אדלשטיין: "מכבי צריכה להחזיר את כוח ההרתעה"
שנים הוא היה מזוהה עם הצבע האדום. העונה ארז אדלשטיין מתחיל דרך חדשה וניצב בפני המבחן הגדול בקריירת האימון שלו: להחזיר את הצהובים המרוסקים למסלול: "אני כבר 20 שנה על הקווים וכל הזמן שמעתי שאין סיכוי שאגיע למכבי". הג'ינג'י מדבר
"ברגע שהלכנו על מאמן ישראלי, ההחלטה הייתה אדלשטיין. היו תמיהות, אבל השנים עוברות, אנשים מתבגרים ושוכחים דברים מסוימים". לפני הצגתו של הג'ינג'י השבוע כמאמנה החדש של מכבי ת"א, שמעון מזרחי כבר הספיק לנתח את השינוי שהוביל לכך שאדלשטיין, שהיה מזוהה רוב השנים עם הצד האדום של ת"א, יקבל את הג'וב הנחשק ביותר בכדורסל הישראלי - מאמן מכבי ת"א.
אדלשטיין (55), למי ששכח, כבר קיבל הצעה מהצהובים לאחר פיטוריו של גיא גודס בנובמבר האחרון, אבל לא רצה לקחת את האחריות על קבוצה שלא בנה. "אני לא אחד שמאמין בחילופי מאמנים באמצע העונה", הסביר אז בראיון ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet ספורט.
לא החלפת בעבר מאמנים באמצע העונה?
"עשיתי את זה ב־2003, בהפועל ת"א ובלית ברירה. אני חושב שקשה לשנות דברים במהלך העונה. להפעיל רק את האפקט המנטלי או הפסיכולוגי זה מתאים לקבוצות קטנות, אני לא הטיפוס לזה, אין פה השפעה מקצועית. אני אחד שרוצה להנחיל את פילוסופיית המשחק שלי ולוקח לי זמן. אני חושב שקולגיאליות וערכים לא יזיקו למעמד המאמן".
אראלה מתקשרת רק פעם אחת. לא חששת, אז בחודש נובמבר, שאתה מפספס את הזדמנות חייך?
"לקחתי בחשבון, וזה כבר קרה לי עם הפועל ירושלים ב־2004 שלא הסכמתי להגיע. בקיץ הם כבר באו איתי בחשבון. ידעתי מראש שלא בהכרח תיעשה פנייה חוזרת, אבל יכול להיות שמצד שני במכבי התרשמו מזה. העמידה על העקרונות, השיח התרבותי והדרך שלי".
לא רצית להגיע בנובמבר והגעת ביוני, כשהקבוצה כמעט בנויה לחלוטין. נותרו רק שינויים קוסמטיים.
"יש הבדל בין להגיע באמצע העונה מאשר להצטרף לקבוצה אחרי שהיא התחילה לבנות את עצמה. אני לא חושב שיש מאמן שלא היה שמח לקבל את השחקנים שכבר ישנם במכבי".
"אני מאמן של כולם"
אדלשטיין שמע על המועמדים השונים (שאראס, למשל) למכבי ת"א, על האפשרות כי ז'אן טבק יישאר עוד לפני אובדן האליפות. אך לבסוף הפור נפל אצל ההנהלה והוא נבחר.
"לא האמנתי שהפנייה ממכבי תגיע, הופתעתי", הודה המאמן. "אני 20 שנה על הקווים וכל הזמן שמעתי מאנשים שהיו במערכת שאין סיכוי שאגיע למכבי, בגלל היריבות שנוצרה בינינו, בגלל הקבוצות שאימנתי. אמנם עבדתי בגליל ובעירוני ר"ג, אבל גם בהפועל ירושלים ובהפועל ת"א, שהן היריבות המיתולוגיות של הצהובים.
"תמיד הגעתי למאני־טיים מול מכבי, אבל זה היה בעידן שאי־אפשר היה לקחת מהם תארים. אלו היו השנים הגדולות שלה, כששיחקו בה שאראס, פארקר, וויצ'יץ', האפמן, מקדונלד, הנפלד, והיא עוד הונהגה על־ידי פיני גרשון ודייויד בלאט - זה היה מתסכל".
תויגת כאיש הפועל.
"נולדתי בעפולה, בעמק. אימנתי גם בקבוצות מכבי, כמו קריית־מוצקין, חדרה ור"ג. אולי לאנשים מוזר לראות אותי בצהוב־כחול. נכון, הפועל ירושלים והפועל ת"א זה משהו אחר לגמרי, אבל קיבלתי עשרות מסרונים מהאוהדים שלהם עם פרגון ורצון שאצליח. הודעות שהם הולכים להיות אוהדים לרגע של מכבי ת"א. כנראה עכשיו, כשאני מדריך גם את הנבחרת, אני מאמן של כולם. זה מחמם את הלב".
כשהיית בהפועל ת"א אמרת שלעולם לא תאמן את מכבי.
"אני שמח להיות אחד המאמנים, אם לא הראשון שבהם, שעברו את הצד מאדום לצהוב. יורם חרוש אולי עבר מהפועל ירושלים למכבי, מהצד השני היו מאמנים גדולים כמו יהושע רוזין, רלף קליין ומוישל'ה ויינקרנץ שעשו את הדרך ההפוכה".
ברשתות החברתיות החלו להציף מחדש את ציטוטי העבר שלך.
"מבין את הניסיונות להכשיל אותי. אני מרגיש שהשתניתי, התבגרתי, התמתנתי ולא מעניין מה נאמר בעבר. קיבלו אותי יפה ואני לא אחד שיחפש אנשים בדפי ההיסטוריה. זה ספורט, זו תרבות".
אתה חושב שלא הגעת עד כה למכבי רק מאחר שהיית מזוהה עם הצד האדום?
"הפסקתי להתעסק בזה. עכשיו חובת ההוכחה עליי".
עברת הרבה בקריירה, אבל במפעל כמו היורוליג אין לך ניסיון.
"זה משהו אחר לאמן ביורוליג, אבל אל תשכח שאימנתי גם באליפות אירופה את הנבחרת ובגביע יול"ב מול המאמנים מהטובים באירופה".
יש בך איזשהו חשש לקראת העונה שבפתח?
"אין חשש, רק ביטחון גדול שאם נעשה את הדברים נכון, נוכל להצליח. עובדה שאמרתי לבעלים שאני בטוח בעצמי ובגלל זה רוצה חוזה רק לעונה אחת".
אימנת בקבוצות גדולות, אבל מכבי ת"א זו חשיפה שונה לגמרי.
"מהרגע שמוניתי - ועוד לא עמדתי על הפרקט – כמות ההודעות, הפרגונים, גדולה. אתה מרגיש שאתה בווליום וחשיפה שאי־אפשר להשוות למשהו אחר".
זיכרונות משאראס ופארקר
ההגעה שלך למכבי היא החותמת הסופית לכך שאתה יכול לאמן ברמות הגבוהות ביותר. נראה שלא קיבלת מספיק קרדיט.
"לא קיבלתי את הלגיטימציה הזו, זה נכון. דברים לא הלכו לי בקלות בקריירה. אני כבר בן 55 אבל מאושר בחלקי, רעב ורוצה להוכיח את עצמי. אני מאמן את הנבחרת וזה עזר לי להיכנס לקונצנזוס. לא לקחתי צלחות או גביעים כי אימנתי בתקופה שבה היה רק מאמן אחד שלקח ממכבי תארים. קוראים לו אטורה מסינה, אז בצסק"א מוסקבה. מה שכן, לא הייתה לי מעולם תחושת קיפוח. חבר אמר לי: 'ההולך לאיטו, מגיע בעיתו'. אני מגיע עכשיו לג'וב עם ניסיון הרבה יותר גדול, בפרספקטיבה אחרת לגמרי, אני כבר בעל משפחה ומרגיש סביבה תומכת".
אתה גם מגיע בעיתוי הטוב ביותר מבחינתך. מכבי עברה את העונה המסויטת ביותר בתולדותיה. אי־אפשר לרדת יותר נמוך.
"אין ימי חסד במכבי. לי יש במערכת את ניקולה וויצ'יץ' וזה מצוין בשבילי. אני מרגיש אמפתיה מהבעלים שאולי התלהבו ממה שהצגתי להם, מהאוהדים – זה רק מגדיל אצלי את הטירוף להצליח".
מה המטרות שהצבת לעצמך?
"מכבי צריכה להחזיר לעצמה את כוח ההרתעה, אחרת לא תוכל להצליח באירופה. אם לא תהיה הצלחה שזורה בין הליגה לאירופה, אז מבחינת ביטחון השחקנים ואמון הקהל, זה לא יצליח
. המטרה לחבר צוות וללכת לאירופה. לנסות להגיע הכי גבוה שאפשר".
איזה סוג קבוצה נראה בקדנציה שלך?
"תוססת, שמחה ואגרסיבית, שמשחקת מהר".
אתה תשמש במקביל כמאמן הנבחרת, זה עשוי להפריע?
"להפך. אני רוצה להאמין שבגלל שיש שחקנים במכבי שמשחקים בנבחרת - ואני מכיר אותם - נוכל להתאקלם טוב יותר. לא תהיה בעיה, הפעילות היא רק בקיץ בכל מקרה ואליפות אירופה ב־2017".
אפשר להגיד שהג'וב החדש שלך הוא גם הרגע הגדול בקריירה?
"שילוב בין מאמן נבחרת למועדון ברמה של מכבי ת"א, זה דבר שרק מאמנים גדולים עשו בעבר. אני שמח להיות חלק מהרשימה המצומצמת הזו. מה שבטוח, אני מאושר".
לפנייה לכתב/ת 
