העובד נכווה במפעל. הפיצוי: כ-773 אלף שקל
מיכל חומרים דליקים במפעל "כרמל אולפינים" התפוצץ ליד עובד שנכווה קשות. ביהמ"ש קבע שהאחריות על המעסיקה שלא דאגה כראוי לבטיחותו
בית משפט השלום בחיפה קיבל לאחרונה תביעה שהגיש עובד לשעבר במפעל "כרמל אולפינים" נגד המעסיקה שלו, בטענה שלא דאגה לבטיחותו באירוע שבו התפוצץ מיכל וגרם לו כוויות קשות. השופטת אילת דגן העריכה את נזקיו בכ-773 אלף שקל,
אולם משום שאת רוב הסכום קיבל מהביטוח הלאומי, המעסיקה נדרשה לשלם לו 79 אלף שקל בלבד.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- כלב הפיל אישה - בעליו ישלמו 135 אלף שקל
- זיוף? "כלל" וסוכן ביטוח יחזירו 500 אלף ש'
- מכירת בית התעכבה. בעליו ישלם 300 אלף ש'
- תלמיד הוכה בהפסקה – ויפוצה ב-127 אלף ש'
האירוע התרחש לפני כ-12 שנים: מיכל שהכיל חומר דליק התפוצץ ליד העובד, אז בן 50, וגרם לו כוויות בדרגות 3-2 באזור הפנים, הידיים הגב והירכיים. ביטוח לאומי הכיר במקרה כתאונת עבודה והחל לשלם לו תגמולים. ב-2010 הגיש העובד תביעה לפיצויים על נזקיו נגד מעסיקתו ונגד חברת הביטוח שלה "כלל".
תביעה
"זו לא תאונת עבודה כי נפצעת בדרך לתפילה"
עו"ד זהר וכנר
מוזיקאי שהיה בדרכו להופעה בכותל בחר להקדים כדי שיספיק להתפלל. בדרך הוא נפגע בעינו, אבל ביטוח לאומי סירב להכיר בכך כתאונת עבודה
התובע טען כי המעסיקה התרשלה בשמירה על בטיחות עובדיה. לדבריו, נזקיו הקשים – הפיזיים והנפשיים – יכלו להימנע לו הייתה מספקת לו ביגוד חסין מאש. הוא תיאר את הצלקות המכוערות המעטרות כיום את גופו וטען כי הוא סובל מנכות נפשית. נזקים אלה, הדגיש, פגעו משמעותית בפרנסה שלו.
מנגד, המעסיקה ניסתה להתנער מאחריות וטענה שהתובע, שהיה עובד ותיק ומנוסה, הפר את הוראות הבטיחות שלה כשביצע עבודה באש ללא אישור. לטענתה, לפני שניגש לעבודה היה עליו לפנות לממונה הבטיחות כדי לקבל היתר עבודה וציוד מתאים. היא הוסיפה שלתאונה לא הייתה השפעה תפקודית על התובע, ועובדה שמאז ועד פרישתו שכרו השנתי המשיך לעלות.
אלא שטענות הנתבעת בנוגע לנוהלים ולאישורים הופרכו בזו אחר זו במהלך הדיונים בתיק, ובין השאר היא כלל לא הוכיחה קיומו של נוהל פנייה לממונה על הבטיחות.
פעל באישור הממונים
השופטת אילת דגן קיבלה את גרסת התובע לתאונה וקבעה כי המעסיקה התרשלה בהתבסס על עדות המנהל ועל השכל הישר. לטעמה, אין זה הגיוני שעובדים יפנו בעצמם לממונה הבטיחות כדי לקבל אישור לביצוע עבודה, במקום לקבל אישור מהממונה הישיר שלהם. בנוסף, לא סופקו לתובע בגדים חסיני אש, בניגוד לתקנות הבטיחות.
השופטת דחתה את ניסיון המעסיקה להטיל את האחריות על התובע, וציינה שרמת הזהירות הנדרשת ממנה אינה נדרשת מהעובד, שאין לו חופש בחירה ועליו לפעול לפי הוראותיה, אם מתוך מסירות ואם מפחד לאבד את מקום עבודתו.
באשר להערכת הנזקים, נקבע כי שכרו של התובע לא נפגע בסופו של דבר כיוון שחזר לעבוד במשרה מלאה, אך למרות זאת נגרמה לו נכות תפקודית בשיעור של 25%. השופטת הוסיפה שלא ניתן להתעלם מהצלקות ומהנכות הנפשית שנגרמו לו בעקבות התאונה, מה גם שעיון בתלושי השכר שלו העלה כי הפסיק לעבוד שעות נוספות.
בהתאם, השופטת העריכה כי נזקי התובע, בהם כאב וסבל, הפסדי שכר והוצאות רפואיות, עומדים על 773,712 שקל. ואולם, הנתבעות יצטרכו לשלם לו רק 78,842 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 18,450, כיוון שאת מרב הפיצוי כבר קיבל מביטוח לאומי.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובע: עו"ד פארס מטאנס
- ב"כ הנתבעות: עו"ד גסאן אגברייה
- עו"ד נחשון בן יצחק עוסק בתאונות עבודה
- הכותב לא ייצג בתיק
מומלצים