להתפטר כדי לגדל ילד? זכויות בהריון ולידה
כיצד ניתן לצאת לחופשת לידה עוד לפני התאריך המיועד, איך מחשבים את דמי הלידה, אילו הגנות יש לעובדות בתקופת הריון וטיפולי פוריות ומה ניתן לעשות במידה שהמעסיק פוגע בזכויות? שאלות ותשובות לרגל מחאת הפייסבוק בקריאה להאריך את חופשת הלידה בתשלום
תקופת הריון ולידה מעוררת שאלות בנוגע לזכויות העובדים. היום (ג') נערכת מחאה בפייסבוק בקריאה להאריך את חופשת הלידה בתשלום לנשים, תחת הכותרת: "כי 14 שבועות זה לא מספיק". לרגל זאת ביקשנו מעו"ד מיה צחור, מומחית לזכויות נשים בעבודה, מגשרת ומייסדת אתר עובדות, ומעו"ד שרון הורנשטיין, עורך התוכן הראשי באתר כל זכות - להשיב על שאלות מהותיות בנושא.
מה משך חופשת לידה?
עו"ד הורנשטיין מסביר כי עובדות בעלות ותק של שנה (12 חודשים) מקבלות חופשת לידה של 26 שבועות (כחצי שנה). עבור 14 השבועות הראשונים הן מקבלות דמי לידה מהביטוח הלאומי, ו-12 השבועות נוספים ללא תשלום אולם העובדת ממשיכה לצבור במהלכן זכויות סוציאליות. בנוסף יכולה העובדת לקחת חופשה ללא תשלום, שאורכה כרבע ממספר חודשי הוותק שלה, זאת עד לשנה חופשה מעבר ל-14 שבועות בתשלום.
עובדות בעלות ותק של פחות משנה מקבלות חופשת לידה קצרה יותר, באורך כולל של 14 שבועות, לרוב בתשלום מהביטוח הלאומי. "מעבר לתקופה זו יכולה ההעובדת לקחת חופשה ללא תשלום באורך של כרבע ממספר החודשים שעבדו לפני הלידה", מסביר הורנשיין, "כלומר אם היא הועסקה 8 חודשים במקום זה, באפשרותה לקחת חודשיים חופשה ללא תשלום מעבר ל-14 שבועות".
האם ניתן לקצר את משך חופשת הלידה?
הורנשיין: "עובדת שילדה מחויבת לקחת שלושה שבועות חופשה לכל הפחות לאחר הלידה. ניתן לקצר את משך חופשת הלידה מתחת ל-14 שבועות במקרים נדירים כמו פטירת העובר, פונדקאות ואימוץ, בכפוף לאישור בכתב מהרופא ובהסכמת העובדת. אם היא מעוניינת לחזור לעבודה לאחר 14 שבועות ואילך - עליה להודיע על כך למעסיק, שמחויב להסכים אולם יכול לדחות את חזרתה בעד שלושה שבועות.
אילו זכויות מגיעות לעובדת בחל"ת?
הורנשטיין משיב כי כל עובדת רשאית לקחת חופשה ללא תשלום בתום חופשת הלידה, שבמהלכה ובמשך 60 יום מסיומה אסור לפטר אותה. במהלך החודשיים הראשונים לחל"ת ממשיך המעסיק להפריש לביטוח הלאומי, אולם הוא לא מחויב להפריש כספים לביטוח פנסיוני והעובדת אינה צוברת ותק עבור תקופה זו. לעובדות בחל"ת מומלץ לוודא שהן ממשיכות לצבור זכויות סוציאליות ובעיקר ביטוחיות, מכיוון שהפסקה של יותר מ-5 חודשים בהפקדות לקרן הפנסיה פוגעת בכיסוי הביטוחי".
האם ניתן ליטול חופשת לידה עוד קודם ללידה?
ניתן לפצל את חופשת הלידה ולהתחיל לקחת אותה 7 שבועות לפני מועד הלידה המשוער. עם זאת, חופשת הלידה בתשלום לאחר הלידה תתקצר בהתאם ב-7 שבועות.
הורנשטיין מפרט כי במצבים רפואיים קשים, כאשר עובדת נאלצת להיעדר מהעבודה למשך 30 יום ומעלה קודם הלידה מסיבות רפואיות ובאישור הרופא - היא זכאית לגמלת שמירת הריון מהביטוח הלאומי. במהלך תקופה זה זכאית העובדת להמשך הפרשות לביטוח הפנסיוני וממשיכה לצבור ותק. גמלת שמירת הריון מחושבת על בסיב השכר הממוצע ברבע השנה שקדמה להפסקת העבודה בחולה ל-90 יום, או עומדת על סכום של 291.9 שקל ליום - הנמוך מבין השניים.
אם מדובר בהיעדרות של פחות מ-30 יום, ניתן לקחת ימי מחלה במידה שיש לעובדת ובכפוף לאישור רפואי. בכל מקרה הורנשטיין מבהיר כי העובדת מוגנת בתקופה זו מפני פיטורים, אלא באישור משרד הכלכלה.
ומה עם חופשת לידה לגברים? צפו:
איך מחושבים דמי לידה?
הורנשטיין מסביר כי דמי לידה נועדו להחליף את השכר שהעובדות (שכירה, עצמאית או מי שנמצא בהכשרה מקצועית) מפסידות עקב היציאה לחופשת לידה. סטודנטיות לעומת זאת, אינן זכאיות לדמי לידה. "לא כל אישה זכאית לדמי לידה מהביטוח הלאומי", הוא מבהיר. "כדי לקבל דמי לידה אישה חייבת לצבור תקופת אכשרה (תקופה שבה משולמים עבורה דמי ביטוח לאומי כעובדת שכירה או עצמאית או כמי שנמצאת בהכשרה מקצועית) באורך של 10 חודשים מתוך 14 חודשים שקדמו ללידה או ל-15 חודשים מתוך 22 חודשים שקדמו ליום הלידה.
"חודש שבו שולמו לה דמי פגיעה, או דמי אבטלה, או גמלה לשמירת הריון, או תשלומים נוספים הקבועים בחוק - נחשב לחודש שבו שולמו לה דמי ביטוח, כלומר הוא נספר במניין החודשים", הוא מוסיף. "לכן נשים שעובדות אצל מעסיק למעלה מ-10 חודשים זכאיות לדמי לידה מלאים. לעומת זאת אם שילמו לה 6 מתוך 14 החודשים שקדמו ללידה היא תקבל דמי לידה במשך 7 שבועות בלבד. נשים ששילמו עבורן כשכירות, עצמאיות או הכשרה מקצועית פחות מ-6 חודשים - אינן זכאיות לדמי לידה".
באשר לחישוב הוא מציין כי "דמי הלידה מחושבים לפי השכר הממוצע בשלושת החודשים האחרונים לפני הלידה, בחלוקה ל-90 יום כדי לקבל את השכר היומי הממוצע. השיעור המקסימלי עומד על 1,459.5 שקל ליום. לגבי עצמאיות חל לאחרונה חידש בחוק לפיו ניתן לחשב את דמי הלידה בהתבסס על 3 החודשים האחרונים שקדמי ללידה או 3 החודשים המקבילים בשנה שלפני הלידה, מתוך הנחה ששכרן של עצמאיות יורד בדרך כלל בסמוך ללידה".
הגנות על העובדות
אילו הגנות יש בחוק על נשים בהריון?
צחור משיבה כי מרגע שאשה מודיעה שהיא בהריון - היא מוגנת מפני פיטורים עד ל-60 יום לאחר חזרתה מחופשת הלידה - בתנאי שעבדה ששה חודשים באותו מקום עבודה. זאת אלא אם המעסיק ביקש וקיבל היתר ממשרד הכלכלה לפיטורים. אם משרד הכלכלה לא נותן היתר, חייבים להמשיך ולהעסיק לפחות עד 60 מיום לאחר חזרתה מחופשת הלידה (או מחל"ת). הורנשטיין מסייג כי הפסיקה אסרה במקרים מסוימים על פיטורי עובדת מיד עם תום התקופה של 60 יום וכי על המעסיק להראות כי נתן לה הזדמנות בתום לב לשוב ולהשתלב בעבודה.
בנוסף, המעסיק מחויב להחזיר את העובדת לאותו התפקיד שבו היתה קודם ללידה. "במספר פסקי דין נקבע שלא די בכך שהמעסיק מחזיר לעבודה ולא פוגע בתנאי השכר, עליו להחזיר את העובדת לאותו תפקיד שאותו מילאה ערב חופשת הלידה", מדגישה צחור.
אילו הגנות יש על עובדים ועובדות בטיפולי פוריות?
הורנשטיין: "עובדים ועובדות בטיפולי פוריות או בטיפולי הפריה חוץ גופית זכאים לנצל את ימי המחלה שצברו לצורך טיפולי פוריות או הפריות, עד למכסה של 64 ימים בשנה למי שעובד 5 ימים בשבוע, או עד למכסה של 80 יום למי שעובד 6 ימים בשבוע. עובדים אלו מוגנים מפני פיטורים במהלך תקופת ההעדרות לצורך הטיפולים וכן במהלך 150 יום מרגע החזרה לעבודה סדירה לאחר הפיטורים, ללא תלות בוותק שלהם.
האם יש הגנה לעובדת המפוטרת יום לפני שהגיעה לוותק של חצי שנה?
צחור: "אם המעסיק פיטר בגלל ההריון, או כי רצה למהר ולפטר לפני שיהיה צריך לבקש היתר, זו לכאורה אפליה פסולה ואפשר להגיש תביעה לפי חוק שוויון הזדמנויות. במקרה כזה כדאי ללכת לייעוץ משפטי".
האם ההגנות מפני פיטורים חלות על שני ההורים?
"לא", משיבה צחור. "ההגנה המוחלטת מכוח חוק עבודת נשים, האוסרת פיטורים גם אם אינם קשורים בהריון, חלה על אשה הרה ולא על בעלה. אבל אם מתנכלים לגבר כי אשתו בהריון, או למשל המעסיק לא רואה בעין יפה את העובדה שהוא יותר בבית, אז ייתכן שיש אפליה ואפשר לשקול תביעה מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. כך למשל, יש מעסיקים שלא אוהבים שהעובדים שלהם נושאים בנטל ההורות עם בת הזוג ומצפים מהעובד שלא להיעדר בשל מחלת ילד".
מה ניתן לעשות במידה שהמעסיק פוגע בזכויות עובדת בהריון?
צחור משיבה כי במקרה שמעסיק מפטר עובדת ללא היתר ממשרד הכלכלה - מדובר בעבירה פלילית ובעילה לתביעה אזרחית שבה אפשר לתבוע פיצוי של 150% מהשכר וגם פיצוי עונשי לפי חוק עבודת נשים.
עם זאת היא מציינת כי "כשאשה בהריון הולכת הביתה - מה שהיא רוצה זה שכר ולא תביעה שאף אחד לא יודע מה יהיה פסק הדין בה. מאחר שלא קיימת אפשרות לפנות למשרד הכלכלה שיורה למעסיק להחזיר לעבודה - אני מציעה ללכת לייעוץ ולשקול האם לבקש מהמעסיק לחזור לעבודה או להגיש תביעה כספית ותלונה פלילית".
האם גם במקרה שבו מעסיק פיטר עובדת ורק לאחר מכן היא הודיעה לו על הריונה - הוא נדרש לבקש היתר ממשרד הכלכלה לפיטורים?
צחור: "גם במקרה כזה על המעסיק לבטל את הפיטורים ולבקש היתר ממשרד הכלכלה. השאלה אם ידע על ההריון היא רק אחד השיקולים. היא יכולה לסייע למעסיק להוכיח שאין קשר בין הפיטורים לבין ההריון. אבל עדיין, יש למשרד הכלכלה שיקול דעת אם לאשר את הפיטורים בהתאם לכלל הנסיבות, עניין הידיעה על ההריון הוא לא השיקול היחיד".
מה קורה אם העובדת בהריון לא כשירה לעשות את העבודה, למשל עבודה פיסית?
צחור משיבה כי במידה שהמעסיק לא מוצא לעובדת עבודה חלופית והיא נאלצת להיעדר מהעבודה - זמן היעדרותה ייחשב לחופשה ללא תשלום.
האם מקום העבודה מחויב לספק שעת הנקה ומקום הנקה?
צחור עונה כי החוק אינו מחייב את המעסיק לספר מקום הנקה. עם זאת, העובדת זכאית לעבוד שעה פחות למשך ארבעה חודשים מיום שובה מחופשת הלידה וקוראים לזה "שעת הנקה".
האם עובדת המתפטרת לטובת גידול ילד זכאית להטבות כלשהן?
צחור: "אם עובדת מתפטרת לצורך טיפול בילד היא זכאית לפיצויי פיטורים, אך לא לדמי אבטלה. הזכות הזאת קיימת תשעה חודשים מיום הלידה. אם עוברים מיד לעבודה אחרת באותם תנאי עבודה אז אין זכאות לפיצויי פיטורים - אבל אם העבודה החדשה נוחה באופן משמעותי לגידול ילד, למשל פחות שעות עבודה או הרבה יותר קרוב לבית, הדגש על שינוי משמעותי, אז זה נחשב להתפטרות המזכה בפיצויי פיטורים".
