בנק ישראל יפקח על חברות כרטיסי האשראי החדשות

כתבות נוספות בערוץ הכלכלה 

על פי ההמלצות המסתמנות, ועדת שטרום תאפשר לבנק דיסקונט להמשיך להחזיק בכאל לפחות ארבע שנים, אך תחייב את בנק הפועלים להיפרד מישראכרט ואת בנק לאומי להיפרד מלאומי קארד. בתחילה התעקש שר האוצר משה כחלון, שהקים את הוועדה יחד עם נגידת בנק ישראל קרנית פלוג לפני כשנה, כי כל חברות כרטיסי האשראי יופרדו מהבנקים. אך כעת, בנק ישראל שיכנע אותו כי היות והמשקל של כאל בדו"חות הכספיים של דיקונט גבוה - הפרדה שכזאת תהפוך את בנק הפועלים ובנק לאומי כדואופול. ההערכות הן שפועלים, לאומי או שני הבנקים ביחד יעתרו לבג"ץ וידרוש דין אחד לכולם.

עוד מסתמן כי הבנקים יוכלו להנפיק כרטיסי אשראי, כשחברות האשראי המופרדות יקבלו הגנות ינוקא שיסייעו להן בתחילת הדרך. כחלון היה מעוניין לאפשר לבנקים להנפיק כרטיסים רק שמונה שנים לאחר כניסת המלצות הוועדה לתוקף, כשבינתיים הם יוכלו לשווק כרטיסים של חברות האשראי, אך בבנק ישראל מעוניינים לאפשר לבנקים להנפיק את הכרטיסים באופן מיידי. בעקבות ויכוח זה, הציע יושב ראש הוועדה דרור שטרום שהבנקים לא יוכלו להנפיק כרטיסים במשך ארבע שנים. ככל הנראה גם בהקשר הזה ידו של בנק ישראל צפויה להיות על העליונה כאשר במקביל יוענקו לחברות האשראי שיופרדו מהבנקים הגנות שיסייעו להן להתחרות.

השינוי המוזר בלו"ז של ישיבת הממשלה

לפני מספר ימים הבטיח שר האוצר כחלון כי יביא את ההמלצות הסופיות של וועדת שטרום לדיון בממשלה כבר היום. ואכן, סדר היום של ישיבת הממשלה שהופץ ביום רביעי האחרון כלל דיון בנושא "הגברת התחרות בענף הפיננסי - עיקרי המלצות דו״ח ועדת שטרום". אך, זמן קצר לאחר מכן, הופץ נוסח מתוקן של ישיבת הממשלה והסעיף הוחלף בסעיף "הגברת התחרות במערכת הפיננסית - סקירה".

נושא ועדת שטרום צפוי להכלל בסקירה, ולכן גם הנגידה פלוג וגם המפקחת על הבנקים חדוה בר צפויות להשתתף בה, אך ככל הנראה מסקנות הוועדה הסופיות לא יוצגו שכן המסקנות עוד לא הוצגו לבנק ישראל. גורמים במערכת הפוליטית העלו תהיות בנוגע לסיבה שגרמה ללשכת שר האוצר לשנות את נושא הדיון, והעלו את האפשרות כי הדבר קשור למתח שקיים בין לשכת כחלון לבין נגידת בנק ישראל. מלשכת השר כחלון מסרו כי "נושא שטרום יגיע לממשלה ביום שני".

המלצות הביניים הוגשו, אך ההמלצות הסופיות התעכבו

ועדת שטרום להגברת התחרות בבנקים הוקמה כאמור לפני כשנה, ביוני 2015, ופרסמה את המלצות הביניים שלה בדצמבר 2015. עיקר המלצות הביניים שלה עסקו בהפרדת ישראכרט ולאומי קארד מהבנקים המחזיקים בהם, בסוגיית הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי לאחר הפרדתן, ובהתאמת מדרגות פיקוח מקלות על סולקים חדשים שייבקשו להכנס לשוק ועל חברות כרטיסי האשראי שיופרדו מהבנקים. המלצות ביניים נוספות כללו עידוד מתן אשראי למשקי בית באמצעות חברות בת של גופים מוסדיים, העצמת התחרות בין הבנקים הקיימים על ידי שיתוף פעולה בין בנקים קטנים ובינוניים, והקמת לשכות שירות שיספקו שירותים בנקאיים-פיננסיים בסיסיים למי שירצה להיכנס לשוק כנותן אשראי.

אחרי פרסום מסקנות הבינים החל שלב השימוע הציבורי, כאשר רק שלושה שבועות אחרי שפורסמו מסקנות הביניים העלה משרד האוצר לאתר שלו את דו"ח הביניים המלא. באמצע פברואר התקיימו כשלושה ימי שימוע בירושלים, אשר במסגרתם הוזמנו לדיון חלק מהגופים הרלוונטים שהגישו התייחסות כתובה לדו"ח.

בין השאר לוועדה הגיעו נציגי חלק מהבנקים, עמותות שונות ושחקני סליקה. כך, למשל, בנק הפועלים שלח את אריק פינטו (מי שעתיד להתמנות בעוד מספר חודשים כמנכ"ל הבנק), את היועץ החיצוני ד"ר שלומי פריזט ואת המשנה למנכ"ל ידין ענתבי. הן לאומי והן פועלים טענו בפני הוועדה כי לאחר הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים תתרחש תופעה של העלאת מחירים בחברות האשראי.

המאבק הארוך בין בנק ישראל למשרד האוצר

לאורך כל הדרך, בנק ישראל ניהל מאבק מול חלק מנציגי הוועדה בשאלה מי יפקח על חברות כרטיסי האשראי שיופרדו, כאשר שר האוצר כחלון היה מעוניין כי הפיקוח יצא אל מחוץ לכותלי בנק ישראל. שיא המאבק בא לידי ביטוי בחודש פברואר, במהלך השבועיים שבהם התקיימו הדיונים בירושלים עם גופים שונים.

במהלך כנס שנערך במכללת קרית אונו באותו הזמן, אמר השר כחלון כי "בנק ישראל אינו מהתומכים הגדולים של תחרות בבנקים, ואני לא יכול לתת למישהו שמתנגד לתחרות לפקח על תחרות". בתגובת נגד אמרה יומיים לאחר מכן הנגידה קרנית פלוג כי הבנק כן מקדם את התחרות במערכת הפיננסית. "אחזור על כך שוק כדי שהמסר ייקלט", היא אמרה בערב עיון במכללה למנהל. "אנחנו מקדמים את התחרות במערכת הפיננסית, קידמנו ונמשיך לקדם אותה. אין קריאה ציבורית לקדם את היציבות, ולכן גם חשוב שגורם המנותק מהמערכת הפוליטית, שאינו נמדד על פי הפופולריות שלו, יהיה אמון על שמירתה".