בטר פלייס והחלום האבוד - אלף נהגים בלי סוללה
תחושת השליחות, ההתמכרות לשקט והייחוד, התחלפו אצל רוכשי רנו פלואנס החשמלית בתסכול גדול שהלך והתעצם. ירון ברייטמן, אחד מאלף שהאמינו כי יש למכונית שלהם אבא, מתפכח
בדיוק 1,016 מכוניות מדגם רנו פלואנס ZE, אותה חשמלית ששיווק שי אגסי בעזרת חברת בטר פלייס, עלו על כבישי הארץ בין השנים 2012-2014. למעלה מ-1,000 אזרחים - כולל החתום מעלה - החליטו שהם נוטשים את מנוע הבעירה הפנימית המזהם ואת הדלק השמנוני, ומתמכרים לחשמל וחשמל בלבד.
לפני שנה - איך נוסעת המכונית של אגסי
קרסו במקום בטר פלייס: קנתה מכוניות ב-16 אלף לאחת
חשיפה: כמה עולה המכונית החשמלית לשי אגסי
לפני שלוש שנים - בטר פלייס נסגרת
נושא הטווח, בעיית הבעיות של המכונית החשמלית, לא הפריע לנו. אגסי הבטיח אמנם 185 ק"מ בין טעינות והטווח בפועל היה כ-140 ק"מ בנהיגה רגועה ו-110 במאומצת, אבל זה נראה סביר.
הרנו החשמלית התגלתה כמכונית מאד נעימה לנהיגה, אמינה למדי ועם הוצאות תפעול שאינן רחוקות מעלויות תחזוקת אופניים, לא חשמליים. והייתה הבעיה הקטנה הזו של טווח. בכל זאת. אותן סוללות שלפני שנתיים אפשר היה לחיות איתן, הפכו לחסרות תועלת. מחצית מקיבולת הסוללה אבדה והטווח הריאלי ירד בהתאם: 80 ק"מ בנסיעה רגועה, כ-60 ק"מ בנהיגה קייצית ממוזגת עם עליות ופקקים. מביך.
שלא יהיה לכם ספק. אף אחד מנהגי הרנו החשמלית לא הופתע מכך. כולנו יודעים שסוללות דועכות. שמכשירים, כמו אנשים, מזדקנים והופכים פחות נמרצים. אלא שמדובר בהתפתחות מהירה מדי, עם צלילה בלתי מתקבלת על הדעת בביצועים. האם מדובר בבלאי טבעי או שמא כשל הנדסי? שאלה חשובה, העומדת במרכז ויכוח בין כאלף בעלי חשמליות ליצרנית רנו ונציגתה בישראל, חברת קרסו.
לא בכל העולם זה כך. מצבן של סוללות משומשות במכוניות חשמליות מתוצרת רנו-ניסאן בנורווגיה או מדינות אירופאיות אחרות, טוב למדי. באריזונה ובקליפורניה לעומת זאת, פחות. מסתבר כי טמפרטורה גבוהה גורמת לדעיכה מהירה של סוללות דור-ראשון של היצרנית. לא במקרה הגישה ב-2012 קבוצה של נהגי ניסאן ליף (חשמלית) תביעה בעניין, אשר יושבה בהסדר לפיו כולם קיבלו בחינם סוללות חדשות, עמידות יותר לאקלים חם.
בהקשר זה כדאי להזכיר את ההבטחות שקיבלנו מקרסו בעת הרכישה, לפיהן יש "מדיניות רצון טוב" הקובעת כי בתקופת האחריות יוחלפו סוללות כושלות בכאלה ש"מדד הבריאות" שלהן גבוה מ-75%. מדובר במדד שנעשה בו שימוש ראשוני בתקופת "בטר-פלייס", המהווה רף שמתחתיו מוציאים סוללה ממחזור החלפות לשיקום מהיר. ובעניין ה"רצון הטוב", מדובר במחוייבות המעוגנת בפסיקת בית משפט ונוגעת להליכי פירוק "בטר-פלייס". לפיה רנו מתחייבת להעניק שירות למכוניות פלואנס חשמליות שנמכרו בישראל, לרבות אחריות של חמש שנים על סוללה.
לאחרונה, עוד ועוד נהגים מדווחים כי מחשב הרכב מעדכן שמדד בריאות הסוללות נמוך מ-75%. בקרסו טענו ראשית כי מחשב הרכב מזייף ורק בדיקת מוסך קובעת, אך ראשוני המתלוננים זכו להחלפה בסוללה ישנה אך בלתי משומשת. בדיעבד, הסתבר שגם הסוללות המוחלפות דועכות תוך 3-4 חודשים ומציגות ביצועים דומים לסוללות מקוריות.
לפני מספר שבועות (אפריל) שינתה קרסו מדיניות, וכאשר הגעתי למוסך (קרסו, צומת וולקן) לטיפול שנתי, הודיעו לי כי חסל סדר 75%, ולמעשה חסל סדר טיפול בסוללות. הרשתות החברתיות סערו. בעלי המכוניות לא אהבו את שינוי המדיניות והחלו במתקפה תקשורתית אותנטית ובלתי מתואמת באתרי רנו-ניסאן בעולם, כמו גם באתרים העוסקים ברכב חשמלי.
שלושה שבועות מאוחר יותר, הודיעה קרסו למספר בעלי מכוניות כי המדיניות שונתה שוב, וכי מעתה יטופלו בעלי סוללות שמדד הבריאות שלהן מתחת ל- 62%. הזיגזוג לא התקבל בברכה, המתקפות ברשתות החברתיות גברו, ולאחר שבועיים-שלושה נוספים חזרה קרסו למדיניות המקורית - 75%.
מבחינת בעלי המכוניות, זה מעט ומאוחר מדי, והפתרון המקובל על בעלי המכוניות פשוט - החלפת סוללות ישנות בסוללות דור 2, העמידות לאקלים הישראלי, ושאיתן נמכרת כיום הפלואנס החשמלית בשווקים נוספים בעולם. שכן צריך להבין כי הדיון אינו רק טכני, בדבר חוסר תאימות סוללות דור ראשון למזג האוויר המקומי. רנו ונציגתה בישראל חברת קרסו, חייבות פשוט להחליט אם הן חברות רכב של "עולם-ישן" או "עולם-חדש".
קחו לדוגמה את טסלה, נציגה מובהקת של אותו עולם חדש. לא במקרה היא מחזיקה בהזמנות לכ-300 אלף מכוניות "מודל 3" שיושק רק בסוף 2017. הסיבה לאמון הרב של הרוכשים, נעוצה בגישה של טסלה ללקוחותיה, להם היא מחויבת לא רק במילים אלא גם במעשים.
לפני מספר שבועות התאספו כ-100 בעלי Model S מפורטוגל שרכשו את הרכב בספרד, וביקשו לפתוח מרכז שירות גם במדינתם. הם העלו תמונה משותפת בפייסבוק והפצירו ביזם אלון מאסק, לעשות כך. חלפו מספר שעות ובטוויטר של מאסק הופיעו שתי האותיות הבאות: OK.
בלי סוללת עורכי דין, דיונים בבתי משפט, קבוצות לחץ ברשתות חברתיות או הפגנות זועמות. זה לא נמשך שנים או חודשים, או ימים. שעות חלפו והתשובה החיובית - והיחידה ההגיונית - הגיעה. אני מניח שאפשר ללמוד מזה משהו.
סייעו בעריכה: אפרת ברייטמן, משה קלדרון, ציפי פיטל ורז שץ
לפנייה לכתב/ת 
