ישראלי באורלנדו: האמריקנים צריכים להבין שדאעש הגיע גם אליהם
לואיס דיאז, ישראלי שמתגורר באורלנדו, אמר בראיון לאולפן ynet כי חייבים להמשיך בשגרת החיים למרות הטבח: "כשקרה בישראל דבר דומה בפיגוע בשרונה, אנשים חזרו לאכול שם יום למחרת". קרן חודרה, שמתגוררת גם היא בעיר: "אנשים נרתמים לסייע, יש זעזוע ברחובות"
"האמריקנים כל הזמן מדברים על דאעש, אבל עכשיו הם צריכים להבין שזה הגיע אליהם הביתה". כך אומר לואיס דיאז, ישראלי שמשתייך לקהילה הגאה באורלנדו, לאחר הטבח במועדון "Pulse" שבו נרצחו 50 בני אדם לפחות.
בראיון לאולפן ynet סיפר דיאז כי יש באזז גדול ברשתות החברתיות סביב דאעש, אך עכשיו צריך לשים לב לתופעה בתשומת לב רבה יותר: "לא היה פיגוע כזה מאז 11 בספטמבר (אסון התאומים). באמריקה קשים יותר בקטע של הגירה. לא נותנים לכולם להיכנס כמו באירופה בדיוק בגלל זה".
דיאז מעולם לא היה במועדון שחווה את הטבח הנורא, אך שמע עליו מחברים: "חברים שלי עובדים שם בתור ברמנים ועוד כמה היו הולכים לבלות שם די הרבה. כשהתעוררתי בבוקר קיבלתי הרבה הודעות בפייסבוק של חברים ששאלו אותי אם אני בסדר. לא ידעתי בכלל על מה הם מדברים ונכנסתי לאינטרנט וראיתי".
דיאז טוען כי לא היו איומים על הקהילה הגאה ואומר כי הקהילה באורלנדו היא גדולה מאוד. ומה לגבי ההמשך? דיאז לא מתכוון לעזוב את העיר. "כשקרה בישראל דבר דומה בפיגוע בשרונה, אנשים חזרו לאכול שם יום למחרת. אותו דבר צריך להיות גם פה. אתה לא יכול לתת לזה להשפיע עליך. אתה חייב להמשיך ולא להתחבא מתחת לסלע".
גם קרן חודרה מתגוררת באורלנדו ומספרת על תחושות קשות ברחוב, אך גם על סולידריות מעוררת השראה: "ההירתמות של אנשים פה לסייע קשה לתאר אותה במילים. זה משמח. אבל לצד זה, יש זעזוע קשה ברחובות", סיפרה חודרה בראיון לאולפן ynet.
הישראלית השוותה את הטבח במועדון לפיגועים בישראל. "חווינו את האירועים האלה בישראל ואני לא חושבת שצריך לקחת את זה אחרת. המקום הבטוח הזה שחשבנו שאנחנו נמצאים בו, כביכול, כבר לא מרגיש מוגן".
חודרה חוותה את אסון התאומים כשגרה בניו יורק ואף הייתה אמורה לעבוד באותו יום, אך המטפלת של בנה חלתה והיא ניצלה. לפני תשע שנים היא עברה לאורלנדו. "החיים פה תמיד היו דיסנילנד ומיקי מאוס. המצב הזה שאתה אומר 'הגענו מישראל' ולצערנו אנחנו מביאים את התרבות הזאת במרכאות של פיגועים וטרור ואז אנחנו מגיעים לארה"ב, שזה בכלל מעבר לאוקיינוס, וחשבנו שפה זה בטוח. וזה לא – ממש לא".
מחשבות על חזרה הביתה אולי?
אנחנו חודש הבא נגיע לביקור. מחשבות הביתה קצת קשה לי להגיד כי כל המשפחה שלי נמצאת כאן, וכמעט 25 שנה אני לא נמצאת בארץ, אבל תמיד אנחנו מחבקים ואוהבים את החברים והמשפחה שכן נמצאים בישראל.
לפנייה לכתב/ת 
