לא תאמינו מה קרה לחוב ארנונה של 4,000 ש'
תושב העיר שניהל עסק נקלע לקשיים לפני 20 שנה, ולא הצליח לשלם חוב ארנונה של כמה אלפי שקלים. בנו ניסה להגיע לפני כשנתיים לפשרה לפיה ישלם כ-10,000 שקל - אולם החודש נודע לו שהיא לא אושרה וכי החוב תפח בעוד 50 אלף בגלל ריבית והצמדה. הבן: "עושים כסף על האזרח הקטן". עיריית ת"א: "הוא סירב לכל הצעה להסדרת החוב ולפריסת תשלומים"
חלם בעירי: חוב בגין אי-תשלום ארנונה בסך 4,000 שקל עבור בית עסק בדרום תל-אביב מלפני 20 שנה, תפח לסכום של 60 אלף שקל כיום, כולל ריבית והצמדה. בפנייה ל-ynet מספר רוני (49, השם המלא שמור במערכת), תושב העיר, כי למרות שלפני כשנתיים וחצי הגיע עם עיריית תל-אביב-יפו להסדר פשרה בנוגע לחוב, החודש נודע לו כי ההסדר לא אושר וכי עליו לשלם את מלוא הסכום.
"המדד ירד ב-0.9%, הארנונה תעלה ב-1.7%"
מוזיאון בסכנת סגירה: נדרש לשלם מיליון ש' ארנונה
ההכנסה מארנונה בת"א - 6,659 שקלים לנפש
במשך שנים ניהל אביו של רוני בית עסק בדרום תל-אביב, אולם לפני כ-20 שנה נקלע העסק לקשיים כלכליים. האב, שהחזיק בבעלותו כרבע מהכנס, צבר חוב ארנונה בגובה של 4,000 שקל וניסה לשלם אותו לאורך השנים - אלא שזה שרק הלך ותפח.
לפני כ-6 שנים הלך האב לעולמו, וב-2013 פנה בנו רוני לעירייה בבקשה להסדיר את החוב, שם נאמר לו כי הוא תפח לסכום של כ-51 אלף שקל. במסגרת דו שיח בין הצדדים הוחלט לחתום על הסכם פשרה, לפיו ישלם רוני סכום של 10,000 שקלים והחוב יימחק. לדבריו, הוא חתם על בקשה להסכם הפשרה והעביר לעירייה את הסכום.
ואולם, החודש - למעלה משנתיים לאחר שהעביר לעירייה את הכסף יחד עם הבקשה להסדר חוב - נשלח אל רוני מכתב מהעירייה ובו הודיעו לו כי הסכם הפשרה לא אושר. זאת בטענה כי לאביו המנוח הייתה בעלות על הנכס - נתון שלטענת רוני היה ידוע לעירייה מלכתחילה. במכתב דרשה העירייה תשלום חוב בגובה של 60 אלף שקל. "בזמן שהעירייה התעכבה במתן תשובה לאישור הסכם הפשרה, החוב תפח בסכום של 10,000 שקלים", הוא אומר.
"העירייה כבר קיבלה 10,000 שקל במזומן לאחר שלקחתי הלוואה, והבטיחה לי שהנושא בטיפול. רדפתי אחריה במשך חודשים וכל הזמן אמרו שהכל בסדר", מספר רוני. "אז אחרי שנתיים שולחים מכתב שבסוף לא ניתן לאשר את ההסכם? זה חלם אחד גדול. ככל שמושכים את זה יותר זמן - כך יותר טוב להם כי הריבית עולה. הרגשתי פשוט רוע. לא רואים שם אף אחד, לא רואים אותך".
זו התנהלות מול מנגנון שאין לך מה לעשות מולו, פשוט זלזול באנשים", הוא ממשיך. "מרגיש שרוצים לעשות כסף על האזרח הקטן. החוב הוא משנת 1993. הוא היה אמור להיות מחוק מזמן, אבל הריביות כל הזמן עלו בריבית דריבית. החלק של אבא שלי בנכס לא השתנה. הכל רשום בנוסח הטאבו. ההרגשה היא שפשוט אין עם מי לדבר".
עוד כתבות בנושא: צפו בהפגנה נגד גובה הארנונה למגורים
מעיריית תל-אביב-יפו נמסר בתגובה: "בכל הסכם פשרה עליו חותמת העירייה, כתוב בבירור כי ההסכם ייכנס לתוקף אך ורק לאחר אישורה של ועדת פשרות ומועצת העיר. בניגוד לנטען בעת חתימת ההסכם, הסתמכה העירייה על הצהרתו כי לאביו לא היו כל זכויות בנכס, ועל בסיס מידע זה נקבע ההסדר. בהכנה לוועדת הפשרות העירונית, שבה התברר כי האב כן היה בעל זכויות בנכס נשוא החוב, הוחלט כי סכום זה אינו תקף והודעה נשלחה על כך. כפי שכבר הובהר, כל ריבית שצבר החוב בזמן ההמתנה להחלטת הוועדה תנוכה מסכום התשלום. נשלחה הזמנה לפגישה אישית על מנת להסדיר את החוב, אך הוא סירב לכל הצעה ופריסת תשלומים".
עו"ד איתי ברכה, המייצג את רוני, דחה את טענות העירייה ומסר: "הוועדה התעכבה במשך שנתיים מליתן החלטתה. הזוי שמגיעים כשנתיים לאחר בקשת הסדר ומודיעים כי אינו התקבל. מה גם שעיריית תל-אביב יודעת מי הם בעלי הנכס והדבר נאמר בפגישה. האבסורד הגדול הוא שהחוב צבר ריבית והצמדה בשיעור אדיר במהלך השנים, ובמיוחד בשנתיים בו בעצם ההסכם חיכה לאישור הוועדה. כמו כן, ההסכם עליו חתם הלקוח מהווה הסכם אחיד והסעיפים המדברים על עניין הריבית וההצמדה מהווים תנאי מקפח, בהתאם לחוק החוזים".
לפנייה לכתב/ת 
