"לא אתייפייף, רציתי לאמן את מכבי ת"א, זה לא קרה"
מאמן מכבי ראשל"צ, אריק שיבק, שיפגוש הערב (ב', 18:10) את הצהובים בפיינל-פור, התייחס לעובדה שלא קיבל מעולם הצעה מהיריבה. וגם: מדבר על המעורבות היתרה של היו"רים בליגה, הפגיעה האישית בו ע"י פרשנים אחרי הקמפיין האחרון בנבחרת, ומבטיח: "אם נזכה באליפות, אצבע את השיער לשחור"
אריק שיבק נתפש כאדם רציני, אולי קצת אפור, בטח ביחס לכמה מאמנים ישראלים שידועים בטמפרמנט החם ובצבעוניות שלהם. אולי כדי לשבור את הסטיגמה, מאמנה של מכבי ראשון לציון שיפגוש הערב (ב', 18:10) את מכבי ת"א בחצי גמר הפיינל פור, נתן הבטחה משעשעת שיהיה מעניין לראות אם יעמוד בה: "90 אחוז מהאנשים שמכירים אותי לא ראו אותי אף פעם עם שיער שחור, אז אני מוכן לצבוע את השיער לשחור אם נזכה באליפות".
ההבטחה הזו מפתיעה מאוד אבל אם חושבים על זה, שיבק שיחגוג את יום הולדתו ה-60 בעוד שלושה חודשים, זכה בחמישה תארים כשאימן בחו"ל (שלוש אליפויות בהולנד, ושני גביעים בבלגיה), אבל מעולם לא הניף צלחת אליפות או גביע בישראל, וזה הדבר היחיד שחסר לו בקריירה.
ראשל"צ אומנם העפילה בפעם הרביעית בשש השנים האחרונות למעמד חצי גמר הפלייאוף, אבל לפי איך שסדרת רבע הגמר מול מכבי חיפה התפתחה, זה לא היה רחוק שהיום בערב דווקא הירוקים היו פוגשים את מכבי תל אביב. את הסדרה הכתומים פתחו מצוין ועלו ליתרון 0:2, אבל אז התפרקו לחלוטין, חיפה השוותה ל-2:2 והיה נראה שהמומנטום שלה. שיבק בחר בטקטיקה מפתיעה לקראת המפגש החמישי והמכריע: "יום לפני לא התאמנו, זה גם מה שעשיתי עם אילת בסדרה מול מכבי ת"א בין המשחק השני לשלישי (אילת הייתה בפיגור 2:0, ב.ח). ראינו רק וידאו ועשינו שיחה".
הרבצת בהם תורה?
"סיפרתי להם סיפור אישי שהיה לי כשאימנתי באמסטרדם. שיחקנו מול דן בוס בגמר הפלייאוף (הטוב משבעה משחקים). במצב של 2:2 הפסדנו אצלנו אחרי הארכה בסל עם הבאזר ונהיה 2:3 להם. המשחק השישי היה אצלם ואם היינו מפסידים העונה הייתה הולכת. כשנכנסתי לאולם בדן בוס ראיתי מחסן עם מלא בשמפניות ויין, ובאולם עצמו כבר הייתה רשת בתקרה עם הבלונים מוכנים, כאילו דן בוס זכתה באליפות.
"כשעשיתי את התדרוך הוצאתי את השחקנים מחדר ההלבשה ולקחתי אותם לאותו מחסן. הם הסתכלו והבינו ישר מה הולך, זה דרבן אותם מאוד, ניצחנו את המשחק ואח"כ גם זכינו באליפות. אני חושב שהסיפור הזה עזר לנו בחיפה".
במשחק מספר חמש שיבק הפתיע כשבחר לספסל את שון דוסון. הוא הוציא את הישראלי בן ה-22 שתי דקות לסיום הרבע השלישי כשקבוצתו הייתה בפיגור ולא החזיר אותו עד לסיום. אלה גם היו הדקות בהן ראשל"צ ביצעה את הקאמבק המרשים שלה בדרך לפיינל פור.
"זה לא הוגן מה שאתם עושים", התייחס שיבק לנושא. "שון דוסון הביא אותנו לפיינל-פור. הוא אחד הגורמים המרכזיים להצלחה שלנו. דוסון מוכשר מאוד ושחקן מצוין, אני לא שופט אותו על סמך פעולה אחת. לפעמים הרכב מסוים הולך טוב יותר במהלך משחק, וזה מה שקרה ברוממה. במשחקים מהסוג הזה אתה לא עושה ניסיונות כי אין דרך חזרה. אני לא זוכר עוד מישהו, חוץ מאולי עודד קטש, שבגיל 22 סחב קבוצה על הגב שלו".
אם כבר שיבק מדבר על שחקן שסחב את קבוצתו העונה, אי אפשר שלא להתייחס לדריל מונרו. הפורוורד/סנטר של ראשל"צ להט בניצחון על חיפה במשחק החמישי עם 27 נקודות, 13 ריבאונדים ו-3 אסיסטים. מונרו שמסיים חוזה בעוד כמה ימים מבוקש מאוד ברחבי היבשת, אבל שיבק מקווה שבסופו של דבר הוא יישאר: "דריל מונרו נמצא ברשימת השחקנים הטובים ביותר שאימנתי בקריירה ביחד עם ג'ו דוסון, פול תומפסון ודייויד ת'רדקיל. חשוב שנשאיר אותו כי אנחנו רוצים לשחק בליגת האלופות בעונה הבאה, וזו תחרות קשה יותר מהיורופקאפ".
"אם נעצור את מקל יבוא אוחיון ואם נעצור אותו יגיע רוצ'סטי"
כאמור, הערב תפגוש ראשל"צ את מכבי תל אביב. למרות שיש כאלה שאומרים שקבוצתו של שיבק יכולה לנצח ולא נחשבת לאנדרדוג בהתמודדות, המאמן יודע את יחסי הכוחות: "מי שגומר במקום השני אחרי 33 משחקים, אז כנראה שמגיע לו והוא יותר טוב ממי שסיים אחריו. נכון ניצחנו את חיפה שדורגו לפנינו, אבל עדיין מכבי סיימה לפניהם. מצד שני, אנחנו באים ורוצים לעלות לגמר. אני לא מאלה שאם נפסיד אגיד ששיחקנו טוב".
מה המפתחות מבחינתך לניצחון?
"אין איש במכבי שאתה אומר שעצרת אותו וניצחת. אם גל מקל לא יהיה טוב, אז יש את יוגב אוחיון, ואם לא הוא אז את רוצ'סטי. נצטרך לעשות מינימום שגיאות, לא לתת להם הזדמנות שנייה, אם זה בריבאונד התקפה, והשלשות שלהם אחרי ריבאונד ההתקפה. אלה דברים שאסור לתת במשחק כזה".
בראשל"צ שיבק עובד לצידו של אחד היו"רים היותר דומיננטיים בליגה, יצחק פרי. לאורך השנים וגם עד לפני מספר חודשים עם שרון דרוקר, היו"ר המיתולוגי של הכתומים ידע עימותים לא נעימים עם מאמנים. שיבק שנחשב כיום למאמן הפעיל הוותיק בליגה, נותן את הזווית שלו לנושא: "רלף קליין ואני היינו הולכים לארוחות בוקר לא מעט. באחת הפעמים הוא אמר לי שמבחינתנו מאמן גדול זה מישהו שעבר 6-7 יו"רים במשך 10 שנים, רק אז הוא יכול להיחשב למאמן גדול".
קשה שלא לראות את הדומיננטיות שלו על הספסל.
"כשעבדתי באיגוד הכדורסל ודיברתי על הנושא עם פרי, הוא אמר לי מפורשות שאם תהיה החלטה במנהלת שיו"רים לא יושבים בספסל, אז הוא חד וחלק עולה ליציע ולא מנסה להילחם בזה".
לך אישית זה לא מפריע?
"אשתי טוענת שגם אם היא עוברת מולי במהלך משחק ואני לא אומר לה שלום היא לא נעלבת. אני לא רואה ולא שומע. שמוליק ברנר אומר לי שזה מדהים עד כמה אני מרוכז. ואם יש רגעים שאני כן שומע, אני משתדל לא להגיב. נכון שגם אני בן אדם ולפעמים כועס אז אני מסתובב ואומר. אבל רגע אחרי אני שוכח".
למרות שניסה שלא להיכנס לפינה הזו, שיבק היה חייב לתת דוגמא אחת שמסבירה אולי טוב מכל את הסיבה האמיתית לכך שהיו"רים יושבים על הספסלים: "בעבר יו"רים שהיו לי, ואני לא מתייחס לפרי עכשיו, אמרו לי שהם יושבים על הספסל כי הם משפיעים על החלטות של שופטים. זה מקומם אותי מאוד. אם זו באמת הסיבה אז זה חמור מאוד".
"לוקה בכל מה שקשור לתקשורת"
למרות ההישגים הרבים שלו בחו"ל והעובדה שאימן בנבחרת ישראל ושימש כיו"ר האגף המקצועי באיגוד הכדורסל, שיבק מעולם לא הוזכר כמועמד מוביל לאמן את מכבי ת"א. שמו אומנם עלה לאחר שגיא גודס פוטר העונה, אבל מהר מאוד ירד. על כך הוא אומר: "אני לא מחפש הוגנות בכדורסל. פעם אמרו לי שאין לי כתבי חצר. תחום התקשורת זה משהו שאני לוקה בו. לא אשכח שיחה שהייתה לי עם שמלוק שמלווה אותי לכל החיים. הוא אמר לי 'הפרסום הכי טוב עבור מאמן זה ניצחונות ותארים', ואני מאוד שלם בדרך שלי".
אבל מכבי ת"א בטח עבור מאמן ישראלי זו פסגת הקריירה.
"לא אתיפייף ואומר שלא רציתי לאמן את מכבי ת"א, רציתי, אבל זה לא קרה".
שיבק אימן את נבחרת ישראל במשך חמש שנים במהלכן הוביל אותה למקום ה-13 באליפות אירופה ב-2011, אבל העובדה שסיים רק במקום ה-21 ביורובאסקט 2013, והביקורות שספג בארץ מפרשנים ואנשי תקשורת עדיין מפריעה לו, ולטענתו גם פגעה לו בצורה מסוימת בקריירה.
"הקמפיין האחרון שלי בנבחרת היה רע, אני לא מתכחש לזה. אבל יש אנשים בתקשורת שעד היום מצטערים על הביקורת שהופנתה אליי ברמה האישית. זה היה מעשה נבלה. לקחו בן אדם שמאמן כדורסל 30 שנה והגיע להישגים, והפכו אותו למשהו שאני לא רוצה להגיד מה כדי לא לפגוע בבעלי מקצוע אחרים. לכמה מאמנים יש מדליה עם נבחרת
צעירה? ארבעה - רלף קליין, בוב גונן, יורם חרוש ולי. יכול להיות שהדברים שנאמרו עליי היוו נקודה שלצערי פגעה בי לעתיד. אני לא מוחק אנשים, אבל אלה שעשו לי את מה שעשו, איתם אני לא מדבר עד היום".
לסיום יש שני דברים מפתיעים שלא יודעים על שיבק שאולי ישימו אותו באור מעט שונה: "אני מניח תפילין באופן קבוע. זה משהו שאני נותן את הקרדיט לאימא של אשתי ז"ל. התחלתי עם זה לפני 16 שנים ומאז אני ממשיך. לפעמים אתה מגיע לסיטואציה שפספסת להניח תפילין, ובאותו היום משהו באמת קורה לך שהוא לא טוב. אני בן אדם מאמין, לא דתי אבל כן מאמין".
הדבר השני והלא פחות מפתיע קשור לסגנון המוזיקה אותו הוא אוהב לשמוע: "אני פריק של מוזיקה מזרחית, מאז ומתמיד. לא הכבדה, אלא השמחה של איל גולן, משה פרץ ושלומי שבת. יכולים להגיד מה שרוצים עליה אבל היא עושה שמח. באוטו שלי יש כמעט ורק מוזיקה מזרחית ואני אוהב לשמוע אותה בווליום גבוה, לא מתבייש בזה".
לפנייה לכתב/ת 
