לעולם בעקבות הספר
דרך המשפטים, המילים והאותיות הצפונים בספרי הקבלה, פתחו לנו חכמי הקבלה פתח למרחב חדש, אשר דרכו נוכל גם אנחנו להיכנס אל תוך הסיפור של חיינו ולהשפיע לטובה על העלילה. שבוע הספר העברי שנערך בימים אלה, הוא ההזדמנות הנכונה לצאת למסע קסום בעקבות הספרים שעיצבו את העם שלנו
בשיתוף קבלה לעם
לא לחינם עם ישראל מכונה "עם הספר". מאז ומעולם ספרים הם חלק בלתי נפרד מההווי שלנו, אמצעי מרכזי שמלווה את חיינו לאורך כל שנות התפתחותנו כעם, כחברה וכמדינה.
אין הכוונה לספרות היפה והמוכרת שפרצה לתודעה רק במאות השנים האחרונות, זאת שהולכת ודועכת עם ההתפתחויות הטכנולוגיות שחדרו לחיינו, אלא לסוג אחר של ספרים - ספרי הקבלה, הנקראים גם ספרי ה"קודש" מלשון נבדל, שונה, מיוחד.
ספרי הקודש - התנ"ך, התלמוד, ספר הזוהר והמדרשים השונים – אינם עוסקים בכללי מוסר ואינם בגדר סיפורי עמים, הם מספרים לנו על עולם רוחני מיוחד. נוסף על החכמה האדירה השופעת מהם, הספרים הללו טומנים בחובם כוח מיוחד, אוצר של ממש, שיכול למלא את כל מבוקשנו, לענות על כל שאלה שמתעוררת בנו, ובעיקר לתת משמעות לחיינו. אלא שמעטים בלבד יודעים כיצד לגלות את המטמון, אלה הם חכמי הקבלה.
המקובלים הם אנשים כמו כל אדם, אשר מכוח הרצון העצום שלהם לגלות את הסיבות למה שמתרחש בחיינו ולמה שצופן לנו הגורל, היו הראשונים שהצליחו לחדור אל "מאחורי הקלעים של העולם שלנו". הם גילו שבמציאות קיים כוח של נתינה ואהבה, שכל מטרתו היא להביא אותנו למצבו הנעלה – להיות מאוחדים בנתינה ובאהבה כמוהו.
את הדרך להשגה, את ההכוונה המפורטת ואת התחושות הנפלאות שעברו המקובלים, הם תיארו למעננו בספריהם. כך גם אנחנו יכולים לקרוא על אותו כוח נעלה, על "הסופר" שכותב את הסיפור של חיינו, וללמוד איך לשנות את חיינו לטובה.
ספר תולדות אדם
הראשון שהרגיש את שני העולמות יחד - את טבע העולם שסביבנו ואת טבע העולם העליון – היה אדם הראשון. הוא תיאר זאת בספר הקבלה הראשון שחיבר, "רזיאל המלאך". "רז" מלשון סוד, כלומר, גילוי סודות הבריאה.
הספר כולל שרטוטים מעניינים, ומי שקורא בו לעומק, קולט מיד שלא מדובר באדם פרימיטיבי שעסק בציד ממותות, אלא במקובל בעל שיעור קומה אדיר שמספר על נשמה מאוחדת בשם "אדם", על שבירתה לאלפי נשמות פרטיות של כלל האנושות, ועל החיבור העתידי שבו הן יתאחו מחדש לנשמה אחת.
עשרות ספרים נכתבו על ידי מאות מקובלים, אך הספר שבלט מאז ספרו של אדם הראשון היה "ספר היצירה", המיוחס לאברהם אבינו. אברהם לא תכנן לכתוב ספר לימוד, אלא רק מנה מספר חוקים עיקריים שגילו את אופן פעולתו של העולם הרוחני. על אף שספר היצירה מיוחד במינו, הוא עדיין קשה להבנה ורחוק מאיתנו שנות אור. בזכות ספר היצירה שכתב ושיטת החיבור בין בני האדם שפיתח, צמח עם ישראל והחל לשאוף להשגה רוחנית. מספר דורות אחריו, המשיך בהנהגת העם גְדול המקובלים, משה רבינו.
ספר הספרים
ההתגלות הרוחנית שזכה בה משה, נתנה לו את הכוח להוציא את בני ישראל ממצרים, ולהוליך אותם ארבעים שנה במדבר עד לגבולות ארץ ישראל המובטחת.
השיטה ה"מעודכנת" לדורו, אותה מביא משה בספרו, נקראת "תורה" מלשון "אור". כלומר, ההוראה איך לצאת לעולם הרוחני בעזרת האור, הכוח העליון. בעזרת הספר השלם שחיבר, יכול כל אדם לחשוף את תמונת הבריאה ולבנות את חייו לקראת המטרה הסופית.
אמנם ספר התורה ערוך כסיפור היסטורי על יציאתו של עם ישראל ממצרים, אך למעשה הוא מתאר על דרך משל את יציאת האדם ממצבו הגשמי והירוד שנקרא "מצרים", ואת התעלותו למצב הרוחני הנקרא "ארץ ישראל". "רבי שמעון בר יוחאי אמר, אוי לאותו אדם שאומר כי התורה באה לספר סיפורים בפשטות ודברי הדיוט. ואם התורה באה להראות דברי העולם, אפילו שליטי העולם יש ביניהם דברים מעולים יותר. אלא שכל דברי התורה הם דברים עליונים וסודות עליונים" (ספר הזוהר). משה השתמש בשפה הנקראת "שפת הענפים" – בשמות של עצמים, רגשות ופעולות מהעולם שלנו, אבל התכוון בהם ל"שורשים" של העולם העליון – לכוחות עליונים נסתרים, לכניסות ויציאות של כוחות הטבע, ואפילו להשפעות הרסניות שלהם.
אם נסתכל על התורה שלא דרך המעטפת החיצונית, נראה תמונה אחרת לגמרי, מנותקת מן המציאות של העולם הזה. במקום דמויות בשר ודם כמו משה ופרעה, או חיות ועמים שונים, נבחין בכוחות הרוחניים שמפעילים אותנו, ובהדרגה נוכל להשתמש בהם להתעלות רוחנית אישית. המפתח לפענוח ספר התורה נמצא דווקא בספר הספרים של חכמת הקבלה – ספר הזוהר.
"הספר"
ספר הזוהר, או כפי שהוא מכונה בפי המקובלים "הספר", מפרש את חמשת חומשי התורה, ומסביר לנו בדיוק למה התכוון משה רבינו. זהו הספר החשוב והיסודי ביותר בחכמת הקבלה. רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י), מחברו של הזוהר, היה המקובל הראשון שתיאר איך המחשבות והתגובות שלנו על הכוחות שפועלים עלינו מלמעלה, עולות בחזרה לעולם העליון, פועלות בו, וכך משפיעות על התפתחות המאורעות העתידים לרדת אלינו.
לפני שרשב"י החל בכתיבת הספר, הוא הקים סביבו קבוצה בת עשרה תלמידים, "עשירייה", כי "אין התורה נקנית אלא בחבורה" (תלמוד בבלי). כל נשמה של כל תלמיד ותלמיד היתה תואמת לתכונה רוחנית מסוימת בעולם העליון. התחברותם יחד לנשמה אחת היתה בהתאמה מלאה ל"עשר הספירות", מבנה שלם אשר קיים בעולם הרוחני. חיבור נכון בין התכונות הללו הביא לגילוי אור הזוהר העליון בין עשרת התלמידים.
"והיה רבי שמעון בר יוחאי מגלה סודות התורה, וחברים מקשיבים לקולו, ומתחברים עמו להיות בחיבור זה, כל אחד עונה חלקו" (הרמח"ל, "אדיר במרום"). מכיוון שכל אחד מהחברים מייצג אחת מהתכונות של העולם הרוחני, סיפורם, המגולל לאורך כל ספר הזוהר, הוא למעשה תיאור האופן שבו התכונות הרוחניות האלה יורדות לעולם שלנו, כיצד מנהיגים עשרת הכוחות האלה את העולם הזה, וכיצד יכול כל אדם לנצל את הכוחות האלה לטובתו ולמען אחרים.
עץ חיים
כעבור למעלה מ-1,300 שנה, קיבל לידיו האר"י הקדוש את ספר הזוהר. לאר"י ניתנה רשות מלמעלה לחדש את השיטה שהיתה קיימת עוד מימי אדם הראשון. הוא ספג לתוכו את כל הידע הקבלי מתקופתו של אדם הראשון, עיבד אותו וניסח אותו כך שהשיטה תהפוך משיטה של יחידים לשיטה המתאימה להמונים. כל המקורות האלה שספג ולימד בצפת, יצאו שנים אחר כך כספר קבלה אחד שנקרא "עץ חיים". זהו ספר לימוד על הדרך לעולם הרוחני, ובו מוסבר איך אפשר להתעלות ולהשיג הרגשת נצחיות ושלמות, ובין היתר מתואר החלק המהפנט רבים - גלגולי נשמות. הקריאה והלימוד בספרי האר"י מעלים מיד את האדם מעל לדרגת העולם שלנו.
בנוסף ל"עץ החיים", האר"י כתב עוד כעשרים ספרים אשר בהם פרס בגישה חדשנית את כל חוקי הבריאה כשיטה מדעית ברורה. בהקדמה לספרו הוא כותב, כי מאז שנוסדה השיטה, כל מי שרוצה יכול ללמוד קבלה, כי הרצון בעצמו הוא המבחן היחיד לכניסה לעולם הרוחני. וכך, בעזרת מדע הקבלה שפיתח לדורו, יכול כל בעל רצון להשיג את מטרת הבריאה, ללא הבדלי גיל, מין ולאום. ובאמת, אחרי האר"י החלו רבים להיפתח לקבלה ולטפס בסולם הרוחני אל העולם העליון.
במעלה הסולם
בסופו של דבר, הן ספר הזוהר והן ספרי האר"י לא היו מיועדים ללימוד שיטתי והמוני של הקבלה. אף על פי שהקבלה היא מדע, לא היה ספר לימוד מתאים עד למאה שלנו. כדי למלא את החסר בספרות הקבלה קם גדול המקובלים של המאה העשרים, הרב יהודה אשלג, המכונה "בעל הסולם", על שום פירוש "הסולם" שכתב לספר הזוהר. הוא גם ביאר את כל ספרי האר"י וריכז אותם ב"תלמוד עשר הספירות", ספר לימוד הקבלה העיקרי של זמננו.
"תלמוד עשר הספירות" כולל את כל מה שכתבו לפניו כל המקובלים במשך אלפי הדורות: את מה שכתבו אדם הראשון, אברהם אבינו, משה רבינו, רבי שמעון בר יוחאי והאר"י הקדוש. הוא שילב בכתביו מקורות רבים מזמני החסידות, מקובלים בני זמננו ואפילו התייחס בכתביו לדעותיהם של גדולי אומות העולם, כמו: מרקס, ניטשה, לוק, דרווין, שפינוזה, שופנהאואר ועוד רבים.
כל שנחוץ לנו כדי ללמוד איך ליצור את העתיד הרצוי לנו מרוכז בכתביו של הרב יהודה אשלג. "שמח אני שנבראתי בדור כזה, שכבר מותר לפרסם את חכמת האמת", כותב "בעל הסולם". "ואם תשאלוני מאין אני יודע שמותר הוא? אשיב לכם, משום שניתן לי רשות לגלות, ולהסביר כל מילה ומילה על אופנה. וזה אינו תלוי בגאוניות של החכם עצמו, אלא במצב הדור, ועל כן אמרתי שכל זכייתי בדרך גילוי החכמה, הוא מסיבת הדור שלי".
קריאה לשינוי
בסיום אותה ה"הקדמה לתלמוד עשר הספירות" של בעל הסולם, הוא שואל ובצדק, אם ספרי הקבלה כתובים בשפה שאינה מובנת דיה, "אם כן, למה חייבו המקובלים לכל איש מישראל ללמוד את חכמת הקבלה?". התשובה לכך היא פשוטה: כאשר קוראים בספרי הקבלה בגישה הנכונה, סגולה מיוחדת, כוח מיוחד, פועל על האדם, קושר אותו אל השורש הרוחני שלו, ומשלים את החלק שלו בנשמת ה"אדם".
גם אם האדם אינו מבין דבר וחצי דבר ממה שהוא קורא, מתוך החשק והרצון החזק להבין את הכתוב, האדם מעורר על עצמו הארה המרוממת אותו אל מעל העולם הגשמי, אל הרגשה נעלה של העולם הרוחני. "ההארה, שמקבל פעם אחר פעם, מושכים עליו חן ממרומים, ומשפיעים בו שפע של קדושה וטוהרה, שהם מקרבים את האדם מאוד, שיגיע לשלמותו" (כתבי "בעל הסולם").
מה עוד כתבו חכמי הקבלה על ספרי הקבלה?
ארגון "קבלה לעם
" העולמי, בראשו עומד הרב ד"ר מיכאל לייטמן, מזמין את כולם לפתוח את ספרי הקבלה
, וללמוד את חכמת החיבור המבוססת על כלל היסוד של העם שלנו, "ואהבת לרעך כמוך". לפרטים על מעגלי שיח חווייתיים ברחבי ישראל ועל מסלולי לימוד חכמת הקבלה התקשרו לטלפון 1-700-509-209.
לפנייה לכתב/ת 
