העליון: תובע יקבל גישה לחומר רגיש של חברת טלוויזיה

מפתח פורמטים לתוכניות ניהל סכסוך כספי מול חברת "ארמוזה". כדי ללמוד על הכנסותיה, הוא יקבל גישה לתוכנת ניהול הלקוחות הרגישה שלה

עו"ד נדב ארגובפורסם: 19.06.16 , 16:18

חומר רגיש של חברת תוכן ייחשף במסגרת סכסוך מול עובד: בית המשפט העליון קבע לאחרונה כי איש טלוויזיה, הנמצא בסכסוך כספי מול חברת "ארמוזה" לפיתוח פורמטים לתוכניות ושעשועונים, יקבל גישה לתוכנת ניהול הלקוחות הסודית והרגישה של החברה, כדי לדלות ממנה נתונים על הכנסותיה.

"ארמוזה אינטרנשיונל מדיה" נחשבת חברה מצליחה בתחום הפצת הפורמטים לטלוויזיה. שעשועונים ותכניות רבות הופצו על ידה ברחבי העולם, אחד המוצלחים בהם היה השעשועון "משדרגים", שנקנה ב-25 מדינות. אלא שבין החברה לבין אחד מהוגי הפורמט, סער ברודסקי, התפתח ויכוח בנוגע לתמלוגים שלהם הוא זכאי.

מרגלים

הקלטתי אותך: מתי מותר לבצע האזנת סתר?

עו"ד אבי חימי

בעידן שבו מוקלטת כל שיחה בנייד, וכל מחשב חשוף לפריצה, מאתגר החוק את בתי המשפט. מה מותר להקליט? ומה מותר לעשות עם התיעוד? מדריך

הקלטתי אותך: מתי מותר לבצע האזנת סתר?

בפברואר 2011 הגיש ברודסקי תביעה ל"מתן חשבונות", במסגרתה ביקש שארמוזה תעביר לו מידע על הכנסותיה מהפורמט. בדצמבר 2013 פסק בית המשפט לטובתו באופן חלקי והורה לארמוזה להעביר לו את המידע שהצטבר אצלה עד ספטמבר 2011.

אלא שמאז ועד היום ארמוזה לא העבירה את מלוא הנתונים. בתחילת 2016 קיבל בית משפט השלום החלטה שנויה במחלוקת וקבע כי רואת החשבון של ברודסקי תדלה את החומר בעצמה מתוכנת ניהול הלקוחות של ארמוזה. כל טענות החברה לגבי נזקים שהדבר יסב לה נדחו, כולל בקשת רשות ערעור שהגישה למחוזי.

כך הגיעה המחלוקת לבית המשפט העליון. ארמוזה הגישה בקשת רשות ערעור נוספת וטענה בה שחדירת גורם זר לתוכנה שמכילה מידע רגיש מהווה פגיעה ממשית בקניין הכי חשוב שלה.

ברודסקי טען מנגד שהבקשה מהווה עוד ניסיון להתחמק מביצוע פסק הדין ולעכב את חשיפת הפרטים. הוא הדגיש כי רואת החשבון שלו היא אשת מקצוע אובייקטיבית המחויבת לסודיות, כך שאין שום סיבה שלא לאפשר לה לבצע את הבדיקה לבדה.

השופטת דפנה ברק ארז הודיעה שהתיק הזה גזל יותר מדי משאבים שיפוטיים יקרים, ושהיא נותנת לצדדים "הזדמנות אחרונה" לסיים אותו ברוח טובה. אם לא יפעלו לפי המתווה שהחליטה עליו, הבהירה, הם מסתכנים בחיוב בהוצאות לאוצר המדינה.

היא קבעה כי אין לה ספק שבמסגרת השימוש בתוכנה ניתן להיחשף למידע שלפחות בחלקו נחשב לסודות מסחריים (פרטי לקוחות, תעריפים ונהלי עבודה). במצב כזה, חוק עוולות מסחריות מחייב אותה לאזן בין האינטרסים של מבקש הגילוי לעשות צדק לבין האינטרס של בעל הסודות המסחריים להגן עליהם.

המשמעות היא כי הגילוי צריך להיות מידתי וכי יש לוודא שלא ייעשה בו שימוש לרעה. בהתחשב בכך, השופטת ברק ארז הגתה מתווה מאוזן יותר מזה של בית משפט השלום. היא הורתה לרואת החשבון לבצע את הבדיקה במשרדי החברה, שתעניק לה גישה מלאה ואפשרות להוציא עותק מכל המסמכים הרלוונטיים. לצדה יעמוד נציג החברה לצורך תמיכה טכנית, וטכנית בלבד.