מבחן אישיות
כוכב עבר גדול, אבל נטול הישגים משמעותיים כמאמן. מוח כדורגל מבריק, אבל הקבוצות שלו מאבדות גובה מהר מדי. ג׳נטלמן ואישיות נדירה, אבל בינתיים גם פוטנציאל בלתי ממומש. לשוטה ארבלדזה, האיש החדש על הקווים של מכבי ת״א, יש לאן לשאוף וגם הרבה מה להוכיח. פרופיל
שמונה שנים חלפו וארבלדזה עדיין לא הפך למאמן גדול. רבים, לא רק ואן חאל, דיברו ועדיין מדברים על הפוטנציאל העצום שלו בתפקיד ועל מוח הכדורגל החריף, אבל למרות לא מעט ניצוצות או הצלחות לפרקי זמן מסוימים, ארבלדזה עדיין לא הצליח לקפוץ למעלה ולהצליח בקבוצה בכירה. או לפחות בכירה במדינה שלה. עכשיו ארבלדזה מגיע למכבי ת"א, שהיא בהחלט קבוצה בכירה במדינה שלה, וכמה שהוא יהיה חשוב עבור מכבי, כך ההצלחה במכבי תהיה חשובה גם להמשך הקריירה שלו.
כל בן אדם שמזכירים באוזניו את השם ארבלדזה מיד מתחיל לדבר על האישיות שלו, על האופי. צמד המילים "איש טוב" תמיד עולה בשיחה. יש לארבלדזה חוש הומור משובח, שהוא נוהג לחשוף גם לעיני המצלמות או בתכניות רדיו (בחודש שעבר טען שהוא היה חלוץ גדול יותר מלואיס סוארס). הוא חבר של כולם. דובר חמש שפות – גיאורגית, רוסית, אנגלית, הולנדית, טורקית – בצורה שוטפת.
הסיפור הכי מפורסם של ארבלדזה בטורקיה, זה שתמיד שומעים כשמתעניינים באישיותו או עבודתו כמאמן, התרחש כשאימן את קסימפאשה. הבלם ההולנדי ראיין דונק, ששיחק עבורו, הבקיע שער מול קוניאספור בזמן שהולנדי אחר של הקבוצה, ראיין באבל, שכב על הדשא, דבר שגרם לכמה משחקני קוניאספור להפסיק לשחק. דונק חגג, אבל ארבלדזה הורה לשחקניו לתת ליריב להבקיע שער בחזרה כיוון שהמהלך אינו ספורטיבי. ארבלדזה קיבל בזכות המקרה הזה את תואר "ג'נטלמן השנה בכדורגל" והג'נטלמן מגיע למכבי לא הרבה זמן אחרי אותו סיפור שבמרכזו הוצאת החוץ של טל בן-חיים. בכל מקרה, אותה החלטה של ארבלדזה סיבכה אותו עם הנהלת הקבוצה. בטורקיה טוענים שזו אחת הסיבות לעזיבתו.
שלוש שנים היה ארבלדזה בקסימפאשה, קודם לכן עבד בקייסריספור שם סיים 2 עונות במקומות ה-6 וה-11. את קסימפאשה קיבל כשעלתה ליגה ותחתיו הצליחה לשחק כדורגל טוב ולהתברג בחלק העליון של הטבלה. הקבוצה השלישית, והאחרונה, היתה הגדולה מכולן, טרבזונספור, אבל שם ארבלדזה החזיק רק שלושה חודשים. בכל הקבוצות שלו, שיטת המשחק הבסיסית של ארבלדזה, זו שפתח איתה ברוב המשחקים, היא 1-3-2-4. ארבלדזה, בניגוד לאמונה הקבועה של ג'ורדי קרויף במאמנים שהיו קשרים אחוריים, שיחק כחלוץ. רק באיאקס ובריינג'רס, קבוצות פאר בשנים שלפני ואחרי המעבר למילניום החדש, הוא כבש 99 שערי ליגה. בכל מקרה, גם כמאמן ארבלדזה אוהב לראות את הכדור נע מהר לכיוון החלוצים.
עד היום, הקבוצות של ארבלדזה לא דגלו בהחזקה בכדור והדבר שונה ממנה שהתרגלנו ממאמני מכבי הקודמים (ברמות שונות כמובן). הוא מבקש מהשחקנים שלו לחפש מהר את המסירה קדימה לכיוון שחקני ההתקפה, גם אם הדבר מדלג על שחקני הקישור. בטרבזונספור, שהיא קבוצה גדולה שיריבותיה מתגוננות בדרך כלל, זה לא כל כך עבד ויהיה מעניין לראות האם ימשיך בדרך הזו במכבי. כשחקן, ארבלדזה היה מהיר מחשבה וזה גם מה שהוא מחפש בשחקנים שלו.
בגדול, אפשר לומר שהדעה המקצועית עליו בטורקיה, המקום היחיד בו ארבלדזה עבד כמאמן ראשי, חיובית, אבל יש שני עניינים שחזרו על עצמם בכל מקום: הקבוצות של ארבלדזה תמיד מתחילות חזק, ואז יורדות. הדבר נכון גם לעונה עצמה. בקייסריספור, בקסימפאשה וגם בטרבזונספור ארבלדזה התחיל טוב את העונה. הוא הכין את הקבוצה מצוין והצליח להפתיע את היריבות. אבל ככל שהעונה התקדמה לא הצליח לשפר נושאים שכן היו דורשים שיפור והנפילה הגיעה. אותו דבר במשחקים עצמם. ארבלדזה נחשב למאמן שמכין את הקבוצה שלו למשחק באופן פנטסטי. כולם מסכימים שיש לו את היכולת ללמוד את היריב ולהבין מה כדאי לעשות מולו. אבל לא פעם ארבלדזה ספג ביקורת על החילופים שלו או על ביצוע שינויים לא נכונים תוך כדי המשחק.
ארבלדזה היה שחקן גדול, אולי אפילו לא מוערך מספיק לעומת מה שנתן. מספיק להסתכל על תמונות מאירועים שונים בהם נכח לאחרונה יחד עם אגדות כמו האחים דה בור או יארי ליטמאנן. יש לו את הפוטנציאל ואת מוח הכדורגל הדרושים על מנת להפוך גם למאמן מצוין. שמות כמו ואן חאל או דיק אדבוקאט, הולנדי אחר שסיפר בעבר בהערצה על חכמת הכדורגל של הגאורגי, לא מהללים סתם כל אחד, אבל חובת ההוכחה היא עליו. וכמו המאמנים קודמים שעברו תחת ידיו של ג'ורדי קרויף, הוא ינסה להוכיח את זה במכבי ת"א.
לפנייה לכתב/ת 
