פחד באפריקה: היפופוטמים רוצחים בנהר
במשך שנים שיחקו תושבי כפר במזרח סנגל עם היפופוטמים בנהר, אבל בשנים האחרונות הכול השתנה: היונק הענקי ששוקל 1,500 קילו מגיח מהמים, תוקף - והרג כבר עשרות. שוק הדיג המקומי מת, והתושבים מנסים להבין מה השתנה. ואולי הכול בגלל קללה?
עלי פאל, דייג מסנגל, שוכב בבית החולים. הוא עוטה תחבושות עם סימני דם, והן מסתירות חתכים עמוקים ברגליו. משם הוא מתאר את הרגע שבו היפופוטם ניסה להרוג אותו. "באתי עם דייג נוסף לאסוף רשת דייגים שהשארתי, והיפופוטם הפך את הסירה שלנו. החבר שלי הצליח לברוח אבל ההיפופוטם נשך את הרגל השמאלית שלי ואז את הימנית", מספר פאל הרועד, בן 25.
המים בנהר גולומבו במזרח סנגל, פלג של נהר גמביה שממנו שאוב גם שם הכפר שבו גר פאל, נצבעים לעתים קרובות באדום – דם עמיתיו של פאל. בעשור האחרון ננשכו למוות לפחות 25 דייגים על-ידי היפופוטמים, שהם חיה שלא קשה להרגיז. רבים נוספים נפצעו. "זו הפעם השנייה שאני מותקף", מספר פאל ממיטת חוליו בעיר הסמוכה טמבקונדה. "המקרה הראשון היה ב-2014. חמקתי מהמוות פעמיים".
בגולומבו, שנמצא כ-500 קילומטרים מזרחית לבירה דקאר, ראש הכפר עבדולאיה בארו וואט מביט החוצה מחלון משרדו, ליד הנהר שהמקומיים ממשיכים לסכן בו את חייהם בשל היעדרן של אפשרויות תעסוקה רבות אחרות. "הם כולם היו דייגים שרק רצו להביא פרנסה למשפחתם", הוא אמר. "הגברים האלה נלחמים כדי לשרוד בגלל ההתקפות האלה. כתבתי כל כך הרבה מכתבים לרשויות, אפילו לשר הדיג, כדי לעורר אצלם מודעות לבעיה".
התושבים בגולומבו וההיפופוטמים הענקיים חיו בעבר בשלום יחסי זה עם זה. לדברי ראש הכפר המקומיים אפילו נהגו לשחק עם ההיפופוטמים בנהר: "הם היו בלתי מזיקים". אבל אז הכול השתנה, אומר הדייג עבדולאייה סר, היושב ליד חברו, מוסה בוקאר גואיה. "אלה מפלצות מרושעות שתוקפות אותנו ביום ובלילה. בגללן אנחנו לא דגים", אומר סר, וחברו מודה: "כבר שלושה שבועות לא יצאנו לדוג. אין כבר דגים בשוק".
ההיפופוטם הוא חיה צמחונית שחיה ליד ביצות ונהרות ומשקלה יכול להגיע ל-1,500 קילו. היא רובצת שעות ארוכות במים כדי להגן על עורה מפני השמש. זו חיה שקל להרגיז ויש לה כוח אדיר. מדי שנה הורגים היפופוטים בני אדם יותר משהורגת כמעט כל חיה אחרת באפריקה.
סנגל מגדירה את ההיפופוטם חיה מוגנת, ומספרם הנוכחי של ההיפופוטמים במדינה אינו ידוע. בימים אלה נערך ניסיון למפות אותם. לא רק הדייגים פוחדים מהם – בשל היעדר מים זורמים תושבי כפרים תלויים בנהר כשברצונם להתרחץ ולכבס את בגדיהם. "אני פוחדת שהם יתקפו, ולכן אני תמיד נשארת עם הפנים לנהר", אומרת אמינטה סיי, אישה בשנות ה-40 לחייה, בעודה מכבסת. "אין לנו באר או ברזים". היא משגיחה כל הזמן במבט על ילדיה בסמוך.
מומחים מעלים כמה סברות בנוגע לסיבה להתקפות של ההיפופוטמים. יש האומרים שהיפופוטמים אגרסיביים במיוחד בתקופה זו של השנה, כשהנקבה ממליטה, אבל
לסר יש הסבר אחר – קללה שהטיל על הכפר דייג ממאלי בעקבות ויכוח על מחירים ב-2007.
תהא הסיבה אשר תהא, הדייג פאל אינו מתכוון להסתכן עוד. "כשאחלים, אחליף מקצוע", הוא אומר.
לפנייה לכתב/ת 
