ובזכויות של נפגעי עבירה נלמדת מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כפי שקבע בית המשפט העליון.

בעקבות עתירה שהוגשה לבג"צ באוקטובר 2015 נגד אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, נערכה בחינה מקיפה של הנושא, ובדיון מיום 3.2.16 הוסכם על דעת פרקליט המדינה, לבצע פיילוט למשך שנתיים, במסגרתו תינתן זכות יידוע וזכות ערר בתיקים בנושא הטרדה מינית בהליך המשמעתי.

כאמור, על פי הנוהל החדש, יש חובה לעדכן נפגעת הטרדה מינית בפתיחת חקירה ובמהלכה, וכן בהחלטה אם לסגור תיק או להגיש תובענה משמעתית. במידה ויוחלט על סגירת תיק, הנפגעת תהיה רשאית לפנות ליחידת התביעה שסגרה את התיק ולבקש לעיין בחומר החקירה, כדי לשקול הגשת ערר על החלטת הסגירה. הנפגעת גם תקבל את כל המידע הנדרש אודות אופן הגשת והמועד שעד אליו ניתן להגיש את הערר. נציין שמי שגיבש את הנוהל הוא אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה

נזכיר כי חוק זכויות נפגעי עבירה משנת 2001 הציב לו למטרה להסדיר ולהגדיר את זכויותיהם של מי שנפגעו מעבירות פליליות - החל בשלב החקירה, דרך התביעה, המשפט וגזר הדין.

החוק, העניק למי שנפגע מעבירות פליליות, ובמקרים מסוימים גם לבני משפחתו, מגוון זכויות הקשורות לקבלת מידע הנוגע לתיק ולהליך, עיון בחומרים מסוימים, הגנות שונות, הבעות עמדה ועוד.

בנוסף, חוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982, העניק לנפגעי העבירה זכות יידוע אם הוחלט לסגור את התיק בעניינם, וכן זכות להגשת ערר על ההחלטה לסגירת התיק.

במהלך שנת 2006 הותקנו תקנות גם בשירות המדינה בהליך משמעתי, נוכח הדמיון בינו לבין ההליך הפלילי ואופי העבירות המשמעתיות, שמהוות לעיתים גם עבירות פליליות חמורות. התקנות החילו זכויות שונות של נפגעי עבירה מהחוק על נפגעי עבירה בהליכים משמעתיים. הלכה למעשה, התקנות החילו ספקטרום רחב של זכויות, לרבות זכות היידוע במקרה שהנפגעת פונה לבקש זאת באופן אקטיבי.