הדג שמזהה פרצופים אנושיים
הגילוי של מדענים מאוסטרליה מחזק את ההשערה כי יכולת זיהוי הפנים התפתחה ממערכת מוחית כללית לעיבוד מידע חזותי
מעל האקווריום מוצב צג מחשב, ועליו מופיעות שתי תמונות פנים של בני אדם. דג הצלף ששוחה מתחת מתבונן בהן. הוא יודע שבחירה באחת התמונות תוביל לפרס - טבליית אוכל טעימה. הדג מתרכז ושולח סילון מים אל עבר אחד הפרצופים. הבחירה הנכונה מביאה למסקנה המפתיעה: דגים מסוגלים לזהות פנים אנושיות.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון
האם כבישים לבנים יפחיתו את התחממות כדור הארץ?
היכולת לזהות פרצופים מפותחת מאוד אצל בני האדם, ולא בכדי - קשה לחיות בחברה אנושית אם אינך מסוגל לזהות את הפנים של האנשים סביבך. מחקרים הראו שזיהוי הפנים מתבצע אצלנו במקום מסוים במוח - אזור בליטת פיוזיפורם (fusiform gyrus) המכונה גם "פנים יוניפורם". לא ברור עדיין אם האזור הזה התפתח במיוחד עבור זיהוי פנים, או שמא התפתח לצורך הבחנה בפרטים באופן כללי - ורוב האנשים משתמשים בו לצורך זיהוי פנים משום שאלה הפרטים החשובים לנו ביותר.
הפיוזיפורם נמצא בנאוקורטקס - "קליפת המוח החדשה" הנמצאת רק אצל יונקים. עם זאת, אין זה אומר שרק יונקים מסוגלים להבחין בין פנים שונות. מחקרים הראו שציפורים ואפילו דבורים מסוגלות לכך, ונעזרות לשם כך במבני מוח שאינם ידועים עדיין. מחקר שהתפרסם בכתב העת Scientific Reports מוסיף כעת לרשימה גם דגים.
קייט ניופורט (Newport) ועמיתיה מאוניברסיטת קווינסלנד באוסטרליה חקרו את הצלף (Toxotes chatareus), דג מים מתוקים שניזון מחרקים שהוא צד בעזרת יריקת סילון מים מדויק לכיוונם. החוקרים השתמשו בתכונה הזו שלו ולימדו אותו לכוון את זרם המים לפרצוף אחד ולא לאחר. הם אימנו כך ארבעה דגים, שהצליחו לזהות את אותו פרצוף אפילו כשהציבו בפניהם תמונות בשחור-לבן, או כאלה שנראו בהן רק הפנים - ולא הראש כולו. הדגים עדיין ידעו להבחין בין הפרצופים גם בלי מאפיינים חשובים כמו צבע העור וצורת הראש, כפי שאפשר לראות בסרטון.
על דגים ואנשים
לשם מה דגים צריכים לפתח את היכולת לזהות פנים אנושיות? סביר להניח שהם לא, כלומר שהמוח שלהם לא התפתח ספציפית למטרה הזו. במקום זאת הם פיתחו את היכולת לעבד תמונות מורכבות, להבחין בפרטים הקטנים שמהן הן בנויות וכך להבדיל בין תמונה אחת לאחרת. יכולת כזו עשויה להועיל מאוד לבעלי חיים, ממגוון סיבות - היא יכולה לעזור להם להבדיל בין טורפים לבין בעלי חיים שאינם מסוכנים, לזהות בני זוג פוטנציאליים, להבחין בטרף אפשרי ועוד.
אין אם כך פלא שהתכונה הזאת התפתחה אצל יצורים רבים ושונים. המחקר החדש מראה שהיכולת לניתוח מידע חזותי עשויה להתפתח לרמה כזאת שתאפשר לבעלי חיים שונים מאוד מאיתנו לזהות פנים אנושיות, אף על פי שבוודאי לא היה עליהם שום לחץ אבולוציוני לעשות את זה. בכך המחקר תומך בטענה שהמערכת המוחית המשוכללת שלנו לזיהוי פנים התפתחה גם היא מכישרון כללי לעיבוד תמונות.
הצעד הבא, אומרים ניופורט ועמיתיה, הוא לבדוק אם הדגים מסוגלים לזהות פנים גם כשזווית הצילום או ההבעה משתנים מתמונה לתמונה. ידוע שדגים מסוגלים לזהות את חבריהם ללהקה, ולכן ייתכן שפיתחו יכולות ראייה וזיכרון שיעמדו במשימה זו.עם זאת, ייתכן שבהיעדר קליפת המוח החדשה שיש ליונקים, דגים אינם מסוגלים לזהות גירוי מורכב יותר מפנים שמסתכלות היישר לכיוונם. בכל מקרה, בפעם הבאה שאתם מסתכלים על הדגים באקווריום, תהיו נחמדים אליהם - הם יזכרו אם לא.
הכתבה פורסמה באתר מכון דוידסון , הזרוע החינוכית של מכון ויצמן
לפנייה לכתב/ת 
