מתי הייתם מאושרים בפעם האחרונה
אם אתם לא מצליחים להיזכר, זה בטח קרה מזמן. אז תחליטו שאתם רוצים להיות מאושרים. וכן, זה עניין של החלטה. שום דבר לא מפריד בינינו לבין האושר חוץ מאשר אנחנו עצמנו
קל מאד לזהות את האושר. מרגישים אותו בגוף. רואים אותו בעיניים. הנשימה פתוחה. הלב הולם. החיוך הולך וגדל. איזה כיף להיות מאושר.
אז אתם מאושרים?
מתי הייתם מאושרים בפעם האחרונה? אתם מצליחים להיזכר? אם אתם לא מצליחים להיזכר, זה בטח קרה מזמן. אבל למה זה קרה כל כך מזמן? למה אתם לא מאושרים עכשיו? ולמה זה לא יכול לקרות עכשיו?
תחליטו להיות מאושרים
כן, עכשיו. זה יכול לקרות עכשיו. ממש ברגע זה. אם רק נחליט להיות מאושרים. אם רק נסכים להיות מאושרים. כן, אושר הוא החלטה. קודם כל החלטה.
להיות מאושר הוא להחליט להיות מאושר. האושר הוא רעיון, הוא מחשבה, הוא תחושה, הוא הרגשה, הוא חוויה פנימית. הוא לא נמצא בחוץ, הוא לא גדל על העצים, לא קוטפים אותו בשדה, או קונים אותו בסופר. הוא בתוכנו. עמוק בפנים. אנחנו רק צריכים להרגיש אותו, לחוות אותו, לראות אותו, לזהות אותו, להגיע אליו, להתקרב ולהתחבר. אליו, כלומר אל עצמנו.
שום דבר לא מפריד בינינו לבין האושר חוץ מאשר אנחנו עצמנו. רק אנחנו עוצרים את עצמנו מלהיות מאושרים, לא אף אחד אחר. רק אנחנו מעוורים את עצמנו, מסתירים מעצמנו, מתעלמים ממנו, בוחרים שלא לראות אותו.
וזה קצת מוזר. כי אנחנו רודפים אחר האושר כל חיינו, שנים אנחנו רודפים אחריו, קוראים ספרים, רואים סרטים, משתפים בסדנאות, מקשיבים להרצאות, אבל האושר כבר נמצא כאן. מזמן. אצלנו בפנים. איך לא הבחנו בו? איך התעלמנו מקיומו?
אנחנו כל כך רוצים להיות מאושרים, אבל מסרבים להיות מאושרים כבר עכשיו. יש לנו הרבה תירוצים לכך: "זה לא אפשרי". "אני צריכה למצוא קודם אהבה". "אני לא סובלת את העבודה שלי". "השמנתי". "זרקו אותי". "אין לי אוטו". "אני לא מאמינה באמת שיש דבר כזה אושר". "אם אני אהיה מאושרת, זה בטח ייגמר".
אנחנו חושבים שאושר זו מלה גדולה, אבל האושר מורכב מהרבה רגעים קטנים: ללכת לים. לזלול גלידה. לראות חיפושית. חיוך של הבת שלי. שיר שאני אוהב ברדיו. מטוס בשמיים. סוסים רצים כשהמכונית שלנו עוברת. בדיחה מצחיקה ששמעתי. חברה שהתקשרה אלי. טפיחה על השכם מהבוס.
אם אנחנו מאושרים ולו לרגע קטן אחד, זה אומר שיש בנו אושר ושמשהו מבחוץ הפעיל אותו. כלומר, האושר אכן נמצא בתוכנו. עלינו רק למצוא את המתג כדי להדליק אותו. ואם הדלקנו אותו פעם אחת החודש, אנחנו יכולים להדליק אותו גם פעמיים בשבוע, או פעם ביום, או בכל שעה. אנחנו יכולים להפוך את עצמנו לאנשים מאושרים.
איך? להפסיק לעצור את האושר.
אושר הוא המצב הטבעי שלנו
אושר הוא משהו טבעי. זורם. קיים. תביטו על ילדים. כל דבר קטן יכול לגרום להם אושר. דגדוגים. תופסת. תכנית טלוויזיה. ממתק. חיבוק. ליטוף. נשיקה. סבתא מגיעה לביקור. לקפוץ על טרמפולינה. כל הרגעים הקטנים הללו. הרגעים הפשוטים. הרגעים היפים של החיים.
אז כדי להיות מאושר באמת, עלינו לחזור ולהיות ילדים. להתחבר לפשטות. לטבעיות. לשמחה. לוותר על הביקורת. על הציניות. על הריחוק. על האגו. על הפחד. על הכאב. לבטל את ההגנות. להסיר את הגדרות. להפסיק לספר לעצמנו את הסיפורים הללו של הייאוש והדאגה וההחמצות והאכזבות ולהתרכז במה שיש באמת.
ביופי הטהור של החיים. ולהאמין שהכל יהיה בסדר גם אם נהיה חשופים, רגישים, קרובים ופגיעים. נהיה שוב ילדים. נשמח כמו ילדים. נהיה מאושרים ממה שיש לנו. וממי שיש לנו. נקבל שוב את עצמנו בחזרה. וזה, באמת, האושר הכי גדול שיש.
הכותב הוא מאמן למנהיגות ולתקשורת
לפנייה לכתב/ת 
