347 עובדים בבנקים עם עלות שכר של מעל מיליון שקל

עלות השכר הממוצעת בחמשת הבנקים הגדולים בישראל עמדה בשנת 2015 על 23.3 אלף שקל בחודש (280 אלף שקל בשנה). עם זאת, בקרב מחצית מעובדי הבנקים בישראל עלות השכר הממוצעת עמדה על 13,416 לחודש, כך עולה מהסקירה השנתית של מערכת הבנקאות בישראל לשנת 2015 שפורסמה היום (ב').

מהנתונים עולה כי 347 עובדים במערכת הבנקאית זכו לעלות שכר של מעל מיליון שקל בשנה, מדובר בגידול של 5.5% במספר המשרות בהשוואה לשנת 2014. סך עלות העסקתם של עובדים אלו הסתכמה ב- 523 מיליון שקל.

מספר עובדי חברות כח האדם בבנקים עלה ב-2% לעומת אשתקד והסתכם ב- 1,984.

מהנתונים עולה עוד כי מספר עובדי חמשת הבנקים הגדולים הבנקים בישראל בשנת 2015 עמד על 43,266, קיטון של 2.4% לעומת אשתקד. עלות שכרם הכוללת הסתכמה ב – 12.1 מיליארד שקל.

מספר העובדים הכולל גם את השלוחות הבנקאיות בחו"ל, עמד בסוף שנת 2015 על 45,293, וסך הוצאות השכר בגינם במהלך אותה שנה הסתכם ב- 13.88 מיליארד שקל.

כ-2,000 עובדי הבנקים הישראלים בחו"ל זכו לעלות שכר שנתית ממוצעת של 623 אלף שקל.

5 מיליון שקל החזר ללקוחות

מהסקירה עולה עוד כי בשנת 2015 טופלו ביחידה לפניות הציבור שבפיקוח על הבנקים 5,091 פניות, בקשות ותלונות בכתב. באפריל 2015 נכנסה לתוקף הוראת ניהול בנקאי תקין חדשה בתחום הטיפול בתלונותיהם של לקוחות . הוראה זו קובעת כי בתלונה יטפל תחילה המערך לטיפול בתלונות לקוחות של הבנק. אם מערך זה לא טיפל בתלונה כיאות, או לא נתן כל תשובה תוך 45 ימים, היחידה לפניות הציבור תבדוק את התלונה בהתאם לסמכותה.

מאז שההוראה נכנסה לתוקף ועד תום 2015 הועברו 1,239 תלונות ובקשות שהתקבלו ביחידה לטיפולם של נציבי תלונות הציבור בתאגידים הבנקאיים.

כמו כן התקבלו ביחידה לפניות הציבור כ-360 תלונות שעניינן ערעור על התשובה שנתן נציב תלונות הציבור בבנק. מרבית הפניות והתלונות שהתקבלו השנה עסקו באמצעי תשלום (בפרט בצ'קים ובכרטיסי אשראי) ובנושאים הקשורים לפתיחת חשבונות עו"ש ולניהולם.

בבנק ישראל מציינים כי בעקבות התערבות היחידה בתלונות הפרטניות, שילמו השנה התאגידים הבנקאיים כ- 5 מיליון שקל.

מהסקירה השנתית עולה עוד כי בסוף שנת 2015 עמד מספר הלקוחות המוגבלים בבנקים על 261,520 (לעומת 308,471 בסוף שנת 2014). ירידה זו נובעת בעיקר מירידה במספר ההגבלות המיוחדות שהטילו הגופים המוסמכים לכך לפי חוק צ'קים ללא כיסוי, בראשם ההוצאה לפועל. מספר החשבונות המוגבלים עמד בסוף השנה על 430,789.

במהלך 2015 טיפל הפיקוח ב-3,441 פניות בכתב ו- 15,620 פניות שהתקבלו במוקד הטלפוני בנושא חשבון או לקוח מוגבל. חלק מהפונים ביקשו מידע על ההגבלה, השלכותיה ומשמעותה, וחלקם ביקשו לבטלה או לבדוק את תקינות הטלתה.

הגידול בהיקפי האשראי מגביר את הסיכון

המפקחת על הבנקים, חדוה בר, מציינת בסקירה, העוסקת במגוון תחומים הקשורים במערכת הבנקאית, את איתנותם של הבנקים הישראליים, גם בהשוואה בינלאומית. "מערכת הבנקאות בישראל הפגינה בשנים האחרונות יציבות מרשימה, התחזקה באמצעות הגדלת ההון והנזילות, ותמכה בצמיחת המשק", כותבת בר, אולם יחד עם זאת, בהתייחס להיקפי האשראי הבנקאי נכתב בסקירה כי הבנקים המשיכו להגדיל את חשיפתם לענף הבינוי והנדל"ן, ובתוספת האשראי לענף הדיור הוא מהווה כ-45% מתיק האשראי הבנקאי.

"מפרספקטיבה צופה פני עתיד יש לומר כי הגידול המהיר בהיקפי האשראי למשקי הבית ובאשראי לענף הבינוי והנדל"ן, והמתאמים ביניהם, מעצימים את הסיכון למערכת הבנקאית. בעקבות זאת דרש הפיקוח על הבנקים מהבנקים לקיים תהליכי עבודה מסודרים ומתועדים כדי להבטיח כי הם משווקים את האשראי הקמעונאי רק ללווים בעלי יכולת החזר, וכי הם מתאימים את השיווק לצורכי הלווים".

בר מתייחסת גם לחקירות המתנהלות בארה"ב כנגד בנקים בישראל בחשד לסיוע להעלמות מס ומציינת "בשנים האחרונות חל שינוי כלל עולמי במדיניות הנוגעת לציות, ומדינות רבות הגבירו את האכיפה של חוקי המס על כלל המערכת הפיננסית. בעקבות זאת – ובמסגרת הפקת הלקחים מתוצאות החקירות שהרשויות האמריקאיות ניהלו נגד הבנקים הגדולים בעולם ובישראל, תהליך שטרם הסתיים בחלק מהבנקים בישראל – שיפרו הבנקים את ניהולם של סיכוני הציות והסיכונים חוצי הגבולות (cross border) הנובעים מפעילות מול תושבי חוץ".

יש לציין כי בין השנים 2012-2015 הטילו הרשויות האמריקניות קנסות על בנקים בעולם בהיקף כולל של 115 מיליארד דולר (בסכום זה נכלל גם הקנס שהוטל על בנק לאומי בסך 400 מיליון דולר).