שתף קטע נבחר
 

כוכב הלכת הענק עם שתי השמשות

Kepler-1647b נמצא במרחק של כ-3,700 שנות אור מכדור הארץ בכיוון קבוצת הכוכבים ברבור. שני הכוכבים המארחים של כוכב הלכת הם בגודל דומה לזה של השמש שלנו – כאשר האחד מעט יותר גדול והשני מעט יותר קטן

מתי השמש זורחת? תלוי איזו. כוכב לכת שאותר לאחרונה הוא הגדול ביותר שנמצא עד כה שיש לו שתי שמשות (וזה לא טטואין, עולמו של לוק סקייווקר ממלחמת הכוכבים). גודלו של Kepler-1647b והמסה שלו דומים לאלו של צדק, ומסלולו כה רחב סביב שתי שמשותיו כך שסיבוב שלם שווה ערך ל-1,107 ימים במונחי כדור הארץ.

 

צילום: נאס"א

צילום: נאס"א

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

 

 (צילום הדמיה: נאס"א) (צילום הדמיה: נאס
(צילום הדמיה: נאס"א)

 (צילום הדמיה: נאס"א)
(צילום הדמיה: נאס"א)

 

אך אסטרונומים חשפו כי מאפייניו המעניינים של Kepler-1647b ממש לא מסתיימים כאן. כוכב הלכת שוכן במרחק מהשמשות שלו שהוא "בר-יישוב", כלומר, נמצא במרחק שבו מים נוזלים יכול להתקיים על פני השטח. אך Kepler-1647b מורכב כולו מגז, כך שאין לו ממש שטח, או פני שטח, עם זאת כל אחד מהירחים המקיפים את כוכב הלכת הענק יכולים, לכאורה, לתמוך בחיים כלשהם - כך על פי חוקרים.

 

כוכב הלכת התגלה על ידי טלסקופ החלל קפלר של נאס"א, ששוגר בשנת 2009 למשימה שמטרתה לגלות כמה שכיחים הם כוכבי לכת הדומים לכדור הארץ מעבר לגלקסיית שביל החלב. הטלסקופ מזהה כוכבי לכת על ידי זיהוי "חורים" באורות בחלל, שלרוב נגרמים כאשר כוכב לכת חולף על פני הכוכב שלו ומסתיר בנקודה קטנטנה את אורו הגדול. הטלסקופ לרוב נזקק לשלוש תצפיות כאלה כדי לזהות כוכב לכת חוץ-שמשי.

 

"זה קצת מוזר שלקח כל כך הרבה זמן לאשר את כוכב הלכת הגדול הזה, שכן קל יותר לזהות כוכבי לכת גדולים מאשר קטנים", אמר אחד מהחוקרים הראשיים במחקר זה, ג'רום אורוז מאוניברסיטת סן דייגו סטייט. "אבל זה מכיוון שתקופת השלמת המסלול שלו היא כה ארוכה".

 

Kepler-1647b נמצא במרחק של כ-3,700 שנות אור מכדור הארץ בכיוון קבוצת הכוכבים ברבור. שני הכוכבים המארחים של כוכב הלכת הם בגודל דומה לזה של השמש שלנו - כאשר האחד מעט יותר גדול והשני מעט יותר קטן – וגילם של שניהם הוא כ-4.4 מיליארד שנה.

 

עורכי המחקר חשפו את ממצאיהם השבוע בכינוס אגודת האסטרונומים בסן דייגו. המחקר המלא צפוי להתפרסם בכתב העת The Astrophysical Journal.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום הדמיה: נאס"א
Kepler-1647b עם השמשות שלו
צילום הדמיה: נאס"א
מומלצים