כי מציון תצא חדשנות: תרומתן של חברות ישראליות לעולם
שנות ה-50 של מדינת ישראל הביאו עמן רוח של חדשנות והמצאות, בעקבותיה הוקמו חברות ישראליות שברבות השנים השפיעו על העולם - זה הזמן להצדיע לחברות הישראליות פורצות הדרך, שמנהיגות שינוי בעולם. אנחנו מחפשים את החברות הללו שיצטרפו לפרויקט "חותם כחול-לבן"
בשיתוף פרי-טק
מאז שנות השמונים הפכה מדינת ישראל למעצמה עולמית בכל הנוגע לחדשנות ויזמות בתחומי המדע והטכנולוגיה שמייצרת, חדשות לבקרים, המצאות שמשפיעות על העולם. החידושים וההמצאות שיצאו מישראל בתחומי התקשורת האינטרנט והמובייל, אלקטרוניקה חומרה ותוכנה, פארמה ומיכשור רפואי, חקלאות, טכנולוגיות סביבתיות ואנרגיה מתחדשת ועוד הציבו את התעשייה הישראלית כשם נרדף לחדשנות טכנולוגית בקנה מידה עולמי. ברם, בפרספקטיבה היסטורית, לא תמיד היו כך הדברים.
החדשנות הישראלית הייתה קיימת עוד לפני קום המדינה (כך, למשל, בעקבות האיסור על משחק הקלפים שהיה נהוג לזמן מה בשנות ה-40 של המאה הקודמת המציאו כאן את משחק הרמיקיוב, שנמצא כיום במיליוני בתים בעשרות רבות של מדינות).
ברם, בראשית ימי המדינה לא הושם דגש מרכזי על חדשנות ופיתוחים טכנולוגיים אלא
על הישרדות כלכלית ואספקת מזון ותעסוקה לאוכלוסייה הגדלה בשיעור מהיר בשל גלי העלייה ההמונית.
המדיניות הכלכלית התבססה אז על מאמץ מרוכז לייצור עצמי של צרכינו הבסיסיים במזון ובביגוד ובהתאם לכך פיתח המשק החקלאי את ענפי הפלחה והכותנה וניסה לגדל הכל בארץ כאשר במקביל נולדו תעשיות הטקסטיל והמזון. הדבר תרם לחיסול האבטלה וסייע לקליטת העלייה אך לא נתן לישראל יתרון תחרותי בשוק העולמי.
המציאות הישראלית משתנה
מציאות זו החלה להשתנות בשלהי שנות ה-50 כאשר השינוי הונע ע"י שתי מגמות מרכזיות: ראשית, מרוץ החימוש המזרח-התיכוני שהתעצם באותה התקופה הוביל לפיתוח כוח ייצור עצמאי וכך הוקמו התעשייה האווירית, התעשייה הצבאית ורפא"ל שהתבססו על חדשנות טכנולוגית וברבות הימים גם שחררו כוחות, ידע, טכנולוגיות ורעיונות שיושמו בתחום האזרחי.
שנית, עם תחילת פעילותו של השוק האירופי המשותף הגיעה ההכרה כי תם זמנם של המשקים האוטרקיים והעולם צועד לקראת שוק תחרותי חופשי שבו כל מדינה צריכה להתמחות בתחומים שיש לה בהם יתרון יחסי. כך החל בישראל המעבר ההדרגתי למשק מתמחה המתמקד בעיקר בענפי התעשייה עתירת-הידע ואת פירות השינוי אנו קוטפים בעשורים האחרונים.
לו שאלנו היום עוברי אורח על חברות ישראליות שהמצאותיהן וחדשנותן השפיעו על העולם, סביר להניח שהיינו מקבלים מנעד רחב של תשובות שנע מחברות ותיקות, כגון: צ'קפוינט וחומת האש והדיסק-או-קי של אם-סיסטמס ועד ווייז, מובילאיי ואחרות. קצרה היריעה מלמנות את כל החברות הישראליות שהשפיעו על העולם, אך די אם נציין כמה מהן (ויסלחו כל האחרים שאינם מוזכרים עקב המגבלה על אורך הכתבה).
בתחומי האינטרנט והמובייל, בנוסף לצ'ק פוינט וחומת האש להגנה בעולם האינטרנט והמובייל נזכיר גם את ICQ שהביאה לעולם את בשורת המסרים המיידיים (עוד לפני שחלמו על הסמארטפון ועל וואטסאפ), את טלפונית האינטרנט (VoIP) שפותחה על ידי חברת ווקלטק ומיושמת היום במגוון רחב של יישומים,את הפלטפורמה לבניית אתרי אינטרנט של ויקס, את מערכות המלצות התוכן של אאוטבריין וטאבולה, ואת כספת המידע המאובטחת של סייברארק.
בתחומי התקשורת והאלקטרוניקה נזכיר, בנוסף לדיסק-און-קי וזכרון הפלאש של אם-סיסטמס גם את מערכות כפל הדיבור של ECI שאיפשרו שיפור מהותי בניצול הקיבולת של קווי התקשורת, את מערכות התאים הקוליים של קומברס, את המעבד לנהיגה אוטונומית של מובילאיי, את המצלמה הזעירה בעולם שפותחה ע"י מדיגוס וגם את הדלקן המאפשר רכישת דלק ללא תשלום מזומן או אשראי ומביא לשליטה בהוצאות וחסכון בהוצאות הדלק בחברות רבות בעולם.
בתחומי הפארמה והמיכשור הרפואי נתחיל כמובן עם הקופקסון של טבע - התרופה הראשונה שהומצאה ופותחה בישראל ומשמשת לאורך שנים כמוצר מוביל לטיפול בטרשת נפוצה ונציין גם את גלולת המצלמה (PillCam) של גיוון אימגינג המשמשת לאבחון במערכת העיכול, את הסטנטים של מדינול ואת המערכות של ביונס שמסייעות לאלפי אנשים שעברו פגיעה במערכת העצבים המרכזית להפעיל שרירים משותקים ולהתגבר על מכשולים בדרך לתפקוד יומיומי.
בתחום החקלאות נזכיר את הטפטפות שהומצאו ופותחו כאן בתחילת שנות ה-60 וגרמו למהפכה עולמית בשיטות ההשקיה ואת עגבניות השרי והדניאלה שמעבר לטעמן המעולה גם נהנות מעמידות גבוהה למזיקים וחיי מדף ארוכים ואילו בתחומי הטכנולוגיות הסביבתיות ואנרגיה מתחדשת נזכיר בחטף את תהליך זרחין להתפלת מי-ים, את השימוש באוסמוזה הפוכה לצרכי התפלה וכמובן את דוד השמש.
ברוח אופטימית של השיגים ייחודיים, כאשר ישראל מפגינה מצויינות יוצאת דופן ומצליחה לייצר יתרונות תחרותיים במרחב הבינלאומי מול מדינות גדולות יותר ובעלות כלכלה מתקדמת יותר, ראוי לעצור לרגע כדי להביא לקדמת התודעה של הציבור בארץ ובעולם את המגוון הרחב של חידושים וטכנולוגיות שחברות ישראליות הביאו לעולם.
משימה זאת חשובה, במיוחד לאור הסחף במעמדה של ישראל בעולם ותופעת החרם. במקביל, עלינו לתת את הדעת מה צריך לעשות כדי לשמר ולהעצים את היתרון התחרותי שלנו ולהשאר שחקן מרכזי העומד בחוד החנית של עולם המתבסס יותר ויותר על יזמות וחדשנות. אין ספק שהתכונות הישראליות האופייניות, ובכללן חשיבה מקורית, נועזות, הסתגלות מהירה לתנאים משתנים ויכולת לעקוף מחסומים מלאכותיים יסייעו לנו להמשיך ולהביא לעולם את בשורת היזמות והחדשנות הישראלית גם בעתיד.
אך לצד אלה נדרשות השקעות מהותיות בחינוך, במדע ובתשתית האנושית והטכנולוגית כדי לפתח ולנצל את ההון האנושי הייחודי שלנו ולהכשיר את הדורות הבאים של המדענים, הממציאים והמנהלים שיובילו עוד ועוד חברות ישראליות לשנות את העולם.
זה הזמן להצדיע לחברות הישראליות
ynet וחברת פרי-טק, בשיתוף הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב ומכון הייצוא, מחפשים את החברות הישראליות פורצות הדרך, שמנהיגות שינוי בעולם.
פרויקט "חותם כחול לבן" מצדיע לחברות הישראליות, קטנות וגדולות, שמשפיעות על מציאות חייהם של מיליונים אנשי ברחבי העולם, ומהוות מקור לגאווה לאומית.
חברות, אם אתן משפיעות על כמות גדולה של אנשים בעולם באמצעות השירותים או המוצר שלכן, או מעצבות את המציאות למען עולם טוב יותר, הגישו מועמדותכן להשתתף בפרויקט. ספרו לנו על החברה ופועלה בהקשרים המצוינים.
הגישו מועמדות או המליצו על חברה ישראלית שלדעתכם שינתה את העולם>>
פרופ' משה צבירן הוא דקאן הפקולטה לניהול ע"ש קולר, אוניברסיטת תל-אביב
לפנייה לכתב/ת 
