תכירו: הנסיך הגולש שרוצה להיות מלך ברזיל
126 שנה עברו מאז הדחת קיסר ברזיל האחרון ונפילת המלוכה. עכשיו, כשהקונגרס מושחת והנשיאה על סף הדחה, שני הענפים המסוכסכים של צאצאי משפחת המלוכה חולמים על חזרה לשלטון ורבים למי יילך הכתר. המועמד המוביל: הגולש מריו שמתופף כל שנה בקרנבל
המדינה הגדולה ביותר באמריקה הלטינית מתמודדת עם צונאמי של שחיתות, מיתון וטלטלה פוליטית, וכעת אומר דום ז'ואאו שבני משפחת המלוכה – שהפעם האחרונה ששלטו בברזיל הייתה לפני 126 שנה – יכולים להיות חלק מפתרון "רדיקלי" לבעיות של ברזיל.
הנסיך, צאצאו של הקיסר פדרו השני שסיים את תקופת שלטונו באופן טרגי, אומר שברזיל צריכה לחדול להיות רפובליקה ולהפוך למונרכיה חוקתית כמו בריטניה ושבדיה, מדינות שבהן המלכה אליזבת השנייה והמלך קארל גוסטב הם שליטים בעלי סמכות סמלית.
איש הנדל"ן בן ה-62, שהוא גם חובב צילום גדול, אומר שאם משפחת המלוכה תחזור לשלוט בברזיל לא יהיה צורך בארמונות מהודרים ובתארים ארוכים. לדבריו הקיסר המודרני של ברזיל יהיה צנוע. אם הוא עצמו יהיה הקיסר, אז כחובב חופים ידוע הוא יזכה בוודאי לכינוי "המלך הגולש". "יש מי שמאמינים שהמונרכיה היא דבר נפוח וראוותני, וזה לא שאני לא מסכים, אבל אם מסתכלים על בני המלוכה המודרניים, במיוחד במדינות סקנדינביה, רואים שמדובר בראשי מדינות פשוטים מאוד", הוא אומר מבניין הדירות שלו בשכונת לבלון בריו דה ז'ניירו.
הקיסר ברח ומת בלי כסף
דום ז'ואאו אומר שהחזרת משפחת המלוכה לקדמת הבמה פירושה יהיה החזרת זן כמעט נכחד של דמות ציבורית בברזיל של ימינו, שבה הנשיאה דילמה רוסף ניצבת בפני הדחה והקונגרס עצמו מתמודד עם פרשיות שחיתות. "כבני מלוכה ההבדל שלנו מהשאר הוא שגידלו אותנו להיות בעלי רצון לשרת את המדינה בלי לרצות לקבל שום דבר בחזרה", הוא טוען.
רוב הברזילאים יסכימו שהמערכת הפוליטית הנוכחית אינה עובדת כשורה, אבל רק מעטים מדברים ברצינות על החזרת משפחת המלוכה לשלטון. הפעם האחרונה שבה אזרחי ברזיל קיימו משאל עם על החזרת משפחת המלוכה לתפקיד רשמי הייתה ב-1993, ורק 10% הצביעו בעד. יש בעיה נוספת: בני משפחת המלוכה עצמה אינם מסוגלים להחליט מי מהם יענוד את הכתר.
האחרון להחזיק בכתר, הקיסר פדרו השני, הודח ב-15 בנובמבר 1889 בהפיכה צבאית שאחריה הוכרזה ברזיל רפובליקה. הוא נחשב לשליט פרוגרסיבי ובימי שלטונו בוטלה העבדות וברזיל הפכה למעצמה אזורית. פדרו השני יצא לגלות באירופה, ומספרים ששם הוא חי ללא כסף רב ומת שנתיים אחר כך. מאז שקעה משפחת המלוכה באלמוניות ובפילוג.
ענף אחד של המשפחה חי בסאו פאולו, והעומד בראשו הוא מי שסומן כיורש הטבעי, דום לואיז בן ה-77. עם זאת, רבים רואים דווקא בבן המשפחה השלישי הכי מבוגר, דום ברטרנד הפעיל פוליטית, הקיסר-לעתיד האמיתי. הוא בן 75, נחשב דתי מאוד, ומקושר לארגון השמרני "מסורת, משפחה ורכוש". בהופעות ציבוריות הוא תוקף קומוניסטים ואת מי שהוא מכנה "אקו-טרוריסטים" הנלחמים למען השמירה על יערות האמזונס מפני התעשייה החקלאית החזקה של ברזיל.
דום ז'ואאו, השייך לענף הליברלי יותר במשפחה, זה ששוכן בפטרופוליס שליד ריו דה ז'ניירו, נראה נבוך כשמדברים על קרובי משפחתו מהימין. "זה נורא, נורא", הוא ממלמל. לדבריו בגלל ההשתייכות של דום ברטרנד לארגונים פוליטיים הוא אינו יכול לטעון לכתר. הבעיה של דום ז'ואאו עצמו היא שלפני כמאה שנה החליט סבו לוותר על זכויותיו וזכויות צאצאיו לרשת את הכתר, אבל הוא טוען שיש מושבעים רבים הטוענים כי לוויתור ההוא על הכתר לא היה תוקף משפטי. "אתם רוצים לשאול מי היורש? ובכן, אין יורש", הוא מתעקש.
תקראו לי רק ז'ואאו
נילטון פריירה, החבר בארגון שמבקש להחזיר את השלטון המלוכני לברזיל, טוען כי למרות הכישלון במשאל העם לפני 23 שנה אפשר לגרום לברזילאים לשקול את הנושא שוב. "רעיון המלוכה קוסם מאוד לאנשים כי הם זוכרים את הדוגמה שנקבעה בימי הקיסר פדרו השני", הוא טוען. לדברי פריירה בן ה-40, האיש הנכון להחזיר את ברזיל לעידן הזהב הזה הוא דום ז'ואאו ולא הנסיכים מסאו פאולו. "דום ז'ואאו צעיר וקרוב הרבה יותר לעם, והוא מבין טוב בהרבה את הדינמיקה הברזילאית".
רק שיהיה ברור – דום ז'ואאו אינו הברזילאי הממוצע. עם זאת, הוא רוצה להראות שהוא קרוב לעם. הוא מנגן בתוף מרים בקרנבל השנתי של ריו, וכשאנשים ניגשים אליו ופונים אליו בתואר "הוד מעלתו" הוא משיב שדום ז'ואאו יספיק – "או רק ז'ואאו, אם אתם מעדיפים". הוא נוסע מתמיד ושומר על קשרי ידידות עם האוכלוסייה הילידית של ברזיל. בעמוד הפייסבוק שלו אפשר לראות אותו יושב בין אנשי שבט ופניו משוחים בצבע כמקובל בטקסים שבטיים.
דום ז'ואאו הוא גם תומך נלהב של הדחתה של דילמה רוסף, והשתתף בהפגנות הענק שנערכו נגד הנשיאה בשנה האחרונה. הוא מאמין שהפגנות הענק השקטות הן
הוכחה לנחישותם של הברזילאים להדיח את האליטה המושחתת הנוכחית של ברזיל. "אם לא נצא לרחובות, אם לא יהיה לנו מאבק גדול שמטרתו לשנות את מה שקורה, לא נשיג כלום", הוא אומר.
הצמא הזה לשינוי פירושו שאף שהחזרת המונרכיה לברזיל נשמעת חלום רחוק, דום ז'ואאו יכול לפחות לחלום. ובסופו של דבר, אם לא תהיה לו ברירה, הוא תמיד יכול לחזור לגלשן שלו. "החוף הוא המקום שכולם נפגשים בו, ואין בו מעמדות חברתיים", הוא אומר.
לפנייה לכתב/ת 
