ועדת הכספים על השוט התקציבי: "תירוץ לתת למועדפים"

ועדת הכספים נדרשה היום (ד') לברר לראשונה את משמעותו של השוט התקציבי החדש - ה"נומרטור". כינוי השוט ניתן למסגרות תקציביות עתידיות שייקבעו בחוק מראש לשנים הקרובות. הוא נועד למנוע בפועל גידול לא צפוי בתקציב ההוצאה שיחרוג ממסגרתו, אלא אם יבוא על חשבון הוצאה אחרת בתחזית.

כתבות נוספות בערוץ הכלכלה

משמעותו של ה"נומרטור" הינה מסגרת כלכלית ל-3 השנים הבאות, שקובעת את המסגרת הפיסקאלית של הוצאות הממשלה. כלומר, כל חריגה מההוצאה הקבועה מראש במסגרת התקציב המאושר וכל התחייבות חדשה יאושרו רק אם יימצא להן מקור תקציבי שלא יביא לפריצת המסגרת הפיסקאלית התלת-שנתית. על פי חוק ההסדרים האחרון שאושר בנובמבר 2015, המסגרת אמורה ללוות מעתה כל הצעת תקציב.

מפאת קוצר הזמן נדחה המשך הדיון לימים הקרובים, אבל המבוא מאותת לנציגי האוצר את מורת הרוח של הוועדה, שמעמידה בספק את קבלת השוט לפחות כפי שהוא. "הנומרטור לא ישנה כלום. הוא יהיה תירוץ לממשלה לתת למי שהיא רוצה ביקרו ולקחת ממי שלא צריכים אותו", סיכם היו"ר ח"כ משה גפני (יהדות התורה) את מבוא הדברים. "הנומרטור נוטל מהכנסת את ריבונותה ומנטרל את חבריה", חידדה ח"כ זהבה גלאון (מרצ).

סגנית ראש אגף התקציבים במשרד האוצר יעל מבורך הגיבה על הדברים כי "זה רק מכשיר טכני שקושר לממשלה את הידיים. הוא מחייב אותה להתאים את עצמה למגבלות שמנחות אותה, כמו ההשפעת כל חריגה על הגירעון ומדיניות המס. גם היום יש בלמים".

ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנ"צ): "זה רק מנגנון והוא לא חשוב כמו המדיניות. אם אין מדיניות חברתית ראויה - כלום לא יעזור. לוועדה צריך להיות מעמד בבניית התקציב, מעבר לסמכותה לאשר אותו".

גפני השיב, "המלה האחרונה לא נאמרה. במגבלה הזאת קשה לדבר על אישור תקציב רב שנתי אפילו דו שנתי, כשלא ברור לנו, למשל, איך הממשלה תתנהל בשנה הבאה עם קליטת גלי עלייה בלתי צפויים שלא תלויים בנומרטור. החוק הקיים מחייב אותנו לדון בקביעת הכלי הזה ונמצה אותו". גפני ביקש הצעת נוסחה חלופית ברוח הביקורת שמתח ח"כ טרכטנברג, ראש המועצה הכלכלית-חברתית לשעבר.

לעיסוק הישיר במהותו והשפעת מגבלות הנומרטור על התקציב הדו שנתי הקרוב, קדמה סקירת הכלכלן הראשי באוצר יואל נווה. הוא הציג תמונת מצב המחייבת קביעת יעד צמיחה של 2.8%-2.9%, על סמך השיעור הממוצע בשנים האחרונות. כבר בשלב הנוכחי אמר גפני שהוא שוקל להגיש הצעת חוק לביטול הנומרטור. "מי צריך אותו בכלל", הוא שאל. נווה לא נכנס לוויכוח והתמקד בנתוני הרקע של התקציב.

נווה הדגיש את השפעת חוסר היציבות הגאו-פוליטית על שיעור הצמיחה הצפוי, בעיקר נוכח גלי הטרור האחרונים, כפועל יוצא של השפעתם על הכלכלה העולמית. "קצב הצמיחה והסחר העולמי לא יחזרו לקדמותם נוכח רמתם הגבוהה של הסיכונים - אפילו מהאפשרות שבריטניה תפרוש מהאיחוד האירופי, ולא מעט עקב ההשלכות הקשות של ירידת היבוא בסין".

הוא ציין להשוואה את מצב הרוח בבועה הישראלית בה "הגידול בצריכה ועליית השכר מובילים את הצמיחה, למרות החלשת ההשקעות והייצוא, שגידולו ב-4 השנים האחרונות עומד על 0%, הקיפאון בההי-טק והאינפלציה הנמוכה. השכר הצומח (בעיקר מעליית שכר המינימום) משקף יותר את רמת השיא בתעסוקה וירידה דרמטית באבטלה. אבל הפער בין עליית השכר לפריון הנמוך לא הצטמצם ונותר אתגר לכלכלה המקומית".