הבוקר שאחרי הטבח: כתמי הדם נשטפו, מתחם שרונה התרוקן
בסביבת המתחם שבו נרצחו ארבעה בני אדם בפיגוע ניסו לשדר עניינים כרגיל, אך כתמי הדם על הרצפה ושחזור המראות מאמש לא נתן מנוח. "ההורים ניסו לעודד, אך אני עדיין מפחדת", אמרה תלמידה מעירוני א' הסמוך. אחד הנוכחים בפיגוע: "הם דילגו עליי ואני רצתי כמו מטורף"
בבוקר שאחרי הפיגוע הקשה במתחם שרונה בתל אביב, שבו נרצחו ארבעה בני אדם
ונפצעו 16, עדיין נראו כתמי דם על הרצפה במקום שבו נוטרל אחד המחבלים, אך העובדים במקום ניסו לחזור לנורמליות על אף הנוכחות הדלילה. "נמשיך להגיע לעבודה ולחיות את החיים", אומרת נרמין, עובדת במתחם. "בהתחלה לא רציתי להגיע אבל דיברתי עם המנהלת שלי ובאתי. אני מפחדת, אבל מאמינה שזה יעבור".
בבית החולים עדיין מאושפזים שלושה מנפגעי הפיגוע. שתי נשים הרות שאושפזו במצב קל שוחררו הבוקר. אחד המחבלים שנורה ונעצר מאושפז במצב בינוני. הבוקר הותרו לפרסום שמות הנרצחים:
עידו בן ארי תושב רמת גן בן 42
אילנה נווה בת 39 מתל אביב
מיכאל פייגה בן 58 ממדרשת בן גוריון
מילה מישייב בת 32 מראשון לציון
במתחם וסביבו ניסו לחזור לשגרה, על אף המראות הקשים שעדיין מהדהדים. בעירוני א' הסמוך עמד מאבטח חמוש, והתלמידים ניסו לשדר עניינים כרגיל. "זה לא פשוט להגיע. בווטסאפ היו עניינים והיו ילדים שהחליטו לא להגיע או שההורים שלהם החליטו בשבילם. אני מניח שהיום לא יהיה לגמרי כרגיל", אמר אחד מהם. תלמידה אחרת הוסיפה: "דיברנו עם ההורים, והם אמרו שאין סיבה לפחד. ניסו לעודד. אני עדיין מפחדת אבל אין מה לעשות". חברתה אמרה כי "צריך להמשיך בשגרה אבל יש בזה משהו מפחיד".
שמואל צרויה בן ה-54 מחדרה היה אתמול בדייט במתחם. הוא העלה לפייסבוק עדכון שהוא בשרונה, וכשהחל כל האירוע הוא נמלט והנייד שלו נשאר על השולחן. "הילדים שלי ניסו להשיג אותי ולא הצליחו, הם נלחצו", הוא מספר. "עד שמישהו נתן לי להתקשר להרגיע את הילדים. הטלפון עדיין לא חזר אליי, העיקר שאני בריא".
צרויה שחזר את אירועי אמש: "הכול היה מאוד פסטורלי, פתאום הם נעמדו ודרכו את הנשק כמו בסרט נע. הם ירו בבודדת כדי לא לבזבז כדורים. אם הם היו מכוונים אליי לא היה לי לאן לברוח. כשראיתי שדילגו עליי קפצתי מעל החומה שמפרידה בין המסעדה לשדרה. התגלגלתי, אבל לא היה אכפת לי. שתי בנות 12 התחננו שאגיד להן שאני בן-אדם טוב. הן רצו אחריי".
תומר, שהגיע לבלות במתחם, סיפר: "ישבנו בחוץ והיה צרור של יריות. כל האנשים התחילו לרוץ. זה לא כמו פיגוע רגיל. היריות נמשכו לפחות
דקה. הייתה בהלה גדולה וביקשו שניכנס למבנה. סגרו אותנו ומאבטחים באו לבדוק שאנחנו בסדר. הרבה זמן לא ראינו דבר כזה".
אנה, עדת ראייה לפיגוע, סיפרה לאולפן ynet על הירי: "כולם היו על הרצפה וכולם היו בטראומה. ראיתי את הדם וראיתי אותו. ראיתי את המחבל. ראיתי מישהו עם רובה שירה לכל כיוון. הוא פשוט יצא מהמסעדה החוצה וירה בתוך המסעדה ומחוץ למסעדה".
דודו ממתחם האוכל, שחנותו קרובה מאד למקס ברנר, תיאר: "היינו עם לקוחות, שמענו יריות, הבנתי מיד שזה פיגוע. אני רואה מחבל, לא האמנתי בהתחלה. אז שמעתי צרורות מאוד מדויקים. אמרתי ללקוחות להשתטח על הרצפה ולהיכנס פנימה".
מרגלית ברגמן ישבה בשולחן מחוץ למסעדת בנדיקט הסמוכה. "יצאתי מהעבודה, החלטתי שנקפוץ לכאן", סיפרה ברגמן. "לא הספקנו להזמין ופתאום שמעתי ירייה. ישבתי מול המחבלים, ראיתי אותם קמים עם תתי-מקלע, הם ריססו לכל מקום. אני צעקתי 'מחבלים' ואז כולם קמו ורצו. לא יודעת איך יצאתי מזה בחיים. כנראה משהו עצר אותם מלהמשיך לירות. התרחקתי בריצה, שתי בחורות באו אליי, אמרו לי 'את בטוחה', ושפכו עליי מים. המחבלים נראו אנשים עם כסף, לא מחבלים. לא יודעת איך יצאתי מזה בחיים".
לפנייה לכתב/ת 
