שני חוקרים מאוניברסיטת בר- אילן קיבלו פרס יוקרתי

פרופ' ארז לבנון מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר אילן וד"ר עמרי קורן מהפקולטה לרפואה קיבלו הערב (יום ג') בטקס שנערך באוניברסיטה את פרס ARCHES מטעם קרן מנרבה היוקרתית מגרמניה על מחקרים פורצי דרך משותפים עם חוקרים מגרמניה. בטקס השתתפו תומאס ראכל, סגן שר במשרד החינוך והמחקר בגרמניה והשגריר הגרמני בישראל ד"ר קלמנס פון גטצה.

פרופ' לבנון זכה בפרס על מחקר משותף עם ויאן-פיליפ יונקר ממרכז מקס דלבריק לרפואה מולקולרית של אגודת הלמהולץ על מחקרם " Genome-wide cartography of post transcriptional modifications in vertebrate brain development". המחקר בחקר הגנום, באופנים שבדרך כלל חורגים מאופן ההתבוננות המסורתי במידע גנומי.

הטקס בבר-אילן(צילום: חן ברקוביץ)

"המחקר בתחום פתח צוהר לא צפוי ליקום שלם של מורכבות שנמצאת ברחבי ממלכת החי והוביל לגילוי תבניות חדשות באבולוציה", הסביר פרופ' לבנון. "התגלית המרגשת ביותר עד כה היא זו שמצאנו לאחרונה והיא מנגנון עריכת הרנ"א שמנוצל על-ידי מחלת הסרטן כדי להקנות לתאיו יתרון הישרדותי . כך חשפנו עולם של מוטציות שהיו בלתי נראות עד כה. במסגרת המחקר הנוכחי נעסוק בהבנת חלקם של התהליכים האלה ביצירת המבנה המורכב של המוח. נעשה זאת תוך שימוש בטכנולוגית מיפוי ייחודית המאפשרת למפות כמות עצומה של מולקולות רנ"א לקואורדינטות מרחביות במח. אנחנו מתכננים לשלב את הידע של שני המעבדות כדי לבנות את סט המפות הראשון של התפתחות המח ברזולוציה של מודיפיקציות ברנ"א, כדי להבין את תפקיד יצירת המוח הלא הוא האיבר המתוחכם ביותר".

ד"ר קורן זכה בפרס על מחקר משותף עם ורפאלה טפרינו ממכון הלמהולץ לגנטיקה ניסוית במינכן. הפרויקט של השניים נושא את הכותרת " Some-to-germline information transfer and epigenetic inheritance: the role of the gut microbiota".

מחקרם של ד"ר  קורן ושל רפאלה טפרינו עוסק בתפקיד של מיקרוביום המעי בהורשה אפיגנטית. מדובר במחקר פורץ דרך המשלב שני התחומים. זו הפעם הראשונה בעולם שבודקים הורשה אפיגנטית בעכברים סטריליים.ד"ר קורן מסביר את המחקר: "מטרת המחקר הינה לבדוק את הקשר בין שני תחומים חדשניים בעולם המדע כיום - בין המיקרוביום, אוכלוסיות החיידקים החיים בתוכינו, לבין אפיגנטיקה מורשת - השפעות סביבתיות על גבי רצף הדנ"א שלנו אשר יכולות לעבור בתורשה לדור הבא. במחקר זה בחרנו לבחון את הקשר בין שני תחומים אלה על ידי גורם סביבתי המשפיע על שניהם - דיאטה עשירה בשומנים. הניסיון הוכיח שדיאטה כזו גורמת לעכברים לעלות במשקל, להשמנת יתר ולשינויים בהרכב חיידקי המעי. בנוסף, אנו משערים כי דיאטה עשירה בשומנים גורמת לשינויים אפיגנטיים בזרע ואולי אף להשפיע על מבנה האשכים ועל תהליך יצירת תאי זרע. לפיכך, בניסויים המתוכננים ייבחנו תחילה ההשפעות הפיסיולוגיות הנגרמות לעכברים רגילים ועכברים סטריליים (נטולי חיידקים) מדיאטה עשירה בשומנים".

פרופ' אריה צבן, סגן הנשיא למחקר באוניברסיטת בר אילן, הודה למשלחת הגרמנית על הענקת הפרס ובירך את פרופ' לבנון וד"ר קורן. "התרגשתי מאוד כשהבנתי ששני החוקרים הזוכים מאוניברסיטת בר אילן זכו בפרס של קרן מינרבה היוקרתית. מדובר בשני חוקרים פורצי דרך אשר מדגימים בענווה ובחריצות אינסופית מהי חשיבה מחוץ לקופסה והתוצאות המרשימות ניכרות בהתאם", אמר פרופ' צבן . הוא הודה לממשלת גרמניה, לסגן השר הגרמני ולקרן מינרבה על הענקת הפרס השנה לשני חוקרים מאוניברסיטת בר אילן . "אוניברסיטת בר אילן שמחה וגאה בשיתוף הפעולה הפורה עם משרד המדע הגרמני ואני מקווה שבעתיד נזכה לראות עוד הרבה שיתופי פעולה פוריים מן הסוג הזה ואף יותר. כסגן נשיא למחקר אני מקווה שחוקרים מאוניברסיטת בר אילן יזכו לעוד מחקרים פורצי דרך כדוגמת מחקרם של פרופ' לבנון וד"ר קורן".