שתף קטע נבחר

רמת המרצה הידרדרה? המכללה תפצה אותו

אחרי 5 שנים במכללה באשקלון צומצמה משרת מרצה לכלכלה בטענה שהוא מחלק ציונים. שופט קבע שהטענה לא הוכחה. הפיצוי: 172 אלף שקל

בית הדין לעבודה בבאר שבע קבע לאחרונה שהמכללה האקדמית אשקלון תפצה בכ-172 אלף שקל מרצה שמשרתו צומצמה דרמטית בטענה שלא הוכחה ולפיה רמתו האקדמית הידרדרה לאורך השנים.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

המרצה, בעל תואר שלישי מהסורבון, לימד כלכלה ושיווק במשרה מלאה החל מנובמבר 2005. הסכם ההעסקה האחרון עמו נחתם ב-2010 לשלוש שנים. שנה לאחר מכן הודיע לו מנכ"ל המכללה שהיקף משרתו יצומצם ל-92% מכיוון שהוא "מרבה לתקן ציונים וחלק מהעבודות הסמינריוניות שהוגשו לו אינן ברמה נאותה". כמו כן ציין המנכ"ל כי הוא לא התמחה בשיווק, והמכללה מעוניינת שקורסים בנושא זה יועברו על ידי מרצים שהתמחו בכך.

 

בהמשך צומצמה משרתו שוב, ובמרס 2013 נערך לו שימוע שבו ההנהלה הודיעה לו כי היקף העסקתו בשנת הלימודים הבאה יעמוד על 33%. המרצה לא הסכים לעבוד בתנאים אלה והגיש תביעה כנגד המכללה, מנכ"ל המכללה ראשת החוג לכלכלה וסגניתה.

 

לטענתו, הפחתת השכר נעשתה ללא בסיס ענייני וללא שימוע, והוא זכאי להפרשי שכר ולפיצוי על ההליך הלא תקין. הוא הוסיף כי ראשת החוג וסגניתה האשימו אותו בפני המנכ"ל שהקורסים שלו ברמה נמוכה ודרש מהן פיצוי על פגיעה בשמו הטוב ובמוניטין.

 

הנתבעים טענו מנגד כי התביעה נוגעת לעניינים אקדמיים פנימיים שבית הדין אינו יכול להתערב בהם. הם הוסיפו כי צמצום השעות היה הכרחי על רקע תלונות הנוגעות לתפקוד המרצה.

 

רק בגלל משוב הסטודנטים

השופט אילן סופר קבע שלא נערך לתובע הליך שימוע תקין לפני הצמצום הראשוני במשרתו. גם השימוע שנערך לו ב-2013 היה פגום שכן לא הייתה חפיפה בין הדברים שנכתבו בהזמנה לבין ההאשמות שהוטחו בתובע בשימוע עצמו. לדבריו, "החופש האקדמי" לא פוטר את המכללה מלפעול לפי עקרונות יסוד כמו שוויון, הגינות, סבירות ושקילת שיקולים ענייניים.

 

השופט התרשם כי טענת הנתבעים על רמה אקדמית ירודה מבוססת על משוב בודד מ-2007, שבו צוין כי "הקורס קל, לא צריך להגיע להרצאות ומקבלים 100". בפועל רמת ההוראה לא נבדקה על ידי ביקור ההנהלה בשיעורים ואף הנתבעים עצמם הודו שיש להתייחס למשובי סטודנטים "בעירבון מוגבל".

 

בפסק הדין צוין כי לא ברור כלל מדוע תלונת המכללה בעניין היעדר ההתמחות בשיווק עלתה רק ב-2012, בעוד התובע לימד קורסים בתחום זה החל מ-2005. השופט סיכם כי המכללה לא הצליחה לתת נימוקים משכנעים להפחתת המשרה ולכן התובע זכאי לפיצוי של 50 אלף שקל על הפרת החוזה ול-121,608 שקל נוספים בגין הפגמים בהליכי השימוע.

 

עם זאת, השופט דחה את טענות התובע לעניין פגיעה בשמו הטוב וקבע כי מדובר היה בהבעת דעה עניינית, מקצועית וכנה במסגרת ביצוע תפקידן של ראשת החוג וסגניתה. בסיכומו של דבר קבע השופט כי על המכללה לפצות את התובע ב-171,608 שקל בתוספת הוצאות ושכר טרחת עו"ד של 15 אלף שקל.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובע: עו"ד שמעון בן נעים
  • ב"כ הנתבעים: עו"ד יעקב ביטון ועו"ד אליעזר רפלד
  • עו"ד מלכה כוכב עוסקת בדיני עבודה
  • הכותבת לא ייצגה בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים