מי זכאי לשכר וכמה? זכויות עובדים בשבועות וברמדאן
כיצד העובדה שערב חג השבועות חל השנה בשבת עלולה להשפיע על השכר המגיע לעובדים? האם עובד מחוייב לעבוד בחג אם המעסיק מבקש? וכיצד ניתן לקחת חופשה במהלך חודש הרמדאן - על אף שמדובר בימי עבודה רגילים? מדריך
חג השבועות שיחל בסוף השבוע הקרוב וצום הרמדאן שהחל השבוע ויסתיים בעוד כחודש, מעלים שאלות באשר לזכויות העובדים בחגים. בסיוע מומחים לדיני עבודה בחנו מספר שאלות מהותיות, אז מה חשוב לדעת?
זכויות עובדים בחג השבועות
ערב חג השבועות יצוין השנה ביום שבת ויום החג עצמו יחול ביום ראשון. עו"ד רועי גוטמן, שותף ומנהל מחלקת דיני עבודה במשרד איתן מהולל & שדות, השיב על מספר שאלות הנוגעות לזכויות העובדים בחג:
האם עובד מחוייב לעבוד בחג השבועות אם המעסיק מבקש?
גוטמן משיב כי העסקה ביום החג אסורה, אלא אם המעסיק קיבל היתר מיוחד לכך מראש ממשרד הכלכלה, או אם הוא משתייך לענף בו קיים היתר העסקה כללי בימי המנוחה.
אולם גם אם קיים היתר העסקה - עובד יהודי יכול להודיע למעסיק כי אינו מסכים לעבוד בחג מאחר והוא שומר כשרות בביתו ומחוצה לו ואינו נוסע בשבת - כאשר המעסיק רשאי לדרוש מהעובד תצהיר בכתב על כך. זאת למעט מקומות עבודה שמופקדים על בטחון המדינה או קשורים בביטחון המדינה, בשמירה על שלומם ובריאותם של אנשים, באירוח בבתי מלון, ביצור חשמל והזרמתו ואספקת שירותים חיוניים.
מהו אורך יום העבודה בערב החג ומה התשלום המגיע עבורו?
גוטמן משיב כי מכיוון שהשנה ערב החג הינו ביום שבת, נדרש היתר מיוחד לעבודה ביום זה, כאשר מסגרת העבודה ביום זה תהיה מקוצרת. כלומר במקומות עבודה בהם עובדים שישה ימים בשבוע, אורכו של יום העבודה בערב החג יהיה 7 שעות, ואילו במקומות עבודה בהם עובדים חמישה ימים בשבוע, אורכו יעמוד על 8 שעות.
באשר לשכר - הוא מציין כי במקומות עבודה שכפופים להסכם הקיבוצי שהעביר את המשק ל- 5 ימים בשבוע, העובדים יהיו זכאים בערב החג לשכר של 9 שעות עבור 8 שעות עבודה ולשכר של 8 שעות עבור 7 שעות עבודה. במקומות בהם היה נהוג לעבוד בערבי חג במשך 6 שעות ולקבל תשלום בהיקף של 8 שעות - מתכונת זו תישאר על כנה. בנוסף כמובן הוא זכאי לקבל תגמול בגין העבודה ביום המנוחה השבועית בהתאם לקבוע בדין ובהיתר ההעסקה.
עם זאת עו"ד מיכל תג'ר מקו לעובד מסייגת, כי עובדים לפי שעה תמיד נתקלים בתקופת החגים נתקלים במחסומים שלא מאפשרים להם לקבל את שכרם הרגיל. "כך למשל", היא מדגימה, "צו ההרחבה קובע כי לא יינתנו דמי חגים בגין חג שבו לא עבד העובד יום לפני ויום אחרי החג. היות ושבועות השנה יוצא ביום ראשון, הרי שהעובדים לא עובדים, ברובם, יום לפני החג. אולם הצו גם קובע שאי העבודה, אם היתה "בהסכמת המעביד", לא מבטלת את הזכאות לדמי חגים. לכן, בתי הדין לעבודה יפרשו זאת קרוב לוודאי, כזכאות לדמי חגים בשבועות, שהרי אי עבודה בשבת חזקה שהיא בהסכמת המעביד. לצערנו, הנסיון משנים קודמות מלמד שמעסיקים המבקשים להתחכם ולהפר את הוראות החוק, ינסו להתחמק מתשלום דמי חגים בגין יום זה של שבועות".
מה תוספת השכר המגיעה לעובדים המועסקים בחג?
"הפסיקה הבחינה בין עובד שבחר לעבוד ביום החג לבין עובד שאולץ על ידי המעסיק לעבוד ביום החג באשר לגובה התשלום לו יהיה זכאי", משיב גוטמן. "אם העובד בחר לעבוד בחג משיקוליו האישיים, הוא זכאי לתוספת של 50% לשכרו הרגיל, כלומר שכר בגובה 150% משכרו הרגיל. אם העובד אולץ לעבוד בחג, הוא יהיה לשכר בגובה שכרו הרגיל בתוספת 150%, כלומר 250% משכרו הרגיל".
האם עובד ששכרו, כולו או חלקו, מחושב לפי תוצרת, זכאי לקבל תשלום גבוה יותר בגין כל יחידה שעשה בחג?
גוטמן משיב כי גם במקרה כזה יש לחשב את השכר לפי אותם הכללים - שכר של 150% אם העובד בחר לעבוד מיוזמתו, ו-250% אם חויב על ידי המעסיק. "כך למשל, אם בגין כל יחידה שמייצר העובד ביום רגיל מקבל 5 שקל, ביום החג הוא יקבל עליה שבעה וחצי שקלים - במידה שבחר לעבוד מיוזמתו".
מה קורה אם שעות העבודה בחג מהוות שעות נוספות?
גוטמן מציין כי במקרה כזה זכאי העובד לגמול נוסף שיחושב באופן הבא: בעבור שעתיים הנוספות הראשונות - תוספת של 25% מהשכר הרגיל ובעבור השעה השלישית ואילך תוספת של 50% מהשכר הרגיל.
מה התשלום המגיע לעובדים שאינם מועסקים בחג?
עובדים שאינם מועסקים זכאים ל"דמי חגים", כלומר תשלום על אף שלא עבדו. עובדים יהודיים זכאים לתשלום בגין 9 ימי חג בשנה, שכוללים את ראש השנה (יומיים), יום הכיפורים, סוכות, שמחת תורה, פסח (יומיים), יום העצמאות ושבועות.
באשר לגובה התשלום לעובדים שאינם מועסקים בחג - יש הבחנה בין עובדים במשכורת חודשית לבין עובדים שעתיים או יומיים. עובדים המשתכרים שכר על בסיס חודשי מקבלים את השכר הרגיל שלהם, ללא הפחתת ימי החג. לעומת זאת, עובדים המשתכרים שכר יומי או שעתי יקבלו את שכרם הרגיל בתנאי שמתקיימים שני תנאים מצטברים: הם מועסקים במקום העבודה שלושה חודשים לפחות ועבדו גם יום לפני החג וגם יום אחרי החג, למעט מקרים שבהם נעדרו מהעבודה בהסכמת המעסיק.
במקרים בהם ערב החג נופל על שבת - כפי שקורה השנה - עולה חשש כי עובדים שעתיים לא יקבלו את דמי החג אם הם לא עבדו ביום זה, שכן הם לא ימלאו אחר התנאי של עבודה יום לפני ויום לאחר החג. עם זאת עו"ד גוטמן מציין כי מדובר בשאלה הנתונה לפרשנות, כשלעמדתו יש להחשיב את היום שקדם ליום המנוחה - כלומר את יום שישי, כיום המחייב בעבודה לשם תשלום ביום החג לעובדים שעתיים, על אף שלא עבדו. "החריג הוא כשיום החג נופל על שבת, כי אז העובד לא זכאי בכל מקרה לדמי חג בגין יום זה", הוא מוסיף.
מה הדין לגבי עובדים שאינם יהודים?
"עובד שאינו יהודי יבחר האם ברצונו לקבל דמי חגים בגין חגים יהודיים או בגין חגים לפי דתו. בכל מקרה, הוא לא יהיה זכאי לדמי חגים כפולים, גם אם לא עבד בפועל בחגים היהודיים כיוון שמקום העבודה היה סגור".
האם עובד זכאי לתשלום דמי חגים בזמן חופשה ללא תשלום?
"ככלל, עובד השוהה בחופשה ללא תשלום אינו זכאי לכל תשלום ממעבידו בעד אותה התקופה", משיב גוטמן. "לכן גם אם חלים ימי חג בתקופה כזו - הוא לא זכאי לקבל עבורה תשלום. אמנם בחופשה ללא תשלום נמשכים יחסי עובד-מעביד, אבל העובד אינו חייב לעבוד באותה התקופה והמעביד אינו חייב לשלם לו שכר עבודה או כל תשלום אחר".
האם המעביד רשאי להוציא את עובדיו לחופשה מרוכזת בחג השבועות?
גוטמן משיב בחיוב - קביעת זמני יציאת העובדים לחופשה היא במסגרת סמכויות המעביד. "יש להפעיל סמכות זו תוך תיאום עם העובד והתחשבות בצרכיו, אך בסופו של דבר שיקול הדעת הוא של המעביד לקבוע את מועד החופשות".
עם זאת הוא מציין כי על המעביד לעמוד במספר תנאים על מנת שניוכל לזקוף את ימי החופשה המרוכזת על חשבון ימי החופשה הצבורים של העובדים. "חוק חופשה שנתית קובע, כי על החופשה להיות רצופה, אלא ששניתן לחלקה בהסכמת העובד והמעביד, כל עוד פרק אחד ממנה יהיה לפחות בן 7 ימים. בנוסף, אם אורך החופשה הוא 7 ימים ומעלה, על המעביד להודיע לעובדיו על תחילתה של החופשה 14 יום מראש". במידה שלעובדים אין מספיק ימי חופשה - המעסיק לא יכול לחייבם לצאת לחופשה המרוכזת על חשבונם.
האם המעביד חייב לתת מתנה לחג?
"לא, אין חוק המחייב את המעביד לתת מתנה לחג. המעביד גם לא מחויב לתת מתנה מידי חג או מתנה בשווי דומה מידי שנה. יחד עם זאת, אם מדובר במקום עבודה בו נהוג לתת מתנה בשיעור קבוע במהלך שנים רבות, ייתכן כי תוכר חובה שכזו מכוח הנוהג. אם קיים הסדר מיטיבי מכוח הסכם קיבוצי, הסכם אישי או נוהג – יש לפעול לאורו".
זכויות עובדים ברמדאן
הרמדאן הוא תקופה בת 30 ימים במהלכה צמים המאמינים המוסלמים מדי יום מעלות השחר עד השקיעה. השנה, חודש הרמדאן החל ב-6 ביוני ויסתיים ב-5 ביולי בערב עיד אל פיטר, המציין את תום הצום. בסיוע עורכי הדין יוסי חכם ואביתר טף ממשרד עורכי הדין חכם את אור-זך ביררנו מה זכויות העובדים.
מה השכר המגיע בעבור עבודה בחג הרמדאן?
"התמורה המשולמת בעד עבודה בימי צום הרמדאן זהה לשכר העבודה ביום רגיל, ללא תוספות מיוחדת, בדומה לעבודה בל"ג בעומר. מדובר ביום עבודה רגיל וכל שינוי או התאמה או הטבה תלוי בהסכמת הצדדים בכפוף כמובן לחובה לפעול בתום לב. עם זאת מקום עבודה בו קיים הסכם קיבוצי, הסכם אישי או נוהג מיטיב, הרי שיש לנהוג על פי ההוראה או הנוהג המטיבים עם העובד".
האם ניתן לקחת חופשה במהלך חודש הרמדאן?
חודש הרמדאן אינו נחשב כחג המאפשר לעובד לצאת לחופשה בשכר. עם זאת, חכם וטף מסבירים כי יש דרכים המאפשרות לצאת לחופשה במהלך הצום ולקבל שכר עבודה על חשבון ימי החופשה הצבורים.
הראשונה היא באמצעות החלטת המעסיק להוציא עובד או קבוצת עובדים לחופשה מרוכזת, אך הדבר כפוף לשני תנאים. ראשית, אם מספר ימי החופשה המרוכזת עומד על 7 ימים ויותר, חייב המעסיק להודיע לעובדים בטווח של שבועיים לפחות, בדבר כוונתו להוציאם לחופשה המרוכזת.
התנאי השני הוא לוודא כי צבורים לטובת העובדים די ימי חופשה לניצול. "ככל שמכסת הימים קטנה מסך ימי החופשה המרוכזת - דבר שיציב את העובד במאזן ימי חופשה שלילי - חל איסור על המעסיק להוציא את העובד לחופשה", הם מסבירים. "עם זאת, ניתן להוציא את העובד לחופשה המרוכזת מבלי שינוכו ימי חופשה עתידיים ולהסכים איתו כי החופשה המרוכזת תהא על חשבונו, כלומר בלי לקבל שכר בגין תקופה זו".
דרך שניה היא לצאת ליום חופשה אחד ביוזמת העובד. "חוק חופשה שנתית מאפשר לכל עובד לנצל יום אחד בשנה מימי החופשה הצבורים לטובתו כיום בחירה, שאותו יוכל לממש במהלך אחד מימי צום הרמדאן", הם מסבירים. "מימוש יום הבחירה מותנה במתן הודעה למעסיק ב-30 הימים לפני התאריך המיועד, באישור המעסיק ובאי-ניצול יום הבחירה באותה שנה. אם העובד ניצל את יום הבחירה ועדיין חפץ בחופשה בתקופת הרמדאן, הוא נדרש לפנות למעסיק בבקשה, ועל המעסיק לשקול שיקולים ענייניים כגון מחסור בכוח אדם בטרם ישיב".
בתקופת הרמדאן יש מקומות שנסגרים או שהיקף העבודה יורד משמעותי. האם ניתן להוציא את העובדים לחופשה ללא תשלום בתקופה זו?
חכם וטף משיבים כי המשמעות של חופשה ללא תשלום היא השעיה של חוזה העבודה. במקרה כזה - למרות שיחסי העבודה ממשיכים, על כל המשמעות הנובעת מכך, כמו איסור ניגוד עניינים, חובת שמירת הסודיות ועוד - העובד אינו מחויב לעבוד והמעסיק אינו מחויב לספק עבודה ולשלם שכר.
על מנת להוציא את העובדים לחל"ת ממליצים השניים לקבל את הגכמתם ולקבוע את התנאים של החופשה ואת השלכותיה. עם זאת - במידה שהדבר אינו מוסדר בחוזה קיבוצי או אישי - העובדים לא מחויבים להסכים לצאת לחל"ת כך שעלולים להתפתח מספר תרחישים.
"התרחיש הפסימי ביותר מצד המעסיק הינו כי העובד יתנגד להוצאתו לחופשה ללא תשלום, יימחה ויתמיד בהתנגדותו" הם מסבירים. "במקרה בית הדין עשוי לחייב את המעסיק לשלם לעובד שכר עבודה בגין תקופת החל"ת".
"תרחיש אפשרי נוסף הוא שהעובד לא יסכים לצאת לחל"ת, לסיים את ההתקשרות ולהתפטר מן העבודה", הם מוסיפים. "במקרים מסוים עובד כזה יוכל להתפטר כדין מפוטר, דהיינו אפשר יהיה לראות בהוצאה כפויה לחל"ת כהרעה מוחשית בתנאי העבודה אשר מזכה בפיצויי פיטורים".
האם עובדים בחל"ת יכולים לקבל דמי אבטלה?
השניים משיבים כי לפי החוק הביטוח הלאומי, עובד שנמצא בחופשה ללא תשלום יכול להיות זכאי לדמי אבטלה, בתנאי שיעמוד במספר תנאים. לפי התנאים המופיעים באתר המוסד לביטוח לאומי, על העובד להיות בחופשה ללא תשלום 30 יום לפחות, כאשר אם נותרו לזכותו ימי חופשה, הוא לא יקבל תשלום בעד ימי האבטלה הראשונים, כמספר ימי החופשה שנותרו לזכותו לפני שיצא לחופשה ללא תשלום.
בנוסף, על העובד להתייצב בלשכת שירות התעסוקה, לענות על התנאים לקבלת דמי אבטלה ולהציג מכתב מהמעסיק שבו יצויין שהפסקת העבודה והיציאה לחופשה ללא תשלום היא ביוזמת המעסיק. הימים שבעבורם ישולמו דמי האבטלה בתקופת החופשה ללא תשלום יימנו במניין ימי האבטלה המרביים שלהם העובד זכאי.
בנוסף, אין לחזור לעבודה. "המעסיק אינו יכול לזמן את העובד לעבודה כלשהי, גם לא לימים בודדדים - שכן הדבר ישלול את הזכאות של העובד לדמי אבטלה לכל החודש", הם מציינים. כאשר ההוצאה לחופשה באה לידי ביטוי בצמצום המשרה אין כל אפשרות לקבל דמי אבטלה.
