"פעם היו שרירנים אוסטרים במקום שחקנים"
סטלן סקושגורד מככב במותחן "בוגד משלנו" וגם בלהיטי מארוול, אך לא חושש לשלוח חיצים לעבר הוליווד - אולי בגלל שהוא בכלל שבדי. בראיון שופע ציניות הוא מספר איך ניסו לפתותו למקלטי מס, מלגלג על שוורצנגר, אבל גם על עצמו: "לא אכפת לי מצילומי עירום, מי בכלל רוצה לראות את אבר מיני?"
נבל שמדבר באנגלית עם מבטא רוסי כבד ומזוייף הפך כבר מזמן לתופעה נלעגת בסרטי ריגול מערביים - שם, על פי רוב, לא מגלמים אותם שחקנים רוסים. זה היה נכון בימי המלחמה הקרה, וזה נכון גם במותחן הריגול החדש "בוגד משלנו" - שם מגלם סטלן סקושגורד השבדי את דימה, מאפיונר רוסי שמבקש לחשוף שערורייה של הלבנת כספים וכך לנסות להציל את משפחתו.
את סקושגורד, שיחגוג בשבוע הבא את יום הולדתו ה-65 ושנחשב לאחד הוותיקים והמשופשפים בשחקני סקנדינביה, ממש לא מטרידה סוגיית המבטא. "זה הטריד אותי עד שלב מסוים, ואז פשוט הבנתי שלא אכפת לי - כי אף אחד לא יכול לדעת", הוא אומר בראיון, "מישהו יכול לבוא ולהגיד לך, 'היי, ככה לא נשמע מבטא רוסי', ואז אני אגיד לו - 'אה, אבל האם ביקרת בוודולישיבינסקי, שם מדברים בדיוק כך'".
מבחינתו, התרומה העיקרית שלו לדמות הייתה בפן הפיזי, בין השורות: "אני הבאתי את הגוף והשתמשתי במבטא כדי להעצים את הפיזיקליות והמוחצנות של דימה. בדרך כלל אני 'מנמיך' את עצמי קצת כשאני משחק. הפעם קיבלתי תפקיד גדול ממני, כזה שבאמת אפשר להשתולל איתו".
למרות שדימה הוא רוצח שבסך הכל חוצה את הקווים כדי להציל את משפחתו, סקושגורד מגלה לדמותו אמפתיה: "אני לא מחלק את המין האנושי לטובים ורעים. זה מאוד נפוץ בסרטים, אבל אני מתנגד לזה. גם הדמויות האחרות בסרט מורכבות. אפשר להגיד שפרי (גיבור הסרט, אותו מגלם יואן מקגרגור - ד.ע.) הוא אדם טוב, אבל הוא גם דפק את אחת הסטודנטיות שלו ודפק את הנישואים שלו בגלל זה. כולנו מסובכים".
מערכת היחסים בין הדמות שהוא מגלם לבין זו של מקגרגור, היא בעיניו גולת הכותרת של הסרט. "אני אוהב את הרגעים האלה, כשאתה עובד עם שחקן שאתה אוהב, ואתם עושים סצנה שבה הטקסט הוא שלד עירום, ודברים אמיתיים מתחילים לקרות ביניכם. כל הפיתוח של הקשר שלנו מתרחש בין השורות", הוא מגלה.
במצב כזה, כמה חשוב שתאהב את השחקן שמולך?
"זה לא הכרחי, אבל זה בהחלט עדיף. קשה ליהנות על הסט כשאתה לא אוהב מישהו. למזלי רוב השחקנים הטובים הם גם אנשים טובים, שרוצים ליצור אווירה טובה על הסט. הבעייתיים הם בדרך כלל השחקנים הפחות מוכשרים, אלה שיש להם יותר כוח מכישרון - והם פוחדים, כי הם לא יודעים למה הם מצליחים".
הדינמיקה בין שתי הדמויות המרכזיות מתרחשת בעיקר על מגרש הטניס - מה שלא ממש מצא חן בעיני סקושגורד. "במשך חודשיים-שלושה עברתי מדי יום שיעורי טניס, ובסוף התהליך, מדי פעם הצלחתי לפגוע בכדור", הוא צוחק, "האימונים היו מתישים, ולמרות שהיו לזה גם צדדים חיוביים - החוויה הזו של שלושה חודשים של כישלון מתמשך היא לא משהו שאני משתוקק לחזור עליו".
למעשה, סקושגורד אפילו ביקש שיתווסף לחוזה סעיף הקובע שסצנות הטניס יצולמו על סט סגור. אבל זה, לדבריו, נעשה בעיקר כבדיחה. "תמיד מכניסים לך לחוזה סעיפים שנוגעים לסט סגור בסצנות עירום. כאילו שאכפת לי. גם ככה אף אחד לא ירצה לראות את איבר המין שלי. אז אמרתי להם, 'זה לא משנה לי, אבל אני רוצה סט סגור בסצנות הטניס. זה באמת מביך אותי'". יש לציין שהשחקן הוותיק מעולם לא התרגש מחשיפת איבר מינו מול המצלמה, גם לא בגילו המתקדם כפי שאפשר היה להתרשם בהופעותיו ב"ג'נטלמן בנשמה" של האנס פטר מולנד ו"נימפומנית" של לארס פון טרייר.
הסרט "בוגד משלנו" מבוסס על ספר חדש יחסית (מ-2010) של ג'ון לה קארה, שמחזיק ברזומה עשיר של ספרי ריגול, תככים וקונספירציות. במהלך העבודה על הדמות, סקושגורד זכה לפגוש את הסופר הנודע. "אכלנו ושתינו יין, דיברנו על העולם, מאוד נהניתי", הוא מספר, וטוען שלדעתו לה קארה נותר רלוונטי ומעודכן גם בעידן שאחרי המלחמה הקרה - שסיפקה מסגרת קבועה לז'אנר שבו הוא פעל במשך עשורים: "גם הספר הזה, שעוסק בהלבנת כספים, הוכח כרלוונטי במיוחד ממש עכשיו עם חשיפת מסמכי פנמה".
הופתעת מהחשיפה הזו?
"ממש לא. ב-10-15 השנים האחרונות, לשמחתי הרבה, זכיתי להכנסה מכובדת - ולא תאמין כמה בנקאים ניגשו אלי והציעו 'לסדר' לי את זה. כל הזמן הם באים ואומרים לך שאתה טיפש, שככה כולם עושים. מסבירים איך הם יכולים לעזור לך לחמוק מתשלום מס. ואני פשוט אמרתי להם ללכת להזדיין. שזה טוב, כי עכשיו אני לא מופיע במסמכי פנמה".
כשסקושגורד מדבר על ההצלחה המסחרית שלו, אין ספק שחלק לא מבוטל ממנה מגיע ממקום מפתיע מבחינתו - היקום הקולנועי של מארוול, שם גילם את פרופסור אריק סלוויג בשני סרטי "תור" בכיכובו של כריס המסוורת'. "כשנפגשתי עם אנשי ההפקה של מארוול בפעם הראשונה, שאלתי אותם - 'תגידו, כל הקטע הזה של סרטי קומיקס, יש בזה כסף בכלל?'", הוא מודה. "הם פשוט ישבו שם קפואים, ניסו להבין אם אני רציני, ובסוף אמרו ברצינות: 'כן, יש בזה כסף'. הם צדקו, אני יצאתי אידיוט".
נראה אותך שוב בסרטים שלהם?
"אני לא יודע, אבל אני מקווה שכן. אני לא מופיע בסרט השלישי בסדרת 'תור', אבל הם כותבים עכשיו שני תסריטי המשך ל'הנוקמים', אז מי יודע. אני לא ממש מצליח לעקוב אחרי כל זה. כלומר, אני מגיע לסט ואני נהנה, אבל כל המיתולוגיה המורכבת הזאת של היקום שלהם - אני לא ממש מבין את כל זה".
הכנות הזו מאפיינת את סקושגורד כבר שנים, והוא ידוע כמרואיין שלא חושש לעקוץ את התעשייה שמפרנסת אותו. "אפשר לומר שכל תעשיית שוברי הקופות הזו היא משהו נפרד מתעשיית הסרטים", הוא אומר. "כל מערך ההפצה של בתי הקולנוע התאים את עצמו ל'מוכרי הפופקורן', וכל הסרטים הבינוניים - אלו שנעשים בתקציב של 3-100 מיליון דולר - פשוט נעלמו. וזה חבל, כי שם שחקנים, תסריטאים ובמאים טובים נהגו להציג את העבודות שלהם.
"אז נכון, עכשיו יש לך שחקנים איכותיים בשוברי קופות - מה שלא היה לך בשנות ה-80. אז היו לך שרירנים אוסטרים. אבל כל האמנות הזו של סיפור סיפורים עברה לטלוויזיה. יש בזה צד חיובי - בטלוויזיה אתה לא מוגבל לשעה וחצי-שעתיים, ואתה יכול לאמץ את הפורמט שמתאים לסיפור שאתה רוצה לספר. יש הרבה יותר חופש שם. אבל בדרך איבדנו את החוויה הקולקטיבית הזו של צפייה בסרט באולם קולנוע מלא, שזה דבר נפלא ולא רק לשוברי קופות. זה נכון גם לסרטים עצמאיים קטנים ששולחים את הצופים לסיבוב משותף ברכבת הרים רגשית".
במולדתו, סקושגורד הוא כוכב על. אבל בהוליווד, רבים מכירים אותו פחות בזכות תפקידיו בסרטי "ת'ור" ויותר בזכות בניו, שהפכו לכוכבים בפני עצמם. בראשם ניצב אלכסנדר סקושגורד, הלא הוא הערפד אריק מסדרת הטלוויזיה "דם אמיתי" - וגם טרזן החדש, בעיבוד הקולנועי שצפוי לצאת לאקרנים בחודש הבא.
"המראה שלו פשוט גרוטסקי שם, זה לא התינוק הקטן שלי!", צוחק סקושגורד האב כשהוא נשאל על שובר הקופות הפוטנציאלי של בנו. "אלכסנדר הוא שחקן טוב, ואני רק יכול לקוות שבסרט הזה נותנים לו מספיק מקום לשחק באמת". בינתיים, הוא נחשף רק לצד הפיזי של התפקיד: "היה לו משטר תזונה מחריד - הוא אכל ארוחות קטנות של חלבון בלבד כל כמה שעות, כדי שלא תהיה לו טיפת שומן מתחת לעור והשרירים שלו יהיו חשופים. שלושה ימים לפני סיום הצילומים הוא הגיע אלינו הביתה והדבר הראשון שהוא עשה זה לאכול עוגה שלמה. לבד".
אתה גאה בילדים שלך על זה שהם פנו לאותו התחום שבו אתה עובד והצליחו בזה?
"בכל פעם שמישהו מהם הראה סימנים שהוא עומד להיכנס לתחום המשחק זה עורר בי דאגה, אבל לא נתתי להם לראות את זה ולא אמרתי כלום. אני כן מאוד מרוצה מזה שכולם מוכשרים. הם באמת טובים בזה. אבל אנחנו לא מדברים בינינו על עבודת המשחק. כשאנחנו יושבים כולנו יחד יש בעיקר הרבה רכילות על האנשים בתעשייה".
