ורד פלדמן: "יש לי משיכה למקומות אפלים"
שלושה חודשים אחרי שילדה את בתה השנייה, החלה ורד פלדמן להצטלם לסדרת המתח "מלאך של אמא" שעוסקת ברצח ילד. "זה הציף את כל החרדות הקיומיות שיש לאמא, אבל אני אוהבת אתגרים ומתעניינת בתכנים של שיגעון", היא מסבירה בראיון
קשה להאמין שסדרת המתח החדשה, "מלאך של אמא" עולה לשידור בתזמון אקראי. רק לפני שבועות ספורים הנושא המדובר ביותר במדינה היה פרשת תאיר ראדה. צרכני אקטואליה, חובבי קונספירציות ובלשים מטעם עצמם בחשו (ועוד בוחשים) בפרשה באובססיביות ובפעם המי יודע כמה, בניסיון חסר סיכוי למצוא היגיון באחת התעלומות הגדולות שהתרחשו במחוזותינו. רבות דובר על אופייה של קצרין, בה התרחש הרצח, והורים רבים תהו בחרדה כיצד היו מגיבים לו היו אלה שמתמודדים עם אובדן של ילד, על אחת כמה וכמה כשהוא מכוסה עננת מסתורין וספק.
בדיוק על נימי רגש אלו פורטת "מלאך של אמא" (שתעלה ב-19 בחודש ב-yes), מהדרמות הטלוויזיוניות האפלות יותר שנעשו כאן, שמציגה עלילה סבוכה שבמרכזה רצח של ילד, שלוש נשים, טראומה פוסט מלחמתית ושפיות מעורערת. טווין פיקס פינת קצרין, אם תרצו. סדרה שלא מנסה לרגע לתאר מצג שווא של שפיות או שגרה, וכבר מרגעיה הראשונים נוטעת בצופיה תחושה מטרידה.
לצדם של שחקנים כמו דביר בנדק, אורי פפר והמוזיקאי חמי רודנר, משתתפת בסדרה השחקנית ורד פלדמן. מי שהופיעה בסדרות כמו "קצרים", "האקס המיתולוגי" וגם "האלופה", מגלמת הפעם חוקרת מז"פ שנכנסת לעומק הפרשה, במטרה לחקור ולחשוף את האמת – משימה לא פשוטה כשהיא נעשית אל מול קציני משטרה מקומית שלא מקלים על חייה. לא מסוג התפקידים שהתרגלנו לראות אותה משחקת, וגם היא יודעת זאת.
"התסריט מאוד סיקרן אותי, זה הרגיש לי מסוג התפקידים שהייתי רוצה לקבל", היא מספרת בשעת ערב מוקדמת, עם תום רוטינת ה"לילה טוב" של בנותיה בנות ה-4 והשנה. "אין מה לעשות, עוברים גלגולים במקצוע הזה. יש את התקופה שבה את מלוהקת לתפקידים של הרווקה הנחשקת, בתקופה אחרת מלהקים אותך לתפקידים אחרים, אז כשחקנית את עולה מדרגות בכל פעם, ולא תמיד לא תמיד את מלוהקת לתפקיד שמרגיש לך נכון עם מי שאת היום. הרבה פעמים לוקח זמן לסביבה או לתעשייה לעכל את השינויים שאדם עובר ולהתאים את התפקידים שלו למה שנכון לו כרגע. אז כשקראתי את תיאור הדמות, הסצנות והסינופסיס אמרתי אוקי, זה מדבר אליי, אני מקווה שאקבל את זה, בשביל בעצם לעלות את המדרגה הזו".
אז מהרווקה התל אביבית עברת לתפקיד שקל יותר לנעוץ בו שיניים.
"הייתה לי את התקופה הזו, של 'אולי הפעם' ו'האקס המיתולוגי', אבל זה היה קומי לייט, בעיקר פאן. עשיתי גם תפקידים יותר רציניים, אבל בז'אנר הספציפי הזה עוד לא יצא לי. נמשכתי לסדרה בגלל התכנים העמוקים יותר. אתה יכול להגיד 'אפלים', אבל אפל זה תיאור מאוד כללי ודי מהר קולטים שזו סדרה בלי רחמים. היא נכנסת לתוך הסיטואציה והיא לא מתיפייפת".
"בטח, כאמא היה לי יותר קשה אפילו לקרוא את הפרקים. זו סדרה שמתרכזת בטרגדיה של משפחה, תעלומת רצח וחטיפה של ילד. היא מעמידה מולנו שאלות קשות, כי הן משקפות לנו חלק מהמציאות של החיים שלנו פה. זה מציף את כל החרדות הקיומיות שיש כאמא - הדאגה האינסופית הזו לילדים שלנו וההבנה שיש לנו שליטה מוגבלת על מה שקורה להם. בסדרה זה מאוד קיצוני, כי הילד פשוט נעלם וזהו, אין לאמא מושג מה קרה שם ואיך הוא מת, אבל ביומיום זה אפילו יכול להתבטא בפחד לשלוח את הילד שלך לגן. הוא מבלה את רוב השעות שם ואין לנו שליטה על מה קורה לו, מה הוא עובר, איך מתנהגים אליו, אם מכילים אותו. אז כן, זה הציף את כל החרדות - מהכי פשוטות אל התרחישים הגרועים ביותר".
אני מניח שיצא לך לדמיין לרגע איך את היית מגיבה.
"וואו, בטח. כל הזמן. אני בן אדם כזה שכל הזמן מדמיין אסונות ואיך הוא יתמודד איתם, זו תכונה נוראית. אם כי יש לי גם מנגון הדחקה די משוכלל, אז הצלחתי איכשהו לצאת שפויה מהדבר הזה. צילמתי את הסדרה הזו שלושה חודשים אחרי הלידה! הייתי עוד בהנקה מלאה, שאיבות על הסט. הורמונלית לחלוטין".
איך זה הסתדר עם חומרים כבדים כל כך?
"זו הייתה התמודדות, אבל אני לא בן אדם שעושה לעצמו הנחות במקומות האלה. אני מכירה הרבה אנשים שלא יצפו בתוכן קשה כי 'מספיק קשה גם ככה'. אני לא שם. אף פעם לא הייתי שם, אני בעניין של אתגרים".
את צופה אדוקה של סרטי אימה ועוקבת אחר פרשות רצח?
"דם פחות עושה לי את זה, דם ומכות, אבל יותר תכנים של שיגעון, אונסים ודברים כאלה. אני לא עוצמת עיניים. יש לי משיכה למקומות אפלים, משיכה לחקור את אופי האדם בתוך מקומות כאלה. כן, זה מסקרן אותי".
