אלמנות ניצולי שואה דרשו: תגמול לכל החיים

שתי נשים שבני הזוג שלהן הלכו לעולמם, ביקשו להחיל עליהן רטרואקטיבית את התיקון בחוק נכי רדיפות הנאצים. השופטת מצאה הבדלים בין המקרים

עו"ד איל מגןפורסם: 21.06.16 , 08:04

בית משפט השלום בבאר שבע דן לאחרונה בשתי בקשות של בנות זוג של ניצולי שואה שהלכו לעולמם - האחת אלמנה "רשמית" והשנייה ידועה בציבור - שטענו כי תיקון שבוצע בחוק נכי רדיפות נאצים, מזכה אותן בקבלת תגמולים לכל החיים, אף שבני זוגן מתו לפני כניסתו לתוקף. השופטת דרורה בית אור מצאה שיש הבדל בין השתיים.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

שני ניצולי שואה ילידי רומניה והונגריה, ששרדו מחנות עבודה והשמדה, הלכו לעולמם לפני כשלוש שנים. זמן קצר לאחר מכן הפסיק משרד האוצר לשלם לנשותיהם את התגמולים. הנשים פנו לרשות לזכויות ניצולי השואה בבקשה לחדש את התשלום, אך היא דחתה אותן, ובשנה שעברה הן ערערו על כך בבית המשפט, שדן בשתיהן במאוחד.

דעה

כחלון, זה הפיצוי שמגיע למרוקאים ולעירקים?

עו"ד דוד ידיד

האוצר החליט על מענק שנתי ליוצאי עירק, מרוקו ואלג'יר על סבלם במלחמת העולם ה-2. מבורך? המהלך מעורר תהיות משפטיות ומוסריות. פרשנות

כחלון, זה הפיצוי שמגיע למרוקאים ולעירקים?

הנשים טענו שב-2014 תוקן חוק נכי רדיפות הנאצים והרחיב את שנות הזכאות של בני זוגם של ניצולי שואה. כך, מתקופה של שלוש שנים, הוכרה זכאותם לקבלת התגמולים לכל ימי חייהם. הן הוסיפו שאף שהחוק נכנס לתוקף רק ב-2014, לאחר מותם של בני הזוג, יש להחיל אוו באופן רטרואקטיבי, בהתחשב בכך שהשניים נפטרו בתחום של 36 חודשים לפני כניסת התיקון לתוקף – כלומר, בתוך התקופה שנקבעה בחוק המקורי.

אף שכל אחד מניצולי השואה קיבל את התגמולים מכוח חוק אחר, ולמרות השוני במעמדן (האחת נשואה והשנייה ידועה בציבור), הן טענו שאין להפלות ביניהן וודאי שאין להפלות בין ניצולי שואה שזכאותם ניתנה לפי חוקים שונים.

השופטת דרורה בית אור הבהירה כי בניגוד לטענת הנשים – יש הבדל ביניהן: בעלה המנוח של האלמנה היה זכאי לקצבה מכוח חוק נכי רדיפות הנאצים, ואילו בן זוגה המנוח של הידועה הציבור קיבל את הקצבה מקרן סעיף 2 – קרן שהוקמה בתחילת שנות ה-90 ומשלמת קצבאות לניצולים שאינם מקבלים קצבה ממקור גרמני, והיו קורבן לרדיפות קשות כמו מחנות כפייה וגטאות.

התיקון, קבעה השופטת, כן חל רטרואקטיבית, אבל רק על מי שהוכר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים. הוא אינו חל על מי שמקבל תגמולים מהקרן (שאינו מוכר כנכה לפי החוק).

באשר לידועה בציבור, בן זוגה יכול היה, בעודו בחיים, לוותר על המשך קבלת התגמולים מהקרן, ולבקש להכיר בו לפי חוק הנכים – אולם הוא סירב לעשות זאת. משכך, התוצאה היא, שביום פטירתו תיקון החוק לא חל עליו, כך שזוגתו אינה זכאית להמשיך לקבל את התגמולים.

לעומת זאת, השופטת קבעה שהאלמנה, שבן זוגה פעל עוד בחייו להכרתו כנכה הזכאי לתגמולים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, זכאית להמשך קבלת תגמולים.

לפיכך הורתה השופטת שלאחר שלוש שנים שבהן האלמנה תקבל תגמולים כאילו בעלה המנוח היה בחיים, היא תמשיך לקבל קצבה בסך 2,000 שקל עד לסוף ימיה.