גבר בעולם של ילדים קטנים / סיכום משחק 6
זה לא גמר גדול, אבל קיבלנו בדיוק מה שאנחנו צריכים: מצד אחד – טוענת לכתר "הקבוצה הגדולה בהיסטוריה" נלחמת על חייה. בצד השני – שחקן באחת ההופעות הגדולות אי פעם, נלחם על המורשת שלו. ורק אל תדברו על השיפוט, בבקשה
"זוז מפה, ילד קטן". על פי קוראי השפתיים בארה"ב, לפחות אלה שבטוויטר, זה היה המסר ששלח לברון ג'יימס
לסטפן קרי לאחר החסימה האדירה שלו, 4 דקות וחצי לסיום ה-101:115 של קליבלנד על גולדן סטייט.
וזה היה המסר של לברון לקרי והמסר של לברון לעולם. כאן זה הבית שלי, המשחק שלי. זו הליגה שלי וזה הענף שלי. זה היה כל כך קל וכל כך מדהים, שזה לא היה הוגן. 41 נק' בפעם השנייה, הראשון מאז שאקיל ב-2000 מעל 40 נק' ברצף, 11 אס' (כל מסירה בצבע. מקבע את מעמדו כאחד המוסרים הגדולים אי פעם), 8 ריב', 16 מ-27 משדה, 4 חטיפות ואיבוד כדור בודד ב-43 דקות של התעלות אלוהית.
הגיע עם מסר. לברון ג'יימס(צילום: AP)
אנחנו חוזים בהופעה היסטורית, לא פחות. בסדר גודל של מייקל ג'ורדן מול פיניקס ב-93'. לברון בחיים לא יהיה השחקן הגדול בכל הזמנים, אבל הוא שוב מוכיח שמדובר כבר עכשיו בשחקן "השלם" בהיסטוריה – קולע, שומר, חוטף, מנהל התקפות, מוריד ריב', מנהיג. כל השאר הם רק ילדים קטנים בעולם שהוא לברון ג'יימס.
זוכרים את המהומה הגדולה שהתחוללה לאחר משחק מספר 4 בשנה שעברה מול שיקגו, כאשר לברון "האפיל" על דייויד בלאט וקבע כי המהלך האחרון במשחק יילך אליו?
לפנות בוקר, טיירון לו התכוון להעניק מנוחה ללברון בתחילת הרבע האחרון. כמו בכל משחק. רק שהפעם גולדן סטייט נראתה בדרך לקאמבק וההפרש ירד ל-9. לו עצמו הודה בסיום: "לברון אמר לי – אני לא יוצא". אז הוא לא יצא. זה הסתיים בריצה מטורפת, מאמצע הרבע השלישי ועד 3 דקות לסיום המשחק, בה 35 מ-36 הנקודות של הקאבס הגיעו, בקליעה או מסירה, מידיו של לברון.
הופעה היסטורית. בסדר גודל של ג'ורדן בשיאו(צילום: AFP)
זהו לברון. זו הקבוצה שלו, הוא הפנים שלה. הוא יחליט מתי לשבת ומתי לשחק, מתי לזרוק ומתי להאפיל על המאמן. וכן, אולי זה המקום לציין – כל הכבוד לקליבלנד על האומץ להעדיף באמצע העונה את לברון ג'יימס, ומה שהוא רוצה, על פני דייויד בלאט. החלטה קשה.
קן הקוקיה
השיפוט היה רע. אפילו נורא. עוד משחק של שיפוט רע בסדרה הזו. שני הצדדים סבלו, אבל חוסר האיזון היה לטובת קליבלנד בלא מעט מהלכים. הכל נכון. אבל לבוא ולדבר כעת על בעיות שיפוט, או לטעון שיש להן חלק משמעותי בתבוסה – יהיה זה עוול היסטורי.
גם גרין לא מבין כמה מההחלטות(צילום: AFP)
בסרט הנהדר "קן הקוקיה", הכוכב ג'ק ניקולסון היה בחור מלא חיים, קצת שטותניק, מאושר ומלא אנרגיות. עד שהאחיות והרופאים השתלטו עליו, חשמלו לו את המוח וריסקו לו את הנפש. הוא המשיך לחיות, אבל מבפנים הוא מת. כך בדיוק נראית גולדן סטייט כבר שני משחקים.
משהו באנרגיות של הקבוצה השמחה הזו כבה. יותר מדי התעסקות בשופטים, יותר מדי מבטים אדישים וחוסר אנרגיה, עם כתפיים שמוטות ומתוסכלות. תוסיפו לזה הגנה רעה בחסימות, החטאות מזריקות פנויות שבעבר היו נכנסות, אי הופעה הגנתית של דריימונד גרין ואנמיות של סטפן קרי. או אחרי שזרק את מגן השיניים על אוהד (אל דאגה, הוא לא יורחק ממשחק 7) הוא יתעורר.
אל תדאגו, הוא לא יורחק. קרי עוזב את הפרקט(צילום: AFP)
סדרה ארוכה היא לאו דווקא סדרה טובה. לא עם 6 משחקים ביתרון דו ספרתי. אבל מה שחשוב הוא הסוף, והסוף פשוט למדי – מצד אחד הטוענת לכתר "הקבוצה הטובה בהיסטוריה" נלחמת על החיים שלה, מצד שני שחקן באחת ההופעות הגדולות בהיסטוריה, נלחם על המורשת שלו. לא צריך יותר מזה.
עקבו אחרי שרון דוידוביץ' בטוויטר או היכנסו לעמוד הפייסבוק שלו .
לברון ג'יימס
צילום: AFP
מומלצים
