היועמ"ש: לתת פסק דין סופי בתביעה הייצוגית נגד קלאב הוטל

התיק כולל תביעות שנדונות בביהמ"ש מזה כ-15 שנה ואושרו כייצוגיות ונוגעות לפרשנות הסכם ההתקשרות. לדברי הפרקליטות מדובר בתיק צרכני בעל חשיבות ומשמעות כלכלית עבור עשרות אלפי בתי אב כאשר נראה שהזמן החולף פועל לטובת הנתבעות, הממשיכות לגבות מחברי הקבוצה דמי אחזקה גבוהים ושנויים במחלוקת. במצב דברים זה, סבור היועץ המשפטי לממשלה כי יש לשים קץ לניסיונות ההסדרים והסכמי הפשרה הנרקמים ולתת פסק דין סופי בתובענה זו.

"לאחר שהצדדים הגישו 5 הסדרי פשרה שונים, שאינם שונים האחד מן השני במהות, ואינם מטמיעים את ההערות שניתנו לגביהם, הרי שיש להפסיק את הגשת הסדרי הפשרה. על הצדדים לפעול באופן מהיר ומיידי לסיום ניהול התיק לצורך מתן פסק דין", אומרים בפרקליטות.

בהתנגדות להסכם הפשרה, שהוגשה ע"י עו"ד עדי בר טל מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי), הוסבר כי הסכם הפשרה החמישי שהוגש הינו הסכם מורכב ומסורבל, אשר אדם מן הישוב לא יכול להבינו. כך נוצר מצב שחברי הקבוצה הרלוונטית לתובענה (כ- 30 אלף בתי אב), אינם יכולים לשקול באופן רציני ומושכל את הסדר הפשרה המוצע ואת השלכותיו הכספיות עליהם, לרבות יתרונותיו וחסרונותיו. לפי העמדה, "הסכם הפשרה אינו מיטיב עם חברי הקבוצה והוא בבחינת ניסיון של הנתבעות להכתיב לקבוצה הסכם חדש התואם את עמדתה".

עוד על פי העמדה, "קשה להבין כיצד התובעים המייצגים חתמו מלכתחילה על הסכם פשרה בתביעה צרכנית כה מהותית הכוללת קבוצת נפגעים רבה ללא ידיעה ברורה של ההשלכות ומשמעות ההסכם, כלפי העבר וכלפי העתיד, על חברי הקבוצה אותם הם מתיימרים לייצג. להבדיל מפשרות אחרות בתביעות ייצוגיות, במקרה הנדון נעדר ההסכם כל פירוט בנוגע למשמעות הכספית של ההסכם על חברי הקבוצה ולחברי הקבוצה אין כל יכולת לאמת את הסכומים שצורפו להסכם. הנתונים המלאים נמצאים באופן בלעדי בידי הנתבעות ורק הן יודעות באופן ברור מה המשמעויות הכלכליות של ההצעה המתגבשת".