שתף קטע נבחר
 

תפסיקו להתלונן על היורו / טור

דווקא בגלל הגדלת הטורניר, אליפות אירופה אטרקטיבית ומרגשת. יהיה מעניין ממשחק הפתיחה עד שלב הגמר, ויש פוטנציאל להמון הפתעות. פולין, קרואטיה ואפילו טורקיה יכולות לזכות כנגד כל הסיכויים, אך צרפת היא הפייבוריטית הברורה. גיא לוזון מתכונן לשריקת הפתיחה

לאחרונה אני שומע לא מעט את הטענה של חובבי ספורט נרגנים על כך שיורו 2016 לא כל כך אטרקטיבי בגלל ריבוי הנבחרות, ושהעניין האמיתי יתחיל רק אחרי שלב הבתים. לכל אותם "קוטרים מקצועיים" יש לי משהו פשוט להגיד: תעשו טובה, תמשיכו לשבת לבד בחושך, ותנו לנו ליהנות מכדורגל.

 

דווקא אנחנו בישראל צריכים לתמוך ולעודד את הרחבת הטורנירים החשובים, כי זה מה שמגדיל את הסיכוי שלנו להיות חלק מהחגיגה. בכל פעם שנראה ביורו בצרפת שחקנים ממדינה קטנה כמו איסלנד (332 אלף תושבים), אלבניה (2.7 מיליון) או צפון־אירלנד (1.8 מיליון) זה ידגיש עבורנו את גודל ההחמצה בכישלון הקמפיין האחרון.

 

בכל פעם שנראה את איסלנד ניזכר בכישלון.  (צילום: AP) (צילום: AP)
בכל פעם שנראה את איסלנד ניזכר בכישלון. (צילום: AP)

 

אחד המאפיינים הבולטים של היורו, בטח לעומת המונדיאל, הוא פוטנציאל ההפתעה. אם יש טורניר שהזוכה בו מפתיעה אותנו בכל פעם מחדש, זה היורו. בשנת 1992 הייתה זו דנמרק של ריצ'רד נילסן ז"ל, ב־2004 הייתה זו יוון של אוטו רהאגל. האם גם בצרפת נקבל סוג של לסטר? אם אצטרך לבחור נבחרות שיש להן את הפוטנציאל לעשות את הלא ייאמן, הייתי הולך על פולין, קרואטיה או טורקיה.

 

אבל אם מניחים בצד את עניין ההפתעות, ברור לכל שצרפת היא הפייבוריטית הברורה. אם שחקנים כמו בנזמה, בן ערפה וסמיר נאסרי לא מצאו את מקומם בנבחרת (ולא חשובה סיבת הניפוי) זה רק מעיד על עוצמת הסגל. אם מקומו של דימיטרי פאייט, ממצטייני העונה בפרמייר ליג, לא בטוח בהרכב, זה אומר המון על האיכות הבלתי נגמרת שעומדת לרשות המאמן דשאן. תוסיפו למשוואה את מרכיב הביתיות, ותבינו למה סוכנויות ההימורים הולכות איתה.

 

אוהדי איטליה מתכוננים ליורו 2016    (סטילס ו-וידאו: עוז מועלם )

אוהדי איטליה מתכוננים ליורו 2016    (סטילס ו-וידאו: עוז מועלם )

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

אוליבייה ז'ירו ופול פוגבה. לצרפתים יש המון כישרון (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
אוליבייה ז'ירו ופול פוגבה. לצרפתים יש המון כישרון(צילום: רויטרס)

 

ואם עוד לא השתכנעתם, תציצו בשלישיית הקישור המבהילה באיכותה: קאנטה, מטווידי ופוגבה – שלושה שחקנים שמגיעים לטורניר אחרי שזכו באליפות (באנגליה, בצרפת, באיטליה). אני לא מוצא שלישייה טובה ממנה באליפות הזאת. בעיניי מדובר בשלישייה ברמה של בוסקטס, אינייסטה וצ'אבי בימיה הטובים. גם היום, הספרדים אמנם עולים עליהם ברמה הטכנית, אבל מבחינת פיזיות ודינמיות לשלישייה הצרפתית אין מתחרים.

 

ולשאלה הנצחית: האם אנגליה שוב תפשל ותחזור לחטוף מהצהובונים? נכון, סגל איכותי שמשלב צעירים כמו דאייר, עלי, קיין ורשפורד עם מנוסים כמו הארט, רוני וסמולינג יכול לעשות משהו ביורו, אבל האנגלים מגיעים מותשים בגלל רמת האינטנסיביות בפרמייר ליג. זה מה שעומד להם לרועץ בכל טורניר גדול.

 

נבחרת אנגליה מסוגלת לעמוד בציפיות? (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
נבחרת אנגליה מסוגלת לעמוד בציפיות?(צילום: רויטרס)

 

 

ספרד מרגישה לי כמו נבחרת שנמצאת מעבר לשיא. אופתע מאוד אם היא תגיע לגמר, למרות שיש לה שפע של ניסיון ואיכות. בלגיה עמוסת כישרון, אבל לטעמי היא לא מספיק קבוצה ולא מספיק מחויבת.

 

וחוץ מזה, כמובן שחייבים לשים עין על איטליה, שיודעת להביא תוצאות דרך משחק הגנה מושלם, וגרמניה שמגיעה כאלופת עולם ודואגת לסיים כל טורניר כמו מרצדס 500 amg.

 


 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים