אושר עד הטעתה בשלט מבצע - ותפצה צרכן
בית-המשפט קבע כי הרשת תפצה צרכן ב-1,850 שקל, כיוון שהציגה שלט מבצע על שתי שישיות בקבוקי מים מינרליים שהציג בגדול מחיר ללא פיקדון, ולמטה בקטן ובסוגריים, מחיר הכולל פיקדון. "הרשת פרסמה פרסום מטעה של מחיר המוצר"
צרכן זכה בתביעה קטנה נגד אושר עד (נקאש נ' מרב כל מזון בע"מ) שעסקה בעניין מהותי: האם סופרמרקט או כל בית עסק, יכול להציג בשלט מחיר של בקבוקי שתייה, ללא עלות הפיקדון? התשובה לכך היא - לא. אסור לו.
נתקלתם בהטעיה ברשתות שיווק? כיתבו לנו >>
בית-המשפט פסק כי רשת הסופרמרקטים אושר עד, "פרסמה פרסום מטעה של מחיר המוצר ולא איפשרה לרכוש על פי מחיר זה, או להחזיר לתובע את ההפרש שבין שני המחירים". הרשת כן פרסמה את המחיר + הפיקדון, אלא שעשתה זאת באופן שבית-המשפט מחשיב כמטעה: המחיר ללא הפיקדון צויין על גבי שלט פרסומי, באותיות גדולות והמחיר כולל הפיקדון צויין בתחתית שלט המכירה, באותיות קטנות ובסוגריים.
הצרכן התובע, גד נקאש, זכה ב-1,850 שקל בתביעה, למרות שתבע 10,000 שקל, הפיצוי המקסימלי שמאפשר חוק הגנת הצרכן.
המחיר הוצג באופן מטעה לטענת הצרכן – הרשת לא החזירה את הכסף
התובע טען כי ראה באחד מסניפי אושר עד שלט גדול שעליו התנוסס המחיר: 16 שקל, עלות שתי שישיות מים מינרליים של מי עדן, מחיר נמוך לכל הדעות. הוא נטל את השישיות לקופה במטרה לרכשן, אך במעמד הקופה גילה שעליו לשלם תוספת 3.6 שקלים – חיוב נפרד על פיקדון. בסופו של דבר, שילם 19.6 שקל.
לטענתו, המחיר הזה לא היה מגולם במחיר שהוצג לו, בשלט לצד המוצרים. מסתבר שהמחיר המלא של שתי השישיות - הוצג בגופן קטן ובסוגריים בתחתית השלט בצד ימין ("19.60 שקל כולל פיקדון"). המחיר שהוצג בגופן גדול היה המחיר ללא פיקדון.
לטענתו, פנה לקופה הראשית למחרת וביקש החזר. כיוון שהמחיר לא גולם במחיר המוצג לצרכן, טען, מדובר בהטעיה. הקופאית סירבה להשיב לו את ההפרש. הוא פנה לשירות הלקוחות באמצעות פייסבוק וגם שם השיבו את פניו ריקם.
אושר עד: החוק לא דורש ציון מחיר מלא אבל בעתיד נהיה ברורים יותר
בבית-המשפט, אושר עד טענה כי הוסבר לו מה זה פיקדון והוסבר לו ש-3.6 שקלים יוחזרו לו ביום בו יחזיר את הבקבוקים הריקים. לטענת הרשת, המחיר שהתנוסס על גבי השלט הוא המחיר המלא כולל הפיקדון, וכל ניסיון להטיל דופי בהתנהלותה הוא חוסר תום לב. כן טענה אושר עד שהצרכן מבקש פיצויים מופרזים, שכן תבע על 10,000 שקל, המחיר הגבוה ביותר שחוק הגנת הצרכן מאפשר לתבוע בגין הטעיה כנטען.
עוד טען נציג אושר עד, כי הלקוח התובע, היה היחיד מבין הלקוחות של הרשת שהתלונן על הצגת המחיר הזאת. לדברי נציג אושר עד, החוק לא דורש ציון מחיר הכולל פיקדון, אבל כן סייג ואמר כי בעתיד הדברים יובאו באופן ברור יותר.
אושר עד אף צירפה להגנתה תצלום שלט מבצע משלה, אך ביהמ"ש קבע כי זה תצלום אחר מזה שצירף התובע וגרסת התובע היא זו שמקובלת על בית-המשפט.
לצרכן יוצג המחיר הכולל. וזה כולל פיקדון
ביהמ"ש קבע כי תכלית החוק היא להביא לידיעת הצרכן את מחירו המלא של המוצר לפני הקנייה, ללא קושי וממאמץ ובכלל זאת, כל תשלום אחר הנלווה לרכישת המוצר.
הוא הסתמך על סעיף 2 (א) בחוק הגנת הצרכן, לפיו על עוסק להימנע מהטעיה של צרכן בין אם בע"פ ובין אם בכתב, בעניין מהותי בעסקה. וכן הסתמך על סעיף 17 ב לחוק, המחייב להציג על אריזת המוצר "את המחיר הכולל בלבד".
ומה זה "המחיר הכולל"? סעיף 17 א לחוק הגנת הצרכן, קובע כי המחיר "הכולל" משמעו: "מחיר הכולל את סך כל התשלומים בעבור נכס או שירות ואת סך כל המסים החלים עליהם, או על מכירתם והנגבים על-ידי עוסק לרבות – (1) מס ערך מוסף, אגרות או תשלומי חובה; (2) כל תשלום אחר הנלווה לרכישת אותו נכס או שירות, בלי שניתנת לצרכן אפשרות מעשית לוותר עליו במסגרת העסקה".
"הצנעת המחיר הכולל - עד כדי הטעיית הצרכן"
הרשמת טלמור פרס, קבעה: "אף שהוצגו שני מחירים למוצר – האחד כולל פיקדון והאחד לא - אני סבורה ששעה ששני המחירים לא הוצגו באותו האופן, באותה הצורה ובמיקום זהה, מושך המחיר המובלט את עינו של הצרכן ולצורך איתור המחיר המלא, על הצרכן להתאמץ ולחפש את האותיות הקטנות שבפינת השלט ויש בכך כדי להצניע את המחיר הכולל עד כדי הטעיית הצרכן.
"ההפרדה שבין המחיר המוגדל והמודגש, לבין המחיר המלא אשר אינו מובלט ומוקטן, מצריכה מהצרכן התעמקות, מחייבת אותו לחשוב מהו המחיר בו חוייב בקופה, יוצרת חוסר ודאות ואינה עולה בקנה אחד עם מטרת החוק".
בנוסף ללשון החוק, היא הסתמכה גם על פסיקה בתביעה של משרד הכללכלה (התמ"ס דאז), נגד כלבו חצי חינם ת"פ ראשל"צ (1966/04) בה נכתב כי: "...ברור הוא שפיקדון הוא תשלום נלווה לנכס. משום כך, לא יהיה בשילוט הנמצא בסמוך למוצר ואשר אומר לצרכן כי קיימת הפרדה בין מחיר המשקה לפיקדון כדי לרפא את האיסור שבחוק. האיסור בחוק הוא מוחלט באופן שאין להתנות עליו ואף אם יוצב שלט סמוך למוצר".
הצרכן לא קיבל את הסכום שדרש, משום שהוחלט כי שווי העסקה לא גדול ולכאורה לא ניתן לטעון שמדובר בהטעיה מכוונת (אם כי אין לדעת כמה צרכנים "נפגעו" ממנה). על כך הוחלט כי יפוצה ב-1,500 שקל + 350 שקל הוצאות משפט.