מורי דרך

בשיתוף מפעל הפיס וחברת "טבע"

"אל תשכחו את הפריפריה"

המורה להיסטוריה יגאל דדיה מאורט חולון שואף שהתלמידים שלו יגלו מעורבות חברתית

יגאל דדיה אוהב להוציא את התלמידים שלו מבין כותלי בית הספר ולטייל איתם בשבילי הארץ. מבחינתו, סובלנות ודו-קיום בין ערבים ויהודים, דתיים וחילוניים והצורך לקרב בין הפריפריה למרכז עומדים בראש סדר העדיפויות. במסגת פעילותו מרים דדיה, ‭,39‬ סגן מנהל, רכז שכבה, מחנך ומורה להיסטוריה באורט חולון, מיזמים בעלי משמעות: משלחות תלמידים לפולין וגרמניה, תוכנית מנהיגות, מפגשים עם ניצולי שואה וסיוע לילדים חולי סרטן. "חשוב לי שבני הנוער יהיו מעורבים בקהילה שלהם בפרט ובחברה הישראלית בכלל‭,"‬ הוא אומר.

יגאל דדיה(צילום: שאול גולן)

מה משך אותך להוראה?

"רצון לחנך ולהשפיע ולהקנות ערכים. להראות לדור הצעיר שאפשר ללכת גם בדרכים אחרות. מבחינתי, הקשר האישי עם התלמידים, העובדה שאני לא מוותר עליהם ולהם, ונותן להם דוגמה אישית הופכים אותי למורה טוב יותר. החזון שלי הוא לראות את התלמידים הולכים לצבא, ומשם לאזרחות, בעודם לוקחים איתם את הערכים והמצוינות, שהענקתי להם‭."‬

הרצון שלו לעזור ולתת לא מרפה ממנו. "אחד מהתלמידים שלי נהג להישאר בבית או לשוטט ברחובות, במקום להגיע לבית ספר. במשך חודש ניסיתי לאתר אותו‭,"‬ הוא מספר, "עד שבסופו של דבר איתרתי אותו ובמשך שבועיים הבאתי אותו כל בוקר לבית ספר. עכשיו הוא מגיע בעצמו באופן סדיר. התלמיד הזה היה יכול לנשור לרחוב, אבל העובדה שלא ויתרתי עליו, גרמה לכך שהוא יהיה אזרח מן השורה‭."‬

מה יצעיד את מערכת החינוך קדימה?

"צריך להאמין בתלמידים ולסמוך עליהם, ול - קלוט אנשים טובים עם לב רחב למערכת החינוך, ואלה ייתנו מעצמם‭." ‬

"חייבים להכיר את הארץ שלנו"

המחנכת נורית כץ מבית ספר מגן בתל־אביב רוצה שכמוה, גם התלמידים שלה יתאהבו בארץ

‭30-ב‬ השנים שבהן היא מטפחת את תלמידי כיתות ‭'ב-'א‬ בבית הספר מגן בתל- אביב, נורית כץ לא מסתפקת בתוכנית הלימודים הקונבנציונלית. כץ, ‭,56‬ לא מפסיקה לייזום: היא מארגנת ימי כיף וגיבוש, תחרויות וטיולים - מעבודה בגינה ציבורית וביקור בשדה עם מדריך צמחים, ועד סיור בבני-ברק להכרת חנוכיות, וביקור בטייסת ביום העצמאות.

נורית כץ(צילום: שאול גולן)

"אני חושבת שרק בזכות יציאה מהכיתה, עשיה עם הידיים, והכרת הארץ באמצעות החושים שלנו, התלמידים יתאהבו בארץ שלנו, ממש כמו שאני התאהבתי בה‭,"‬ היא אומרת. "זאת הדרך שבה אני מצעידה את הילדים‭."‬ כץ נמשכה להוראה בזכות האהבה שלה לילדים וההנאה מעשייה ונתינה.

"אני רואה בהוראה שליחות ואחריות‭,"‬ היא אומרת. "חשוב לי להצעיד את הילדים קדימה. אני מגיעה לכל תלמיד, מאתרת את החוזקות ומעצימה אותן. אני גם יודעת לאתר את החולשות ואת המקום שבו הם זקוקים לעזרה, ועוזרת להם להתקדם‭."‬

מה החזון שלך?

"כמו שהמורים שלי השאירו בי זיכרונות טובים, חשוב לי להשאיר עקבות של ערכים, כישורי חיים ותכנים בתלמידים שלי, וכך הילדים יוכלו להמשיך לצמוח ולהתפתח. היה לי פעם תלמיד שסבל מהרבה בעיות, ונהג לברוח מהכיתה ולהכות את חבריו. היו לי סימני שאלה לגבי השתלבותו. בעזרת הכישורים והניסיון שלי, והתמיכה של היועצת, בנינו לו תוכנית יומית, וטיפלנו בבעיות. מאז הוא הפך לילד נפלא שהשתלב בבית הספר מכל הבחינות‭."‬

מה תרם לך המקצוע?

"סיפוק, אהבה ומשמעות. כל בוקר אני רצה בשמחה לבית ספר‭."‬

מה יצעיד את מערכת החינוך קדימה?

"שיקטינו את מספר התלמידים בכיתה, שייתנו יותר מרחבי למידה, ויקפידו על עבודה משותפת של הורים ותלמידים לטובת הילד‭." ‬

"נהנה מהשיעורים כאילו אני תלמיד"

המורה למדעים אפרים ימין מתיכון אמי"ת באשקלון חולם שכל תלמידיו ימשיכו ללימודים באוניברסיטה

ב ‭38-‬ השנים שבהן אפרים ימין מלמד כימיה, פיזיקה וביולוגיה, הוא הצמיח עשרות מדענים, רופאים, משפטנים ורואי חשבון. "הבוגרים שלי ממש נמצאים בשיאם‭,"‬ מתגאה ימין, מורה למדעים וסגן מנהל בית הספר מקיף אמי"ת ב' באשקלון, ואלה לא שוכחים אותו ואת יריד המדעים השנתי שהוא מנהיג.

אפרים ימין(צילום: שאול גולן)

לפרויקט "המורה של המדינה" הגיעו שלל המלצות חמות עליו מתלמידים, שסיימו את הלימודים אצלו לפני שנים רבות. "המורה אפרים העניק לנו את החוויה הראשונית בלימוד המדעים‭,"‬ כתבו. "הוא היה מורה לחיים. כל שיעור שלו היה מרתק, ותמיד עם חיוך על השפתיים וזיק בעיניים‭."‬ "בזכותו אני דוקטור היום‭,"‬ ציין מישהו אחר. בגיל 62 אין לימין שום כוונות לפרוש. "כל עוד ירצו אותי, בעזרת השם, אני אמשיך‭,"‬ הוא מכריז. "נמשכתי להוראה בזכות אהבת התלמידים, ורצון להכשיר אנשים שיהיו יודעי דעת ובינה‭."‬

בזכות מה אתה מורה טוב?

"אני יודע להעביר לתלמידים את החומר בצורה טובה. אני נהנה מהשיעורים כאילו אני התלמיד. מתלהב מכל ניסוי, כאילו זאת הייתה הפעם הראשונה שלי. החזון שלי הוא להקים דור של אנשים משכילים שימשיכו לאקדמיה, ויהפכו למדענים ולמורים טובים.

"היה לי תלמיד אתיופי, שלמד בכיתה של ליקויי למידה, וכל המורים טענו שהוא 'לא שווה'.‬ התעקשתי שהוא לא יוותר ונתתי לו שיעורים פרטיים. כעבור כמה שנים פגשתי אותו ברחוב. הוא פנה אליי ואמר, 'שלום המורה',‬ לא זיהיתי אותו והוא סיפר, 'אני התלמיד שעזרת לו להתקדם. עכשיו אני קצין בצנחנים'."‬

מה יצעיד את מערכת החינוך קדימה?

"צריך להתעקש על כל תלמיד, ולתת לכל אחד את הכלים הנכונים להצליח. חייבים להכשיר עובדי הוראה מתאימים שיוכלו לעודד את התלמידים‭." ‬

מועמד במסלול המורה למדעים ביוזמת טבע

"נותנת לתלמידים אהבה מכל הלב"

המחנכת רויטל אפרתי מבית ספר תקומה בקריית־ביאליק מקפידה לשלב ילדים אוטיסטים בכיתה שלה

מהרגע שרויטל אפרתי הפכה למחנכת, לפני 15 שנה, היא הקפידה לשלב ילדים אוטיסטים בכיתה שלה. "נהדר לראות מישהו שמתקדם בזכותי‭,"‬ היא אומרת.

רויטל אפרתי(צילום: שאול גולן)

לפני שנתיים הנהיגה אפרתי, ‭,44‬ מחנכת כיתהב' ורכזת שכבות בבית הספר תקומה בקריית-ביאליק, כיתת ניסוי, שבה שולבו שלושה ילדים על הרצף האוטיסטי באופן מלא. "כיום הילדים האלה משולבים בכיתה ‭,'ד‬ ואפילו מצטיינים‭,"‬ היא אומרת. "הם גם השתלבו חברתית. בכלל, הייעוד שלי הוא לעזור לאחרים ולשמח לבבות. אני נותנת להורים תחושת שהאוצר שלהם בידיים הכי טובות‭."‬

מה משך אותך להוראה?

"תחושת השליחות, הרצון להשפיע על ילדים, להביא אותם להישגים, להקנות להם הרגלים, מיומנות וכתיבה. אני משקיעה בתלמידים שלי 24 שעות ביממה, עוזרת להם מתי שרק אפשר ומעניקה להם אהבה מכל הלב. חשוב לי שהתלמידים שלי לא יהיו מוטרדים או עצובים, יתפנו ללמידה, ושתהיה להם אמונה בעצמם‭."‬

יש רגעים שאפרתי תזכור עד יומה האחרון. "אמא של אחד התלמידים נהרגה בפיגוע חבלני‭,"‬ היא מספרת. "הילד עצמו נפצע באותו פיגוע. מאז ליוויתי אותו באופן צמוד. כשהילד התבקש לבחור דמות משמעותית שאיתה ילך לבקר את הקבר של אמו, הוא בחר בי. הייתי מסתבר מאוד משמעותית עבורו. למרות שיש לי קושי עם בתי קברות, הסכמתי מיד. זאת הייתה חוויה משמעותית עבורי‭."‬

מה יצעיד את מערכת החינוך קדימה?

"הערכה והוקרה למורים שעובדים כל כך קשה ועושים את עבודתם נאמנה‭." ‬

"עזבו אתכם מסיסמאות"

המורה לכימיה אורית מולווידזון מגימנסיה גן נחום בראשון־לציון ויתרה על עבודה כלבורנטית לטובת הוראה

אורית מולווידזון עבדה כלבורנטית במעבדה בפקולטה להנדסה סביבתית טכניון, אבל הרגישה שהיא לא ממצה את עצמה. "המבחנות לא דיברו אליי", מספרת מולווידזון, בת ‭,62-ה‬ מורה לכימיה ומחנכת בגימנסיה גן נחום בראשון-לציון שמשמשת גם מדריכה ארצית לכימיה.

אורית מולווידזון(צילום: שאול גולן)

"תמיד אמרו שאני מסבירה מצוין את הפרויקטים של המעבדה, ואילו אחותי סיפרה שכבר כילדה נהגתי להושיב את הבובות וללמד אותן. אז החלטתי לעשות הסבה ולהוציא תעודת הוראה. בפעם הראשונה שנכנסתי לכיתה, הרגשתי שאני אוהבת את זה. מאז עברו כבר 35 שנה, ועדיין אני עושה זאת באהבה‭."‬

מה משך אותך להוראה?

"הברק בעיניים של הילדים, החום שהם נותנים לי, האהבה וההערכה שהם מחזירים, והיכולת להשפיע‭."‬

בזכות מה את מורה טובה?

"אני מקצועית מאוד, קשובה לתלמידים, יודעת להסביר ולהפוך חומר מורכב לנגיש באמצעות לימוד חווייתי, ומקרבת את הכימיה לילדים. יש לי כנראה גם חוש הומור. חשוב לי שהתלמידים שלי יהיו אזרחים טובים. גם אם לא כולם יהיו מדענים, אני רוצה שהם יקבלו החלטות מושכלות מתוך ידע ולא מתוך סיסמאות.

"היה לי פעם תלמיד חסר ביטחון, שממש פחד לפתוח את הפה. הוא לא דיבר ברור והתלמידים האחרים זילזלו בו. החלטתי לבדוק את שיעורי הבית שלו לפני השיעור ולתקן את הטעויות שלו, ואז, בשיעור, הוא כבר הצביע בביטחון, משום שידע שהתשובה שלו מלאה. כיום הוא לומד הנדסת כימיה בטכניון‭."‬

מה יצעיד את מערכת החינוך קדימה?

"מורים טובים. צריך גם השקעה כספית. פשוט חייבים להעלות את קרנו של המקצוע‭." ‬

מועמדת במסלול המורה למדעים ביוזמת טבע

"

אני מאמינה בתלמידים ולא מוותרת על אף אחד"

בדרה עבד אלקאדר, מורה למתמטיקה ומחשבים מבית ספר עומר אבן אלח'טאב בטייבה, הפכה מחסן מוזנח לכיתת מחשבים פעילה

עוד בילדותה ידעה בדרה עבד אלקאדר שהיא רוצה להיות מורה, במיוחד למתמטיקה. "אצלנו במשפחה כולם אלופים במתמטיקה‭,"‬ היא אומרת. "זה נמצא אצלנו בדם, עובר בגנים‭."‬

בדרה עבד אלקאדר(צילום: שאול גולן)

במהלך הקריירה המרשימה שלה, הצליחה עבד אלקאדר, ‭,42‬ מורה למתמטיקה ומחשבים וסגנית מנהלת בבית הספר עומר אבן אלח'טאב בטייבה למנוע את סגירת בית הספר על ידי העירייה. בנוסף, לקחה על עצמה לגייס תרומות ולהפוך מחסן מוזנח לכיתת מחשבים פעילה, ויש לה חלק לא מבוטל בשיפור המשמעותי בתוצאות במבחני המיצ"ב בבית הספר.

עבד אלקאדר לא הסתפקה רק בתחומי המתמטיקה והתקשוב, שבהם חוללה מהפכות, אלא גם פעלה וממשיכה לפעול למניעת אלימות והנחלת המורשת הערבית.

בזכות מה את מורה טובה?

"יש לי לב טוב. אני מאמינה ביכולת של התלמיד ובייחודיות שלו, ולא מוותרת על אף אחד. החזון שלי הוא לראות את התלמידים שלי מגיעים למקום טוב בחיים. חשוב לי גם מאוד שהם יבואו לבית הספר בשמחה‭."‬ כמעט שום דבר לא ירתיע את אלקאדר.

"אחד התלמידים שלי אובחן כבעל הפרעת קשב וריכוז, והתקשה בלימודים ומבחינה חברתית‭,"‬ היא מספרת. "החלטתי להנגיש לו את המתמטיקה על ידי יצירת שאלות בחשבון הקשורות לכבשים - כמויות בשר וגבינה. התלמיד החל לשתף פעולה וללמוד טוב יותר. הוא גם התנדב להכין גבינה לעיני התלמידים והמורים, ומעמדו החברתי השתפר‭."‬

מה יצעיד את מערכת החינוך קדימה?

"צריך להשקיע במורים, ולא רק מבחינת מקצועית, ולקיים יותר השתלמויות, מפגשים וסדנאות‭." ‬

"אני שואפת שהתלמידים ימצו את היכולות שלהם"

לשוש אניג'ר, מורה לביולוגיה מתיכון מקיף ג' בבאר־שבע יש יכולת נדירה לרתום אליה את התלמידים

"המורה שהכי השפיעה עליי במהלך לימודיי היא המורה לביולוגיה שוש אניג'ר‭,"‬ כתב סרן זיו שילון, קצין צה"ל שאיבד את ידו ברצועת עזה והפך לסמל לאומץ ועקשנות, כשהתבקש לפני מספר חודשים לבחור "מורה לחיים" ששינתה את חייו עבור "ידיעות אחרונות‭."‬

שוש אניג'ר(צילום: שאול גולן)

"היכולת שלה לרתום אותנו אליה כתלמידים הייתה משהו נדיר‭,"‬ כתב. שילון הוא לא היחידי שחושב כך. אניג'ר, ‭,59‬ מורה לביולוגיה וסגנית מנהל, מקיף ג' בבאר- שבע קיבלה שפע של המלצות חמות, גם מבוגרים וגם מתלמידים בהווה. "שוש גורמת לאהוב את הלמידה והחקר‭,"‬ סיכמה אחת ההמלצות‭."‬

מה משך אותך להוראה?

"הרצון לעבוד עם אנשים, לקדם בני נוער ולתת מה שיש בי לאחרים. אני מאמינה בילדים ומדברים איתם בגובה העיניים. מאפשרת להם להגיע למקומות, שאפילו הם לא מאמינים שהם מסוגלים. אני שואפת שבני הנוער יגיעו לבית ספר לא בגלל שהם חייבים ומכריחים איתם, אלא בגלל שטוב וכיף להם לבוא, ושימצו וימקסמו את היכולות שלהם‭."‬

לאכפתיות של אניג'ר אין גבול. "לפני 20 שנה קלטתי שאחת התלמידות מקשקשת בטוש שחור על דף, ואחת המילים הייתה 'מוות'",‬ היא מספרת. "בסוף השיעור לקחתי את הילדה לשיחה, ומסתבר שהיא סובלת מאנורקסיה. שיכנעתי אותה ללכת לטיפול פסיכולוגי. היא יצאה מהאנורקסיה, סיימה את התיכון בהצלחה והקימה משפחה‭."‬

מה תרמה לך ההוראה?

"רכשתי יכולת לאתר בעיות אצל בני אדם, להקשיב, להעניק עזרה ולא להיות שיפוטית‭."‬ אניג'ר מייחלת שהרבה כוחות טובים יתנקזו למערכת החינוך: "שהאנשים שמובילים את המערכת יכירו אותה באמת מבפנים, ושהמערכת תהיה מספיק מושכת כדי שאנשים טובים יגיעו אליה מתוך אידיאולוגיה‭." ‬

מועמדת במסלול המורה למדעים ביוזמת טבע

"למדתי איך צומחים מתוך הקשיים"

בבית ילדותה הצנוע של המורה לבנה בן אקן מבית ספר בגין ברחובות לימדו אותה ששום כסף לא ישווה לערכים

רק בגיל ‭,29‬ אחרי שילדיה גדלו מעט, יצאה לבנה בן אקן, בתמיכת בעלה אריה, לממש את ייעודה וחלומה, והחלה ללמוד באוניברסיטה. "מה משך אותי ללמוד ואחר כך להפוך למורה? הרצון לתרום. להכיל ילדים ולהעצים אותם‭,"‬ היא אומרת. ובן אקן, ‭,46‬ מחנכת ומורה למדעים בבית הספר היסודי חדשני בגין ברחובות, יודעת, מניסיונה, עד כמה חשוב לעזור לאחרים.

לבנה בן אקן(צילום: שאול גולן)

היא נולדה בקריית-גת למשפחה ממוצא מרוקאי, המונה 12 ילדים, ובגיל 13 התייתמה מאמה. "אחותי הגדולה נטלה על עצמה את עול גידול הילדים ודאגה שנקבל חינוך טוב‭,"‬ היא מספרת. "זה היה בית שלא היה בו עושר חומרי, אבל היו בו ערכים, חינוך לנתינה ואהבת הזולת. מהמשפחה שלי יצאו שבעה עובדי חינוך, וגם כל שאר האחים מלומדים. מגיל מאוד קטן ידעתי שאני רוצה להיות מורה‭."‬

בזכות מה את מורה טובה?

"האמפתיה והחום, הרצון לקדם גם את החלשים וגם את המתקדמים. אני רוצה שכל ילד יפתח את נקודות החוזקה שמצויות בתוכו, ואותן הוא יוכל לתרום לחברה‭."‬ הרצון לתרום לחברה עומד בראש סולם העדיפויות של בן אקן.

"יום אחד פגשתי ילד שנמנה על הספקטרום האוטיסטי, ושבילה מחוץ לכיתה‭,"‬ היא מספרת. "התברר שקשה ליצור איתו קשר. סיפרתי לו על עבודתי והזמנתי אותו למעבדה שלי. בסוף הביקור נתתי לו זכוכית מגדלת, ומאז הוא התחיל להשתלב אצלי בלימודים. כיום, אחרי שחלפו שנים אחדות, אני מזמינה אותו להרצות אצלנו. עוד נשמע עליו רבות. אמרתי לו, שאני מקווה שכשהוא יקבל את פרס נובל, הוא יזכור אותי‭."‬

מה תרמה לך ההוראה?

"ההוראה עשתה אותי בן אדם יותר טוב. למדתי לקבל את השונה ולהיות סובלנית כלפי האחר‭." ‬

"לכל תלמיד מגיעה הזדמנות שווה"

המורה לספורט אדי קנבסקי מתיכון אבין ברמת־גן הפך את התלמידה הבעייתית למצטיינת שכבתית

אדי קנבסקי עלה מאוקראינה לישראל בגיל ‭,29‬ יחד עם רעייתו ושני ילדיו. באוקראינה עבד כמורה לחינוך גופני וכמאמן כדורגל, ובארץ התפרנס תחילה משטיפת מכוניות, בעודו לומד עברית באולפן. מהר מאוד נקלט במערכת החינוך, ומאז, במשך 23 שנים, הוא עובד כמורה באורט אבין ברמת-גן.

אדי קנבסקי(צילום: שאול גולן)

"לשמחתי הצלחתי להגשים את החלום שלי להתאקלם במערכת החינוך, ומאז אני נהנה מכל רגע‭,"‬ אומר קנבסקי בן ‭.53-ה‬ "במשך השנים התקדמתי, והפכתי למחנך, רכז שכבה וחבר הנהלה. השנה הגעתי עם נבחרות הבנות בכדורסל וקט רגל לשלב הגמר הארצי‭."‬

"מה משך אותי להוראה‭"?‬ הוא שואל ומיד עונה, "הרצון להשפיע ולעשות דברים שתהיה להם המשכיות. האכפתיות והרצון לעזור לתלמידים הפכו אותי גם למורה טוב יותר. המוטו שלי הוא האמונה שלכל תלמיד מגיעה הזדמנות להצליח‭."‬

בזכות המוטו הזה קצר קנבסקי לא מעט הצלחות. "אחת התלמידות שלי למדה בעבר בכיתת חינוך מיוחד‭,"‬ הוא מספר. "כשהיא הגיעה לכיתה שאותה חינכתי, לקחתי אותה תחת חסותי, וליוויתי אותה. בסיום כיתת י"ב היא קיבלה פרס של מצטיינת שכבתית. זה גרם לי גאווה גדולה, וחיזק בי את האמונה שאין גבול ליכולות לעזור‭."‬

מה יצעיד את מערכת החינוך קדימה?

"מחנכים טובים ואכפתיים, שמדברים עם הילדים בגובה העיניים ומלווים אותם בלי קיצורי דרך‭." ‬

תשעה מורים נוספים יוצגו מחר | הזוכים יוכרזו ביום חמישי הקרוב