בג"ץ: מונופול הכשרות של הרבנות יישמר, דרושה רפורמה תוך שנתיים
בפסיקת בג"ץ נקבע כי עסק לא יוכל להציג עצמו ככשר אם אין לו תעודה של הרבנות הראשית. עם זאת, השופטים קצבו לרבנות הראשית שנתיים לשינוי הזיקה בין משגיחי הכשרות למסעדות. העותרים: "זו פגיעה בחופש הדת". ברבנות מרוצים: "מנענו הטעיה של הציבור"
ניצחון זמני לרבנות הראשית בנושא המחלוקת סביב כשרות פרטית : בג"ץ קבע בצהריים (יום ב') כי לא ניתן להציג עסק ככשר אם אין לו תעודת כשרות של הרבנות הראשית, ושהדבר מהווה עבירה פלילית. למרות זאת, שופטי בג"ץ קבעו כי פסק הדין יחול במשך שנתיים בלבד ובתקופה הזו תחויב המערכת לשנות את הזיקה בין משגיחי הכשרות לבין המסעדות כך שלא יהיו יותר כפופים אליהן ולא יועסקו על ידן.
"אם דבר זה לא יושג", כתב השופט אליקים רובינשטיין בפסק הדין, "לפחות במידה משמעותית ורצינית, עשוי הנושא להיפתח מחדש ועמדות הצדדים שמורות".
בכך אימץ בית המשפט את הפרשנות המחמירה של הרבנות הראשית לחוק איסור ההונאה בכשרות, וזהו ניצחון גם ליועץ המשפטי של הרבנות הראשית, עו"ד הראל גולדברג, מול היועמ"ש שסירב לייצג את עמדתו או לאפשר לו ייצוג אחר, וטען כי הדבר מותר כל עוד המילה "כשר" לא מופיעה על התעודה. המשמעות היא שלגופי השגחה אלטרנטיביים יהיה אסור להעניק תעודה, אלא רק בנוסף לרבנות.
נציגת העותרים עו"ד ריקי שפירא: "העותרים מצרים על פסק דינו של בית המשפט העליון, המעניק לרבנות מונופול חסר תקדים בתחום הכשרות. פסק הדין ניתן בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, שגובשה רק בזכות הגשת העתירה, ולטעמנו יוביל לפגיעה לא מידתית בחופש העיסוק ובחופש הדת של בעלי עסקים ושל צרכנים. נוכח העובדה שהשופטים נחלקו בדעותיהם, ובשל ההשלכות הקשות של פסק הדין, בכוונת העותרים להגיש בקשה לדיון נוסף בפני הרכב מורחב של בית המשפט העליון. אנו מקווים שבית המשפט ייענה לבקשה, לנוכח הפגיעה המסתמנת בזכויות יסוד ולאור העובדה שפסק הדין אינו עולה בקנה אחד עם עקרונות יסוד כגון החובה לקדם פלורליזם דתי".
הרב אהרון ליבוביץ', ראש פרויקט "השגחה פרטית" (מודל כשרות חלופי למסעדות, שעסקים שהציגו תעודה שלו ספגו קנסות), מסר: "אנחנו כרגע לומדים את פסיקת בג"ץ יחד עם היועץ המשפטי שלנו. השגחה פרטית לא הולכת לשום מקום. כגוף המקצועי והערכי ביותר בארץ בתחום הכשרות לא נפקיר את הציבור בידי הרבנות".
את סוגיית הבלעדיות על תעודות הכשרות פתחו שי גיני ויהונתן ודעי, שני בעלי מסעדות בירושלים שהחזיקו בתעודת כשרות של הרבנות אך בשלב מסוים החליטו להפסיק. גיני החליט להפסיק להשתמש ב"ירק גוש קטיף" כפי שדרשה הרבנות וודעי סירב להמשיך לשלם משכורת למשגיח כשרות כאשר זה הגיע, לדבריו, רק לדקות ספורות בכל שבוע ולא קיים פיקוח של ממש.
למרות זאת, הם המשיכו לשמור על דיני הכשרות והחליטו להציג את עצמם ככשרים במסגרת "השגחה פרטית" - מערך כשרות חלופי מזה של הרבנות הראשית. הם קיבלו קנסות מכיוון שהמסעדה שבבעלותם הוצגה ככשרה מבלי שהייתה בידיהם תעודת כשרות כדין. הם טענו כי לא הציגו במסעדה מודעה שאומרת שהאוכל כשר וכי זה היה פרסום ברשת האינטרנט.
השניים עתרו לבג"ץ וטענו כי אם בית עסק מקפיד על דיני כשרות ולא מטעה את הלקוחות באשר לסוג התעודה שברשותו הוא לא מפר חוק. בג"ץ כאמור החליט לדחות את העתירה אולם לא דחה אותה על הסף. "פסק דין זה לא נועד לתת גושפנקה למערך הכשרות הקיים", כתב השופט נועם סולברג בפסק הדין. "אין להבין מדבריי כאילו דווקא זהו המנגנון הנכון והראוי. פסק הדין עניינו בבחינה פרשנית וחוקתית של החוק הקיים. הוא עוסק במצוי, לאו דווקא ברצוי".
השופט סולברג התייחס לדו"ח מבקר המדינה שעסק במערך הכשרות. "אמנם, רבים הם העוסקים במלאכה - רבנים, משגיחים ומפקחים, ויש להיזהר מלהוציא את דיבתם רעה של חלק הארי מביניהם, אשר עושים את מלאכתם נאמנה", כתב. "ואף על פי כן, בתוך עמי אנוכי יושב. אין אני צריך לדו"ח מבקר המדינה משנת 2009 שצירפו העותרים כדי לדעת עד כמה גדול הקלקול במערך הכשרות הקיים: משגיחים שאינם באים לבית האוכל אלא לכמה דקות בודדות בכל שבוע, ודורשים תשלום ב'שחור'; מהם חסרים את הידע ההלכתי הנדרש, או מבצעים את עבודתם כלאחר-יד, וכיוצא באלו מרעין בישין".
השופט סולברג לא הצטרף לחוות דעתו של רובינשטיין וקבע כי אמנם יש צורך בשינוי מערכתי אולם "מבחינה משפטית אין ניתן לכרוך עניין זה בעתירה דנן". לעמדתו של רובינשטיין הצטרף גם השופט אורי שהם, וכך נקבע כי פסק הדין יחול במשך שנתיים בכפוף לשינוי המערכתי המדובר.
הרב הראשי לישראל דוד לאו שיבח את ההחלטה לא לאפשר מתן תעודות כשרות אלטרנטיביות: "ישנה מערכת כשרות ממלכתית שתפקידה להעניק את תו התקן לכשרות המזון. כל החלטה שהייתה מאפשרת מתן תעודות הכשר אלטרנטיביות, שבחלקן אף פיקטיביות, הייתה מובילה להטעיה קשה כלפי הציבור הרחב ואני מברך על כך שהדבר נמנע".
הרב הראשי יצחק יוסף: "יש לברך על ההחלטה שנועדה למנוע הטעיית ציבור שומרי הכשרות. אני מזמין את כל בעלי העסקים והמסעדות לבוא ולהכיר מקרוב את הרבנות הראשית לישראל, שעושה מאמץ יום-יומי כדי להקל עם הציבור ובעלי העסקים בכוחא דהיתרא, יחד עם שמירה על רמת כשרות כנדרש".
לפנייה לכתב/ת 
