מחקר: מי אשם בהפרעת שינה של תינוקות?
מחקר שינה ראשון מסוגו של פרופסור אבי שדה, ממעבדת השינה בבית הספר לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בדק את ההשפעה וההשלכות של שינה מקוטעת של הורים לתינוקות וגילה כי התפתחות הפרעות שינה בקרב ילדים, עלול להיגרם בעקבות רגישות יתר לבכי התינוק
בשיתוף אוניברסיטת תל אביב
הפרעות שינה הן לא רק מקור אינסופי לתלונות וקיטורים, אלא ברירת המחדל הקיומית של הורים צעירים ושל הפעוטות שלהם.
מחקר שינה ראשון מסוגו, הצליח לבדוק את ההשפעות וההשלכות של שינה מקוטעת, כזו שבה נדרשים במהלך הלילה, למשל, לקום אל הפעוט מספר פעמים, להאכיל או להרגיע אותו. "באופן טבעי כשתינוקות מעוררים בלילה, זו הופכת להיות גם הפרעה של ההורים", מסביר פרופסור אבי שדה, ממעבדת השינה בבית הספר לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. "מדובר על סדר גודל של 20-30 אחוזים מהתינוקות עד גיל שנתיים שלוש, שסובלים מיקיצות מרובות וקשיי שינה".
לכתבות נוספות על מחקרים מאוניברסיטת תל אביב
מה ההשלכות של יקיצות מרובות במהלך הלילה?
"במהלך השנים אנו שומעים סיפורים ומחקרים על המצוקה של ההורים וההשלכות הארוכות טווח שיש לנושא הזה, למשל השפעות על דיכאון לאחר לידה, מצב רוח ותפקוד של אימהות לאחר הלידה, השפעות על יכולת הריכוז וכדומה. ההורים משלמים מחיר לא קטן בשנתיים הראשונות כשמדובר בתינוק בעייתי, ואף פעם לא נעשה מחקר ניסויי שבדק עד כמה זה באמת משפיע כשמתעוררים כמה פעמים במהלך הלילה".
ככה בודקים הפרעות שינה
את המחקר ערך פרופ' שדה יחד עם שותפיו, פרופ' יאיר בר-חיים, מיכל קהן, שמרית פרידנסון ורעות לרר. המחקר נעשה על נבדקים שהם סטודנטים בגילאי הורות, אך אינם הורים בעצמם, על מנת להימנע מהשפעות אפשריות של תינוקות אמיתיים על מהלך השינה שלהם. בשלב הראשון נדרשו הנבדקים לישון לילה רצוף ושגרתי, במשך שבע-שמונה שעות, על מנת לוודא שאינם סובלים מהפרעות שינה, ואילו בשלב השני נעשתה מניפולציה: מחצית מהנבדקים נדרשו ללכת לישון מאוחר מאד, ולהסתפק בארבע שעות שינה, ומחציתם קיבלו יותר שעות שינה, אך בצורה מקוטעת.
"הנבדקים קיבלו מאיתנו ארבע שיחות טלפון במהלך הלילה, כשבכל שיחה כזו הם נדרשו להיות ערים למשך עשר דקות, בניסיון לדמות מצב של טיפול בתינוק", מסביר פרופ' שדה. "בבוקר, הנבדקים משתי הקבוצות נדרשו להשיב על מבדקי ריכוז ממוחשבים ולמלא שאלונים בנוגע למצב הרוח ולתחושות שלהם".
המחקר לא נעשה בתנאי מעבדה, אלא בבתים הפרטיים של הנבדקים. איך בודקים שהנבדקים אכן ישנים ומתעוררים כשהם נדרשים לכך?
"אנחנו משתמשים במחקרים במן מכשיר שדומה לשעון יד ורושם את התנועות גוף, את התזוזות של היד. מתוכו אפשר לזהות על פי הנתונים מתי הנבדק ער ומתי הוא ישן, ככה יכולנו לוודא שאכן הנבדקים התעוררו ביקיצות שתכננו להעיר אותם, היו ערים לפרקי זמן קצרים ולא איבדו יותר מדי זמן שינה. העובדה שהמחקר התנהל בבתים הפרטיים של הנבדקים, היא גם מאפיין מיוחד של המחקר. זה אפשר לנו לקיים את המחקר בתנאים טבעיים ולא מלאכותיים, ולכן גם יש לו תוקף אקולוגי חזק יותר, מכיוון שהוא מצליח לדמות את מה שקורה בחיים האמיתיים".
מה מצאתם?
"הממצאים של המחקר הראו שאחרי לילה מקוטע, שכלל ארבע-חמש יקיצות, למרות שהנבדקים קיבלו יותר שעות שינה בחישוב הכולל, הם דיווחו על ירידה דרמטית בתפקוד הקשב והריכוז שלהם, ועל ירידה משמעותית במצב הרוח, ממש כאילו ישנו שלוש או ארבע שעות. מכאן אנחנו מסיקים שהקיטוע הזה של השינה, שהרבה פעמים אנחנו לא מתייחסים אליו בכלל, גורם להשלכות רציניות על התפקוד. אז זה יכול להיות באמת בגלל תינוק שמעיר בלילה, אבל גם מסיבות אחרות: אנשים שמתעוררים מספר פעמים בלילה בגלל חרדה, או בגלל רעשים למיניהם, איכות השינה שלהם נפגמת בצורה משמעותית".
האם רגישות יתר לבכי התינוק, היא בעיה
בימים אלה משלים פרופ' שדה מחקר מקיף העוסק בבחינת המאפיינים הייחודיים של תינוקות של הורים שמדווחים על הפרעות שינה, במטרה לנבא ולהתאים סוגים שונים של טיפול בהפרעות הללו. "למשל, מצאנו שככל שלהורים יש רגישות יתר לבכי של תינוקות, כלומר ממהרים לקום אליו, לא מאפשרים לתינוק להירגע בכוחות עצמו ומגיבים לכל צליל דמוי בכי, כך גבוהים הסיכויים שהתינוק יסבול מקשיי שינה". בנוסף, נערך מחקר מקיף העוסק בהפרעות שינה ותזונה של ילדים בגילאי גן, שבמסגרתו הורים יכולים לקבל טיפול וייעוץ חינם.
"בגילאי גן הפרעות השינה קשורות הרבה פעמים לפחדים, פחד מהחושך או קושי להתנתק מההורים. קשיים תזונתיים יכולים להיות מקרים שבהם הילדים נמנעים ממגוון רחב של מאכלים, לא מורגלים במזון בריא וכדומה. אנחנו מציעים קורסי הדרכה אינטרנטיים להתמודדות עם ההפרעות הללו".
תן טיפ להורים צעירים שמתמודדים עם הפרעות שינה.
"חשוב להגיד שהיום ההורים מאד ממהרים להסיק שיש להם ולתינוק בעיות שינה. אני רואה הורים שמגיל חודשיים של התינוק כבר מצפים שהוא ישן לילה שלם ברציפות. כשזה לא קורה, הם ממהרים לפנות לכל מיני יועצים וגורמים טיפוליים, אבל האמת היא שהשינה של התינוק מתפתחת בחצי השנה הראשונה בקצב מואץ, ולכן טיפולים בחודשים הראשונים לא יועילו. לעומת זאת, אם אחרי גיל חצי שנה ההורים רואים שהשינה של התינוק באמת לא רציפה, שהיקיצות במהלך הלילה ממושכות, אז זה שווה בדיקה וטיפול. לפעמים אפשר לטפל בבעיות האלה בצורה מאד יעילה ומהירה, ההפרעות יכולות להיות תוצאה של גורמים רפואיים או של גורמים התנהגותיים, דברים בסיסיים שההורים יכולים לשנות ולהשפיע על איכות השינה. הטיפול עשוי להיות מאד יעיל ולכן אין סיבה לחכות יותר מדי, כי כאמור הפרעות השינה של התינוק הופכות להיות הפרעות גם עבור ההורים".
לפנייה לכתב/ת 
