הלוואה לקיץ: זו כנראה האפשרות הכי זולה
חובות משקי הבית על הלוואות צרכניות מסתכמים ב-160 מיליארד שקל. הביקוש להלוואות גדל לקראת הקיץ ברקע שלל הוצאות המאפיינות את תקופת החופש הגדול. כשהריבית על ההלוואה עשויה להגיע לעיתים גם למספר דו ספרתי, כדאי לדעת שיש גם אפשרות אחרת, ללא ריבית
יתרת החוב של משקי הבית בישראל עמדה, נכון לסוף חודש מרס, על 480 מיליארד שקל, רובו בגין נטילת משכנתאות. סך החוב שאינו לדיור הסתכם ב-156 מיליארד שקל, מתוכם 129 מיליארד שקל חובות משקי הבית לבנקים, 13.9 מיליארד שקל חוב לחברות כרטיסי האשראי ו-8.3 מיליארד שקל חוב לגופים המוסדיים - הלוואות שניטלו מקופות הגמל, קרנות הפנסיה וחברות הביטוח.
סך ההתחייבויות של הציבור הולך וגדל ברקע הביקוש להלוואות והשיווק האגרסיבי של החברות הפיננסיות לנטילת הלוואה צרכנית.
ההתחייבויות הללו נושאות כמובן ריבית. אמנם רמת הריביות השוררת במשק נמוכה, אך המציאות הזו לא מונעת מהחברות הפיננסיות לגבות לעיתים ריבית שנתית המגיעה גם למספר דו ספרתי, וממש לא מדובר בהלוואה בשוק האפור, לפחות לא באופן רשמי.
תקופת הקיץ מתאפיינת באופן מסורתי בגידול בכמות ההלוואות שנלקחות. קייטנות, פעילויות בחופשה, נופש בארץ ובחו"ל, אטרקציות, קניות, שיפוץ הבית ועוד, כל אלו מגדילים בדרך כלל את ההוצאה של משק הבית בתקופה זו ומערערים לא פעם את האיזון הכלכלי בין ההכנסות להוצאות.
כמו בכל תחום צרכני, גם בעולם הפיננסי יש חשיבות גדולה לבצע השוואה מושכלת של המוצרים. אמנם קודם צריך להכריע האם באמת יש בכלל צורך בהגדלת ההתחייבויות של משק הבית, אך אם נוצר צורך אמיתי כזה – כדאי לבחון מה האלטרנטיבות הקיימות לקבלת הלוואה, והיכן נשלם את המחיר הזול ביותר.
מלבד הלוואה מהבנק, מחברת כרטיסי האשראי, מקרן הפנסיה וקופת הגמל, מפלטפורמה להלוואת המונים, או מגוף מימון חוץ בנקאי אחר, שגובים ריבית - מי יותר ומי פחות, מסתבר שניתן לקבל גם הלוואה ללא ריבית כלל.
מי שמעניק הלוואות כאלו הם בדרך כלל קופות גמ"ח (גמילות חסדים), המוצעות לרוב בריכוזים הדתיים והחרדיים. גוף דומה אך קצת יותר ממוסד, היא האגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית.
האגודה היא עמותה פילנתרופית הפועלת בישראל משנת 1990 במטרה לסייע בהלוואות ללא ריבית לאזרחים פרטיים ולעסקים קטנים וזעירים. האגודה הוקמה מתוך רעיון סוציאלי לסייע לעולים הרבים שהגיעו בגלי העלייה של שנות ה-90, אשר עבדו ולא הצליחו לגמור את החודש, לעזור לעצמם על ידי מתן הלוואות ללא ריבית, ובכך למנוע את קריסתם הכלכלית.
בעשור האחרון הרחיבה האגודה את פעילותה לכלל האוכלוסייה והעניקה הלוואות לציבור הרחב ולעסקים קטנים וזעירים, לאור מצוקת האשראי הקיימת בסקטור זה.
"המודל הכלכלי על פיו פועלת האגודה עובד על מחזור כספי תרומה שנאספים וחלוקתם כהלוואות ללא ריבית לציבור, כך שכל שקל תרומה שנאסף מחולק להלוואה וכאשר מוחזרת ההלוואה הכסף מחולק בשנית", מסביר ל ynet ג'ו רוזן, מנכ"ל האגודה. "שיטת מחזור הכספים היא שמאפשרת לאגודה שבקופתה מצויים כ-200 מיליון שקל לחלק עד היום הלוואות בשווי מצטבר של למעלה מ-940 מיליון שקל. כך למעשה מוחזרו כספי האגודה כ-4.5 פעמים. במהלך שנת 2015 חילקה האגודה 2,537 הלוואות ללא ריבית על סך 80,203,840 שקל".
האם כל אחד יכול לקבל הלוואה כזו. מה התנאים?
"התנאים לקבלת הלוואה הם אזרחי ישראל בעלי הכנסה נטו של 3,000 – 20,000 שקל בחודש. ההלוואות ניתנות בסכום הנע בין 20,000 – 30,000 שקל בהתאם להכנסה ומספר הנפשות במשפחה. במקביל, קיים מסלול הלוואות לבעלי עסקים קטנים וזעירים עד לסך של 90,000 שקל המיועדות לעסקים שמחזורם החודשי אינו עולה על 150,000 שקל".
רוזן מציין כי "בשנה האחרונה סייעה האגודה לכ-309 עסקים קטנים וזעירים מרביתם מתחום המסחר והשירותים". באגודה מוסיפים כי המצב הביטחוני בשילוב בניית הרכבת הקלה בתל אביב הביא לעלייה בפניות לקבלת הלוואות מבתי עסק קטנים וזעירים היות וחברות האשראי מעניקות לעסקים אלה הלוואות בריבית גבוהה וכי הם צופים שהמגמה תמשך גם בשנת 2016.
יש לציין כי עבור הלוואה למשק הבית, נגבית עמלת טיפול של כ-140 שקל, המהווה כחצי אחוז מסך הלוואה ממוצעת באגודה (כ-25 אלף שקל).
האם כמו מוסד פיננסי רגיל שדואג לגביית חובות, גם אתם מפעילים מנגנון אכיפה. האם כולם מחזירים את ההלוואה שהם נוטלים. מה אחוז ה"דיפולט" שלכם?
"גם אנחנו גובים את החובות כשיש צורך, אך זה נעשה תוך הקשבה וכבוד של הלווה, עם הצעות לפריסת תשלומים רחבה יותר וכדומה. שיעור החזרת הכספים לאגודה מכלל הלווים עומד על 99.7% כלומר רק 0.3% מהכספים אינם מוחזרים – זה יותר גבוה מכל בנק וגוף פיננסי", אומר רוזן.
"זה עניין של אמון. כשאתה אומר אני לא רוצה תמורה, רק תחזיר את הכסף, יש יותר נכונות. אנחנו נתקלים בלא מעט מקרים שלווים לשעבר הופכים להיות מלווים ושמים קצת כסף כדי לקחת חלק במפעל הזה".
לפנייה לכתב/ת 
