בכירים במשרד הבריאות: "האוצר מתכוון להקפיא את תקציב סל התרופות עד 2019"

תקציב סל התרופות עומד במקום וצפוי להישאר 300 מיליון שקלים גם בשלוש השנים הקרובות - כך טוענים גורמים בכירים במשרד הבריאות: לדברי הבכירים, בטיוטת תקציב המדינה שתוגש בימים הקרובים, תקציב סל התרופות בשלוש השנים הבאות (2019-2017) לא יגדל ויעמוד על 300 מליון שקלים בלבד. בפועל תקציב בסל לא גדל במשך עשור. בשנים האחרונות תרופות רבות ובכללן תרופות מצילות חיים רבות נותרו מחוץ לסל התרופות על אף שהאוכלוסייה גדלה בכמעט עשרה אחוזים. במקביל, גדלה גם ההוצאה על בריאות לכל משקי הבית בכ-5%. המשמעות: הציבור משלם יותר ומקבל פחות.

במשרד האוצר הגיבו לפניית ynet בתגובה מעורפלת, ורק לאחר הפרסום - טענו כי התקציב לא יוקפא.

סל התרופות השנה

סל התרופות: סרטן והפרעות קשב בפנים, פרקינסון בחוץ

בשנים האחרונות מתריעים המומחים שלוועדת הסל דרוש תקציב גבוה בהרבה, אולם מאז שנת 2010 הסכום לא גדל ואף הצטמק משמעותית. בשנת 2010 ירד תקציב הסל מ-450 מליון ל-300 מליון שקלים בלבד ומאז נותר על כנו. גורמים במערכת הבריאות מעריכים שקיים צורך בעדכון קבוע של 2 אחוזים מתקציב הבריאות, שעומד על 36.5 מיליארד שקל. כלומר, קיים צורך בתקציב של כ-700 מיליון שקל לכל הפחות לסל התרופות, יותר מכפליים מהתקציב הנוכחי.

350 אלף חולים בלי תרופות חיוניות

על פי המסמכים הפנימיים של ועדת סל התרופות, בשנה האחרונה 350 אלף חולים לא זכו לסבסוד תרופות חיוניות ביותר לאחר החלטת ועדת סל התרופות. מתוך 122 תרופות שהוגדרו על ידי הוועדה חיוניות ביותר (דרוג A8/9 ומעלה), שהיו מיועדות לכ-460,000 חולים בעלות של למעלה ממיליארד שקל, נכללו בסופו של דבר רק 67 תרופות לכ-110,000 חולים בלבד בעלות של 300 מיליון שקל.

חולים רבים תלו תקוות בכך שהשנה משרדי הממשלה יעלו את התקציב התלת-שנתי של תקציב הסל עבור השנים 2019-2017 וכמות גדולה יותר של תרופות מצילות חיים יתווספו לסל, ולמעשה יציל את חייהם.

ועדת הסל מתכנסת כל שנה בחודש ספטמבר על מנת להחליט אלו תרופות וטכנולוגיות רפואיות ייכנסו לסל. תרופות אלו ממומנות על ידי המדינה ובחלקן יש השתתפות עצמית, קטנה יחסית, של החולה. משרד הבריאות מפרסם בחודש יולי בכל שנה "קול קורא" לכל המעוניינים להגיש הצעות להכנסת תרופות וטכנולוגיות לסל.

ועדת הסל מורכבת משישה עשר חברים – נציגי רופאים, אנשי משרד הבריאות והאוצר ונציגי חולים. לאחר דיונים שנמשכים כמה חודשים מגישה הועדה את המלצותיה לשר הבריאות ולמועצת הבריאות ולאחר האישור בממשלה החולים יכולים לקבל את התרופות במסגרת סל השירותים הניתנים לכל האזרחים במסגרת ביטח בריאות ממלכתי.

"תוך שנתיים-שלוש, חצי מיליון חולים לא יקבלו תרופות"

גורם במערכת הבריאות אמר אתמול: "תקציב סל התרופות לא מספיק וספק אם מערכת הבריאות הציבורית תצליח לעמוד לאורך זמן במרוץ אחר חזית הפיתוח של רפואת הסרטן היקרה. המחירים הגבוהים שדורשות חברות התרופות – שמגיעים למאות אלפי שקלים לשנה למטופל - לא מאפשרים להישאר עם סל תרופות כל כך מצומצם. בעוד שלוש-ארבע שנים, חצי מיליון חולים לא יקבלו תרופות".

שר הבריאות מוביל בחודשים האחרונים רפורמה להכללת תרופות מצילות חיים למסגרת הביטוחים המשלימים. ליצמן העריך שמשרד האוצר לא יגדיל את סל התרופות ולכן הוא מנסה להכניס את התרופות לכל המבוטחים בקופות החולים שמחזיקים ביטוחים משלימים. שר הבריאות הבהיר שלא יוותר על התוכנית שלו תמורת תוספת של 200-100 מיליון שקלים. אולם כרגע נדמה שהאוצר אפילו לא מתכוון לאשר את התוספת הזאת.

השר ליצמן אמר בעבר על עבודת ועדת סל התרופות: "מדובר בהכרעות קשות מנשוא, זו אחריות לא פשוטה, שרק אנשים בעלי מחויבות ערכית ומקצועית יודעים לקבל, ואני סומך על חברי הוועדה שידועים בניסיונם ומקצועיותם". עוד לדבריו, "אני מסכים שתקציב הסל אינו מספיק לכלל צורכי החולים ומדובר בשמיכה קצרה מדי, לעומת כל הבקשות שהוגשו לסל שמסתכמות במיליארדים. אך הגדלת התקציב דורשת ויתור על דברים נוספים וזו שאלה של תעדוף מול נושאים חשובים לא פחות. אני שב וחוזר על עמדתי שיש להחזיר את התרופות מצילות החיים לשירותי הבריאות הנוספים של קופות החולים (השב"נים)".

"מחדל שמשמעותו גזר דין של חיים בסבל"

ארגוני חולים ובניהם מידד גיסין מצב"י, איילת השחר וולף מ"לנשום" ופנינה רוזנצוויג מ"נאמן" ששמעו את החדשות הקשות הגיבו בחריפות והודיעו כי בכוונתם להתארגן בימים הקרובים ולצאת למאבק: "החלטת משרד האוצר מרוקנת למעשה מתוכן את סל התרופות הממלכתי. מדובר במחדל שמשמעותו גזר דין של חיים בסבל עד כדי מוות למאות אלפי אזרחים בישראל המשלמים כל חיים מס בריאות במטרה לקבל תרופות חיוניות ביותר בשעת חולי", אמרו. "לא ייתכן כי החלטה הרת גורל מסוג זה תיקבע על-ידי מספר מצומצם של פקידי אוצר ללא קריטריונים, ללא שקיפות, ללא דיון ציבורי וללא התחשבות בהחלטות ועדת הסל הממלכתי".

הארגונים תוהים "איך ייתכן שוועדת הסל המתמנה על-ידי ממשלת ישראל ויושב בה נציג של האוצר, מחליטה שהתקציב הדרוש לתרופות החיוניות ביותר שמיועד ל-460,000 חולים ושעומד על למעלה ממיליארד שקל יהיה 300 מיליון שקל בלבד ומותיר כ- 350,000 אזרחי ישראל ללא תרופות חיוניות. איך ייתכן כי כלכלנים בכירים וביניהם פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה היוצא, ופרופ' קובי גלזר קובעים כי בסל התרופות ישנו מחסור של כ-4 מיליארד שקל ולאוצר יש את עזות המצח לא להגדיל אפילו בשקל אחד את תקציב סל התרופות הממלכתי".

המסר של הארגונים: "הפעם לא מוותרים - עוצרים את מחדל הסל ומשיבים את המיליארדים שנעלמו מביטוח התרופות של אזרחי ישראל". עוד הם הדגישו כי הם תומכים בהחלטת שר הבריאות ליצמן להחזרת תרופות מצילות חיים לביטוחים המשלימים - ובנוסף דורשים להגדיל את סל התרופות הממלכתי.

צפו בדיון באולפן עם איילת השחר וולף ואורלי גרינברג:

חולת סרטן: "לגזול ממני את הזכות לתרופה זה לא אנושי"

אורלי גרינברג , בת 47, חולה בסרטן צוואר הרחם וזקוקה לאווסטין, תרופה שדורגה על-ידי הוועדה כחיונית ביותר, אך בשל אילוצי התקציב נותרה מחוץ לסל.  "כשקיבלנו את הבשורה שהאווסטין יכולה לסייע לי מאוד שמחנו, זה ממש כמו לזכות בעוד חיים. אבל השמחה הזאת התחלפה מהר מאוד בצער כשהבנו שהתרופה איננה בסל התרופות הממלכתי", אמרה ל-ynet.

"הבנתי שעל אף שעבדתי כל חיי ושילמתי מס בריאות, אצטרך להשיג את התרופה בכוחות עצמי. למזלי הרופאה שלי ד"ר קורן הצליחה להשיג לי לעת עתה את התרופה לתקופה הקרובה וכבר יש תוצאות חיוביות. אני רק בת 47 אמא לשלושה ילדים הגדולה בת 24 ומתחתנת עוד כמה ימים, בן שמשרת ביחידת עורב בגולני ועוד בן צעיר בן 17. אני רוצה לראות אותם גדלים, אני רוצה לזכות לנכדים ולנינים אני רוצה לחיות. לגזול ממני או מכל אזרח את הזכות לתרופה מצילת חיים זה לא אנושי".

"לגזול ממני או מכל אזרח את הזכות לתרופה מצילת חיים זה לא אנושי". אורלי גרינברג

תגובות:

• ממשרד הבריאות נמסר: "ברור לכולם, ובכלל זה למשרד האוצר, כי לא ניתן לתת מענה לציבור בסכום כזה ואין בכוונתנו להסתפק בכך".
  

• ממשרד האוצר נמסר: "תקציב התוספת לסל התרופות מעוגן כיום בהחלטת ממשלה לשנים 2014-2016. התוספת לשנת 2016 תוקצבה ונכנסה לפועל בינואר 2016. לגבי תקציב תוספתי להרחבת סל התרופות לשנה הבאה, הרי שהסוגיה תיקבע במסגרת האישור בממשלה של תקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018, ובהתאם לסדרי העדיפויות שעליהם תחליט הממשלה".
  

רק לאחר הפרסום - הוציאו במשרד האוצר הודעה נוספת, על פיה התקציב לא יוקפא.

יובהר כי מערכת הבריאות עתידה לקבל בשנה הבאה תוספות תקציביות משמעותיות בסך מיליארדי שקלים, הן נוכח קידום הסל במקדמים דמוגרפיים ומקדמי שכר, והן נוכח יישום תכניות תוספתיות רבות, כגון קיצור תורים, הרחבת מערך ה-MRI, צמצום זיהומים, שיפור חדרי המיון, שיפור שירותי הקהילה וכו'. תוספות אלה מובילות לכך שתקציב משרד הבריאות גדל בשנים האחרונות בשיעור הגבוה ביותר מכלל משרדי הממשלה".