האוהדים של איסלנד לא עשויים מסוכר
גשם הזלעפות לא הפחיד את 3% מתושבי האי הקטן שהגיעו לתמוך בנבחרת בצרפת. אחרי התיקו מעורר הכבוד מול פורטוגל, עמיר פלג ניסה להבין מהם איך מדינה קטנטנה הצליחה במקום בו אנחנו נכשלים פעם אחרי פעם. וגם: העסקנים ביורו דואגים רק לעצמם
כחצי שעה לפני פתיחת המשחק בין פורטוגל לאיסלנד בסנט אטיין, החל לרדת גשם זלעפות במרכז פריז. אלפי האוהדים שהתכנסו מול המסך הענק ב"פאן זון", ממש למרגלות מגדל אייפל, ברחחו לכל עבר בתקווה למצוא מחסה. דווקא אז קל היה להבחין בארבעה אוהדים איסלנדים, גבר ושלוש נשים, שממש לא התרגשו מהמבול. בשבילם זה טפטוף.
כעשרת אלפים אוהדים, לפי ההערכות, הגיעו מהאי בצפון האוקיינוס האטלנטי למשחקי היורו, כלומר כשלושה אחוזים מתושבי המדינה. כמעט כולם צפו במשחק הפתיחה של הנבחרת בסנט אטיין, אבל גם הארבעה שנתקעו בלי כרטיס בפריז, הוכיחו שהם הולכים אחרי הנבחרת שלהם, בבוץ ובמים.
אחר-כך, כשהברזים בשמיים נסגרו, הרבבות חזרו לרחבה מול המסך. פה ושם ניתן היה להבחין בעוד שתיים-שלוש קבוצות של אוהדים שהתעטפו בדגל הכחול עם הצלב האדום הגדול. אלה לא היו איסלנדים אסלי, אלא שוודים ואירים שהגיעו לעודד את נבחרותיהם כמובן, אבל הרגישו צורך לתת חיזוק לשכנה הקטנטנה מהאי שאינה משופעת בתושבים. בעיקר כשמסביב הקיפו אותם מאות אנשים שצעקו פור-טו-גל, פור-טו-גל. עם שורוק בשני הוו'ים, לא חולם מלא.
אז איך זה שמדינה בת 330 אלף איש בקירוב מצליחה להגיע ליורו, ואנחנו לא? "הכל מתחיל ביסודות", הסבירה לי הילגה. פתחו אצלנו בתי ספר לכדורגל לילדים מגיל 4, עם מאמנים שהוסמכו לכך. הם מתאמנים באולמות תחת פיקוח צמוד. הכדורגל, אגב, הוא ענף הספורט הפופולארי במדינה, לפני הכדוריד והגולף.
נבחרת הנשים האיסלנדית העפילה כבר פעמיים ליורו, וב-2013 אף הגיעה עד רבע הגמר. עבור הגברים זו הופעה היסטורית ראשונה. במגרש בסנט אטיין מתנגן ההמנון, המצלמה מתמקדת באלפי האיסלנדים ביציע, והילגה אומרת לי בגאווה: "אתה רואה כמה אוהדים יש לנו!".
מי הכוכב שלכם, שכדאי לשים אליו לב?
"זה בדיוק העניין, שאין אצלנו כוכבים. יש פה שחקנים שמופיעים בליגות הכי טובות באירופה, איידור גודיונסון שיחק בעבר בצ'לסי ובברצלונה, אבל החוזק שלנו הוא בגיבוש. לא כמו פורטוגל שיש לה כה שמות גדולים וכוכב גדול אחד".
בשער היתרון של נאני, ארבעת האיסלנדים תפסו את הראש, וכשכולם היו משוכנעים שפה מתחילה התבוסה, הילגה סימנה לי עם היד: חכה, חכה זה לא נגמר. ואז, בדקה ה-50, גודמונסון בישל את השוויון לביארנסון, בסגנון שהזכיר קצת מליקסון. רונאלדו ושות' הפעילו לחץ כבד על שערו של הלדורסון, אבל האיסלנדים הרי רגילים שתוקפים אותם גלים-גלים.
בין בלאטר לפאן זון
ספ בלאטר, נשיא פיפ"א לשעבר שהושעה בגלל שחיתות, זרק אתמול פצצה: ראשי אופ"א, התאחדות הכדורגל האירופית, קיררו חלק מכדורי ההגרלות של המפעלים השונים מבעד מועד, ובכך ביימו למעשה מצג שווא של הגרלות אקראיות, ושיבצו את היריבות כראות עיניהם.
הגילוי הזה מעיד על מי שחשף אותו, לא פחות מאשר על הקומבינטורים. אם בלאטר ידע, מדוע הוא שתק עד היום? אבל דבר אחד ממש לא חדש: בשתי התאחדויות הכדורגל, העולמית והאירופית, דאגו בעיקר לרווחתם של העסקנים הנהנתנים.
התופעה הזו בולטת גם ביורו הנוכחי. האח"מים למיניהם, שמשתייכים או מקורבים לאופ"א, זוכים בכל משחק לאירוח מלכותי, עם דיילות שמגישות להן תקרובת ושתייה ללא הגבלה, וכמובן מכוניות עם נהגים של הארגון שמסיעים אותם עד השטיח האדום בכניסה ליציע האח"מים.
וכשהכל כל-כך מתוקתק ונעים, למה שמישהו מאוכלי החינם יחשוב על הרבבות שלא עלה בידם לרכוש כרטיס, ואשר הגיעו לצפות במשחקים באזור האוהדים? אמש, כשהחל המבול, לכל אלה לא היה להיכן לברוח. אחדים הסתתרו מהגשם מתחת לסככה של המזנון וכל היתר התבוססו בבוץ ונרטבו עד לשד עצמותיהם. העיקר שבאופ"א יודעים לחמם כדורים של הגרלות.
לפנייה לכתב/ת 
